ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
כשהתעורר הרב, עדיין עמד אותו תלמיד חכם ליד הרב, ומיד פנה הרב אל השואל והחל לומר לו את התשובה, כאילו לא קרה כלום. מבחינתו, הם עדיין עסקו באותו עניין תורני...
סיפור זה מזכיר לנו במשהו את הנאמר בפרשתנו על יעקב, שחייתה רוחו, רק אחרי שראה את העגלות ששלח אליו יוסף. וביארו חז"ל, שיוסף שלח ליעקב צופן, שיאפשר לזהות אותו, "סימן מסר להם, במה היה עוסק כשפרש ממנו, בפרשת 'עגלה ערופה", וזהו שנאמר: "וירא את העגלות, אשר שלח יוסף", ולא נאמר 'אשר שלח פרעה'" (רש"י מה, כז).
אפשר לראות בכך צופן בלבד, אולם אפשר לראות כאן אמירה עמוקה יותר על הקשר בין אנשים. יוסף ויעקב נפרדו זה מזה מתוך לימוד תורה בפרשת 'עגלה ערופה', וליוסף חשוב להעביר ליעקב את המסר, שכיוון שנפרדו מתוך דברי תורה, הרי שדברי התורה המשיכו לחבר ביניהם כל אותם שנים, וכביכול הם לא נפרדו כלל.
וכך גם הנחו חז"ל (ברכות לא, א) "אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה, שמתוך כך זוכרהו", ומשמע מהדוגמא שמביאה שם הגמרא, שלא חייבים להיפרד דווקא מתוך דבר הלכה, אלא אפשר להיפרד גם מתוך דברי אגדה או דברי תורה אחרים (תורה תמימה במדבר כז, הערה לה).
וביאר בספר מאור עיניים (פרשת כי תשא) שהנחייה זו נועדה לשמור על הקשר בין האנשים, כי הקשר הטוב ביותר הוא כשיש קשר רוחני משותף לאנשים. "דנודע תועלת ההתקשרות אדם בחבירו הוא תועלת גדול... אך כשנפרדין איש מעל אחיו... נפרד גם כן הקשר שביניהם, וצריך למצוא עצה איך לעשות הקשר אף לאחר שנפרדין זה מזה. לכך נותנת הגמרא עצה לזה... שאל יפטר אדם מחבירו... אלא מתוך דבר הלכה, שאז בודאי יהיה הקשר אמיץ ביניהם, כי מחמת שזה שומע דבורו של חבירו שמדבר עמו דבר הלכה שהוא שכל לילך בדרך ה', והשכל של המדבר נכנס במוחו ושכלו של המקבל, ועל ידי זה נעשה אחדות בשכלם, כי הדברים מקשרים את שכלם יחד...".
ודומה, שיעקב ויוסף נפרדו דווקא מתוך פרשיית 'עגלה ערופה', שהרי עגלה זו מביאים זקני העיר, שבאזור שלה נמצא אדם מת באופן לא מזוהה, והם מצהירים שידיהם לא שפכו את הדם הזה. ומבארים חז"ל, שהכוונה שהם גם מצהירים "שלא ראינוהו ופטרנוהו, בלא מזונות ובלא לוויה". והלא, כביכול, יעקב שלח את יוסף לדרכו ללא ליווי, אך בא יוסף ורומז ליעקב: 'אבא ליווית אותי כל השנים הארוכות במצריים, ואף סיפקת לי מזון (רוחני) כל אותם שנים', כי התורה שלימדת אותי, ליוותה אותי והזינה אותי מבחינה רוחנית בכל השנים הללו.
ומכאן טיפ רוחני חשוב לכולנו. וודאי, רבים אומרים לעצמם, אינינו במדרגת הרב אלישיב, שנהיה כל כך שקועים בתורה, עד שכל הזמן נעסוק רק בה. אנו גם לא מעוניינים שכל הקשר שלנו עם אנשים יהיה רק מסביב לדברי תורה, חשוב לנו ליצור קשר חברי טוב עם אנשים בצורה משוחררת.
ובכל זאת, יש לנו יכולת ליישם את הנחיית חז"ל בחיינו. פעמים רבות, חברים וקרובי משפחה משוחחים ביניהם, רק כי 'חשוב לשמור על קשר'. לעיתים, אף מחפשים וחופרים למצוא נושאי שיחה משותפים. במצבים כאלה, כדאי לנו להעלות נושא שיחה רוחני, המשיק ונוגע לדברי תורה, ומיד נחוש עד כמה הקשר החברי והמשפחתי הופך למשמעותי, מחבר ומרומם.
במקום לבזבז את הזמן, מתחברים ביחד מסביב למשהו משמעותי. בהצלחה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
