ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- תקיעת שופר
- ספריה
- דרשות לימים הנוראים
- ראש השנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא זצ"ל
"סכות בענן לך מעבור תפילה" (איכה ג, מד). התפללנו ובקשנו, זה שנים אנו עומדים בתפילה. דפקנו גם בשער שאינו נסגר תמיד, דפקו דמעותינו בשער אשר לא נשלב. חשבנו שמא יחוס, שמא ירחם, שמא סוף סוף תעבור ותנקב הדמעה את ענני השחור ותפקדנו בדבר ישועה ורחמים. כבר חמש ראשי שנים אנו עומדים ושופכים את לבנו. אולם אז עוד התנחמנו, ידענו כי שם מעבר למתרסים נמצאים הם המליונים ואם בגטאות ואם במחנות הסגר, אבל גם הם, יחד אתנו, מתפללים שם עפ"י דרכם האפשרית וקוה קוינו כי יבוא היום ונשמע מהם בשורת הגאולה. עכשיו כבר הכל לאחר המעשה. הננו כבר עומדים לפני המסך המגולה. אין שם כלום חוץ מערמות הדשן במידנק, ובאושוינצים ובלובלין. איכם קהילות ישראל מפוארות המסורת, העתיקות בשנים, מרובי התפארת, איך קהלת ורשה וקהלת פרנקפורט וקהלת וילנה וקהלת מינסק, איכם יקרים וקרובים, איפה גדולים וקדושים...
"למה תוקעין בשופר של איל כדי שאזכר לכם עקידת יצחק" (ראש השנה טז, א). יש מצב שהקב"ה שומע תפלתנו ונענה לנו. תוארו של הקב"ה הוא שומע תפילה. אולם כשנמצאים במצב יותר מרוחק, כשנסתמת התפילה, נשמעת עדיין הצעקה. יפה צעקה בין קודם גז"ד בין לאחר גז"ד - שמע קולנו. יש מצב של יותר התרחקות, אז מגיעות לכסא הכבוד רק דמעות ישראל - "ובשערי דמעות כי לא נשלבות" (מהסליחות). ואז מתעורר חסד ה' ע"י הברית שכרת את אבותינו, כנאמר: "וזכרתי את בריתי יעקב" וכו' (ויקרא כו, מב), וכבר מצאנו למרע"ה שאמר כמה תפילות ותחנונים ולא נענה עד שאמר: "זכור לאברהם" וכו' (שמות לב, יג) ונענה. אולם יש מצב כזה של "כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו" (ישעיה סג, טו), כשמכחישים ישראל ברית אבות, מתעלמים מדרך אבותינו הראשונים, אז אין תפילותנו מתקבלות ואין זכות אבות מתעוררת, ואז נתן הקב"ה עצה להזכיר עקידת יצחק. וכשאנו מזכירים את עקדותינו, וכשאנו מעלים זכר אפרם הקדוש, כאן מוכרח להכיר כי אכן הם זרע קודש. כי למה הורגים אותנו? ולמה טובחים אותנו? - "כי עליך הורגנו כל היום" (תהילים מד, כג), כי רוצים לפגוע בך כביכול. "הבה נתחכמה למושיען של ישראל" (רש"י שמות א, י). א"כ, אף שאנו לפעמים מתעלמים מכח ירושת אבות, הרי העקדות הללו מזכירות והקב"ה ודאי יזכר ויראה בעני עמו. אולם, אם עיקר המטרה היא להזכיר לפני הקב"ה, מ"מ אין אנו אומרים להשמיע קול שופר כ"א לשמוע, כי אנו צריכים לשמוע ולהבין (במובן לא שמיע לו וכו'), נבין את הנדרש מאתנו, נבין את מצבנו ונחזור בהרהורי תשובה שלימה, והקב"ה ישמע קול שופר, אם אנו נשמע קול שופר. כי שומע הוא, ויאזין תרועה, אם אנו נשמע התרועה ונזכה להחתם לשנת גאולה וישועה או"א.
(מכת"י)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
