ישיבה בית המדרש
מוקצה – כלים שבורים וכלים מפורקים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אלגרה בת רחל
נניח שדלת של ארון התפרקה ממנו בשבת. מה ניתן לעשות בדלת של הארון? כמובן שזה תלוי בסוג הדלת ובפרטים נוספים. יתכן וניתן להשעין אותה על הארון לכסות את מה שנמצא בארון וכדי להשפיע על מראה החדר. במקרה זה די ברור שדלת הארון לא תוגדר מוקצה. ניתן להשכיב אותה על בסיס ולשחק עליו משחק קופסה. אמנם זה אפשרי, אך לכאורה הדלת איננה עומדת לשימוש הזה. רצון הבעלים, מן הסתם, הוא להשיב את דלת הארון למקומה במוצאי השבת, ולא למצוא לה שימושיים חלופיים.
ניתן דוגמא נוספת, נניח שמשקפיים מתפרקים בשבת. הבורג יצא ממקומו, וכעת העדשה והידית נפרדים מהמשקפיים. ניתן להשתמש בידית לערבב תה. ניתן להשתמש בעדשה כמעין זכוכית מגדלת. אך איש לא יעשה זאת, מפני שוודאי שהבעלים רוצים לשמור את חלקי המשקפיים בכדי שניתן יהיה לחברם שוב בצאת השבת.
הר"ן (על מסכת שבת דף קכב ע"ב) אומר שאכן יש לבחון את שאלת המוקצה של הכלים הללו לאור המבחנים שלמדנו בשבועות האחרונים: אם חלקי הכלים הללו עומדים לשימוש חלופי, הם אינם מוקצים. אחרת הם ייאסרו בטלטול מדין מוקצה.
אך בעלי התוספות חולקים על כך. הם אומרים שכל הדיון הקודם התמקד בשאלה אם החפץ השבור ראוי לשימוש, אחרת האדם יפסיק להשתמש בו, ובכך ישיב אותו לטבע (כפי שלמדנו, עצם המחשבה ומנהג העולם להשליך לאשפה עשוי להפוך חפץ שבור למוקצה). אך במקרה שלנו אין לאדם אף כוונה להשיב את החפצים הללו אל הטבע. האדם בהחלט מתכוון להשתמש בהם, פשוט לא במצבם הנוכחי. דלת הארון אינה מוקצה מכיוון שבצאת השבת האדם יחבר אותה שוב לארון, ואזי היא תמשיך לשמש אותו. חלקי המשקפיים יחוברו מיד אחרי השבת, ולכן הם לא איבדו את השימוש שלהם.
נראה שהר"ן חולק על כך מפני שאת האמירה הזאת ניתן לומר על כל דבר. על כל עץ ואבן שיש בחצר יכולים לטעון שמיד בצאת השבת האדם יכין אותם לשימוש. אך כרגע הם אינם מוכנים לשימוש, ולכן הם מוקצים. הוא הדין לחלקי הכלי: כרגע הם אינם משמשים את האדם בשום צורה. הפוטנציאל של התיקון אחרי שבת מעולם לא הוציא משהו מכלל היותו מוקצה.
בעלי התוספות יענו שיש הבדל בין חפץ שמעולם לא הוכן לשימוש, וחפץ שהוכן לשימוש והתפרק. החפץ שמעולם לא הוכן לשימוש מעולם לא יצא מכלל מוקצה. החפץ ששימש את האדם ועכשיו התפרק יצא מכלל מוקצה, וכל עוד האדם מתכוון להשיב אותו אל כנו אין הצדקה להגדיר אותו כמוקצה.
הצגה קרובה של הדברים תגדיר כך: מכיוון שבכניסת השבת העצם הזה לא היה מוקצה, הוא יהפוך למוקצה רק אם באמת יצא מכלל השימוש ודרכו וודאית אל האשפה. אם הוא היה שימושי בכניסת שבת, הוא יהפוך למוקצה רק אם הוא לא אמור לחזור ולהיות שימושי.
אך אם נגדיר כך, לכאורה זה יהיה נכון רק על כלים שהתפרקו בשבת עצמה. הגמרא (שבת דף קכב ע"ב) אומרת שאם התפרקו בשבת, ודאי שמותר לטלטל אותם, וחידוש המשנה הוא שמותר לטלטל אותם גם אם התפרקו לפני השבת. הר"ן מעמיד את המשנה והגמרא במקרה שחלקי הכלי עדיין שימושיים בשבת עצמה. אך בעלי התוספות מוכיחים מכאן את שיטתם:
ביחס לשברי כלים, הגמרא אומרת שאם הם נשברו לפני השבת, סביר יותר שלא יהיו מוקצים, בגלל שהייעוד החדש שמצאנו להם רבץ עליהם כבר בכניסת השבת.
לעומת זאת, ביחס לכלי שהתפרק, הגמרא אומרת את ההיפך: אם הם התפרקו בשבת, סביר יותר שהם לא יהיו מוקצים. יש חידוש בזה שהם לא יהיו מוקצים אפילו אם התפרקו לפני השבת.
ראו את לשון הרמב"ם, ושימו לב לכך שדבריו רומזים את שיטת בעלי התוספות:
רמב"ם הלכות שבת פרק כה הלכה יב
כל הכלים הניטלין בשבת שנתפרקו דלתותיהן, כגון דלתות שידה תיבה ומגדל, בין שנתפרקו בשבת בין שנתפרקו קודם השבת מותר לטלטל אותן דלתות, וכן כל הכלים הניטלין בשבת שנשברו בין קודם השבת בין בשבת שבריהן ניטלין, והוא שיהיו שבריהן עושין מעין מלאכה, כיצד שברי עריבה לכסות בהן את פי החבית, שברי זכוכית לכסות בהן את פי הפך וכן כל כיוצא בזה, אבל אם אין השברים ראויין למלאכה כלל אסור לטלטלן.
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א ממשבר התעוררות אל אמונה גדולה
אורות התחיה - פסקה ז'
השיעור עוסק בהתעוררות הלאומית ובתהליך שיבת ציון מתוך כתבי הרב קוק, ומסביר כיצד המשבר הרוחני המתלווה אליה הוא שלב מעבר בונה. דרך התבוננות מעמיקה והרחבת הדעת, עם ישראל נקרא להתעלות מעל אמונה מצומצמת ומפוחדת לעבר עבודת השם שלמה, אמיצה וגדולה בארצו.

מאמרים נוספים בארץ אגדה צרעת דויד - ומלחמתו באדום
בתלמוד הבבלי מסופר שדויד הצטרע ששה חודשים והסנהדרין פירשו ממנו. מדובר בצרעת סמלית והבבלי מרומז לשיטה בירושלמי שדויד נלחם באדום בניגוד לדעת הסנהדרין. הרמב"ן פסק כשיטה זו, אך הרמב"ם דחה אותה.

ויצא זריזות, התחדשות וקידוש השם בעולם
שיחת מוצ"ש פרשת ויצא
השיעור עוסק בחשיבות גיוס כל כוחות הנפש להתגברות על קשיים רוחניים, תוך לימוד ממידת הזריזות וההתחדשות התמידית של הנמלה על פי תורת הרב חרל"פ. בהמשך, השיעור מציג את משנתו של הרב צבי יהודה קוק על הערך העליון של קידוש השם הלאומי, ומסביר מדוע תלות במיעוט נוכרי בהנהגת המדינה מהווה פגיעה בכבוד ישראל ובמלכות השם.

מדינה וממשלה קידוש השם או ממשלת מיעוט? למה הרב צבי יהודה זעק?
מתוך שיחת מוצ"ש פרשת ויצא
הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א בהתייחסות לסוגיה הפוליטית של בחירת בעלי תפקידים והקמת ממשלה בישראל בהישענות על מיעוטים, מתוך נקודת מבט תורנית והיסטורית. הרב מביא את דבריו של הרב צבי יהודה הכהן קוק מתקופת ממשלת המיעוט שלאחר מלחמת יום הכיפורים, ומסביר את תפיסתו שלפיה שלטון יהודי עצמאי שאינו תלוי באחרים הוא יסוד מרכזי בקידוש השם ובכבוד ישראל.

שם משמואל על הפרשה יעקב אבינו ושעבוד ארבע מלכויות
שם משמואל על הפרשה - ויצא (תרע"ו)
השיעור עוסק במשנתו של בעל ה"שם משמואל" המבארת את חלום סולם יעקב ואת משמעות הברית שנכרתה עמו, שבמסגרתה קיבל יעקב על עצמו ועל זרעו את תפקיד בירור הטוב ותיקון העולם מתוך שעבוד ארבע המלכויות. דרך הקבלה למדרשים ולספר הזוהר, המרצה מסביר כיצד ההתמודדות של ישראל בגלות – ובפרט צרותיו של יעקב בבית לבן כדוגמה מוקדמת לגלות בבל – מהווה תהליך הכרחי של הפרדת הטוב מהרע וזיקוק הקדושה עד לגאולה השלמה

ויצא יעקב אבינו: בין שמיים לארץ
פרשת ויצא
השיעור עוסק בדמותו הייחודית של יעקב אבינו המשלב בין עולמות הרוח והתורה העליונים לבין עשייה ארצית, כישרון מעשי והתמודדות עם קשיי הגלות. דרך התבוננות בחלום הסולם ובנישואיו לרחל ולאה, מוסבר כיצד שילוב זה מניח את היסודות לבניין עם ישראל ומהווה דגם להתמודדות של האומה לאורך הדורות.

שם משמואל על הפרשה עיקר וטפל בעבודת ה' ובחיי האבות
שם משמואל על הפרשה - ויצא (תרע"ג)
השיעור עוסק בחששו של יעקב אבינו מפני אחיו עשו ומפני הכישוף והטומאה שבבית לבן הארמי. על פי פירוש ה"שם משמואל", ההתמדה והשקיעה המוחלטת בלימוד התורה בבית המדרש של שם ועבר הן אלו שהעניקו ליעקב הגנה רוחנית והתעלות מעל כוחות הטבע והכישוף.

שמונה פרקים לרמב"ם דרך האמצע וחטא אדם הראשון
שיעור 8
השיעור עוסק במשנתו של הרמב"ם לגבי דרך האמצע ובפער שבין "המושכלות" (אמת ושקר אובייקטיביים) לבין "המפורסמות" (טוב ורע יחסיים ומוסריים) בעקבות חטא עץ הדעת. דרך ניתוח פרשת בראשית ומגילת אסתר, מוסבר כיצד החטא יצר את ההבחנה הסובייקטיבית ואת התודעה המוסרית בעולם האנושי.

תורה ומדע חירות אמיתית: בין שיעבוד לצמיחה
השיעור עוסק בהגדרת מושג החירות, ובוחן את ההבדל בין חופש פיזי חיצוני לבין חירות פנימית ותבונית המשחררת את האדם מדחפים, מהתמכרויות וממגבלות החומר. דרך משנתם של הכוזרי, המהר"ל והרב קוק, מוסבר כי חירות אמיתית אינה מתמצה בניתוק מוחלט מהעבר, אלא בבחירה חופשית להתחבר לתורה ולצמוח מתוך המהות הפנימית של האדם

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א מידת ההשתוות והכבוד הרוחני האמיתי
טהרת הנפש והמידות י"ז - י"ח
השיעור עוסק בהתמודדות עם מידת הגאווה והזלזול באחרים, שלעיתים צומחים דווקא מתוך תחושת גדלות ועלייה רוחנית, וצורך לזכך אותם באמצעות תשובה וענווה. בהמשך נבחנת מידת ההשתוות כדרגה עליונה שבה האדם אינו מושפע משבח או מגנאי חיצוני, וזוכה לכבוד רוחני אמיתי הנובע מערכה הפנימי של התורה והנשמה.

יסודות הש"ס כללי ספקות בהלכות השבת אבידה
השיעור עוסק ביישום כללי הספקות ההלכתיים (כגון "ספק דאורייתא לחומרא", "ספק ממון לקולא", חזקה ורוב) בהקשר של מצוות השבת אבידה. במהלך הדיון נבחנת השאלה העקרונית והמחלוקת בין הראשונים (הרא"ש מול הרמב"ם) האם מצוות השבת אבידה מוגדרת כדין איסור והיתר או כדין ממונות, וכיצד הגדרה זו מכריעה במקרים של ספק בבעלות או בייאוש.

רביבים ספר חדש: תורה, עם וארץ
בחסדי ה' יצא לאור במסגרת 'פניני הלכה' ספרי החדש 'תורה עם וארץ' | נוכחתי לדעת שאצל רבים הדרכת התורה בעניינים של תלמוד תורה, עבודה, מדע, יישוב הארץ וצבא - אינה מבוררת ומבוססת כראוי | אחר פגישה עם רבנים בארצות הברית גמלה בליבי ההחלטה ליצור את הספר | זאת כדי לבאר את ההשקפה השלמה של התורה על החיים | מגמת ספר זה לבאר שהתורה היא חיינו ואורך ימינו, וממנה שורה ברכה לחיי ישראל בארצו, ומתוך כך תימשך ברכה לתיקון העולם כולו

ויצא מסע הנשמה: תפילה, תורה ושליחות
פרשת ויצא
השיעור מתחקה אחר מסעו של יעקב אבינו מבאר שבע לחרן כמשל לירידתה של כל נשמה לעולם הזה ולשליחותה לבנות את "בית ישראל". דרך סיפור חלום יעקב והמפגש עם "המקום", מוסבר כיצד ההתעצמות בתפילה ובלימוד התורה מעניקה לאדם כוח רוחני להפוך את המציאות החומרית למשכן להשראת השכינה.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת ויצא תשפז
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ. מה הטעם שבפסוק זה נכתב ג' פעמים אֲחִי אִמּוֹ. האם באמת הסכים יעקב לעבוד עבור רחל בפעם הראשונה והשניה בשווה? שבע שנים מלאות פעמיים. מה הטעם שלאה לא הודתה לקב"ה בג' לידות הראשונות עד לידת יהודה. מה הטעם לכתיבת שתי אותיות שי"ן בשם יִשָּׂשכָר בעוד שהוגים רק אחת.










