ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- תקיעת שופר
- ספריה
- דרשות לימים הנוראים
- ראש השנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא זצ"ל
"סכות בענן לך מעבור תפילה" (איכה ג, מד). התפללנו ובקשנו, זה שנים אנו עומדים בתפילה. דפקנו גם בשער שאינו נסגר תמיד, דפקו דמעותינו בשער אשר לא נשלב. חשבנו שמא יחוס, שמא ירחם, שמא סוף סוף תעבור ותנקב הדמעה את ענני השחור ותפקדנו בדבר ישועה ורחמים. כבר חמש ראשי שנים אנו עומדים ושופכים את לבנו. אולם אז עוד התנחמנו, ידענו כי שם מעבר למתרסים נמצאים הם המליונים ואם בגטאות ואם במחנות הסגר, אבל גם הם, יחד אתנו, מתפללים שם עפ"י דרכם האפשרית וקוה קוינו כי יבוא היום ונשמע מהם בשורת הגאולה. עכשיו כבר הכל לאחר המעשה. הננו כבר עומדים לפני המסך המגולה. אין שם כלום חוץ מערמות הדשן במידנק, ובאושוינצים ובלובלין. איכם קהילות ישראל מפוארות המסורת, העתיקות בשנים, מרובי התפארת, איך קהלת ורשה וקהלת פרנקפורט וקהלת וילנה וקהלת מינסק, איכם יקרים וקרובים, איפה גדולים וקדושים...
"למה תוקעין בשופר של איל כדי שאזכר לכם עקידת יצחק" (ראש השנה טז, א). יש מצב שהקב"ה שומע תפלתנו ונענה לנו. תוארו של הקב"ה הוא שומע תפילה. אולם כשנמצאים במצב יותר מרוחק, כשנסתמת התפילה, נשמעת עדיין הצעקה. יפה צעקה בין קודם גז"ד בין לאחר גז"ד - שמע קולנו. יש מצב של יותר התרחקות, אז מגיעות לכסא הכבוד רק דמעות ישראל - "ובשערי דמעות כי לא נשלבות" (מהסליחות). ואז מתעורר חסד ה' ע"י הברית שכרת את אבותינו, כנאמר: "וזכרתי את בריתי יעקב" וכו' (ויקרא כו, מב), וכבר מצאנו למרע"ה שאמר כמה תפילות ותחנונים ולא נענה עד שאמר: "זכור לאברהם" וכו' (שמות לב, יג) ונענה. אולם יש מצב כזה של "כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו" (ישעיה סג, טו), כשמכחישים ישראל ברית אבות, מתעלמים מדרך אבותינו הראשונים, אז אין תפילותנו מתקבלות ואין זכות אבות מתעוררת, ואז נתן הקב"ה עצה להזכיר עקידת יצחק. וכשאנו מזכירים את עקדותינו, וכשאנו מעלים זכר אפרם הקדוש, כאן מוכרח להכיר כי אכן הם זרע קודש. כי למה הורגים אותנו? ולמה טובחים אותנו? - "כי עליך הורגנו כל היום" (תהילים מד, כג), כי רוצים לפגוע בך כביכול. "הבה נתחכמה למושיען של ישראל" (רש"י שמות א, י). א"כ, אף שאנו לפעמים מתעלמים מכח ירושת אבות, הרי העקדות הללו מזכירות והקב"ה ודאי יזכר ויראה בעני עמו. אולם, אם עיקר המטרה היא להזכיר לפני הקב"ה, מ"מ אין אנו אומרים להשמיע קול שופר כ"א לשמוע, כי אנו צריכים לשמוע ולהבין (במובן לא שמיע לו וכו'), נבין את הנדרש מאתנו, נבין את מצבנו ונחזור בהרהורי תשובה שלימה, והקב"ה ישמע קול שופר, אם אנו נשמע קול שופר. כי שומע הוא, ויאזין תרועה, אם אנו נשמע התרועה ונזכה להחתם לשנת גאולה וישועה או"א.
(מכת"י)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









