ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- שיחות ליום ירושלים
היכן נולדת?
ש"י עגנון לא המציא אמירה זאת בעצמו, הוא למד זאת מהגמרא (כתובות עה.) "ולציון יאמר איש ואיש יולד בה", מה זה איש ואיש, שני סוגים של אנשים? "אמר רבי מיישא בר בריה דר' יהושע בן לוי: אחד הנולד בה ואחד המצפה לראותה". כלומר, גם מי שרק מצפה לראות את הארץ, נחשב כמי שנולד בה.
יש כאן חידוש מאוד עמוק, כל יהודי מתחיל ונולד בירושלים, וגם מצפה והולך לירושלים. ירושלים היא תחילת החיים וגם מגמת החיים. לכל מקום שאנו הולכים, אנו יוצאים מירושלים והולכים לירושלים.
מהו עומק הרעיון של אמירה מיוחדת זו?
הבה ונתבונן בשמה של ירושלים. כידוע, 70 שמות לירושלים, אך שמה המובהק ביותר הוא – ירושלים. מה מקור השם המיוחד הזה?
אומר המדרש (בראשית רבה פרשה נו): "אברהם קרא אותו (את ירושלים): יראה", (כפי שנאמר בפרשת העקידה) "ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה", "שם קרא אותו (את ירושלים): שלם", (כי התורה קוראת לשם בן נח, מלכי צדק, ונאמר:) "ומלכי צדק מלך שלם", "אמר הקדוש ברוך הוא: אם קורא אני אותו, כשם שקרא אותו אברהם, שם אדם צדיק מתרעם, ואם קורא אני אותו שלם, כשם שקרא אותו שם, אברהם אדם צדיק מתרעם, אלא הריני קוראו כמו שקראו אותו שניהם: ירושלם - יראה שלם".
למדנו מכאן, שירושלים היא שילוב של שתי שמות – יראה ושלם. אולם שילוב זה מעורר שאלה גדולה, שם בן נוח קדם כמה דורות לאברהם, נמצא שהיה צריך להקדים את שמו של שם לשמו של אברהם, ולקרוא לה – שלם יראה, ולא ירושלם?
אלא, שסוד גדול נעוץ בכך, וכדי להבין אותו, נעיין מעט בדמויותיהם ותפקידיהם של שם ואברהם.
בתחילת העולם, היו האנשים בעלי כוחות חיים גדולים ועצומים. הם היו ענקיים וחיו שנים רבות. הבעיה הייתה שעל כוחות כל כך גדולים, קשה לשלוט, וכוחותיהם פרצו ללא שליטה. כך נוצרה אנדרלמוסיה, פריצות, וגזל בעולם. כי כל אדם ניסה לשלוט בכוחו הגדול על כל סביבותיו.
הלך הקב"ה והביא מבול לעולם. מבול הוא גשם ומים ללא גבול, מים הם חיים לעולם, וה' הראה לעולם את התוצאות ההרסניות של כוחות חיים ללא גבול, המבלבלים את העולם.
יחד עם זאת, הביא ה' גם הצלה לעולם. תיבת נוח. נוח הוא בדיוק ההפך מכוחות חיים ללא גבול. הוא לקח כל חיה וכל רמש, ואת כולם שם בתאים קטנים מסודרים ומדוקדקים.
ובכל זאת, כשיצא נוח מהתיבה, הוא השתכר מהיין, וגילה את גופו. חז"ל מספרים, שאת ענבי היין הללו בצר נוח מזמורה שהשתלשלה לו מגן עדן. בכך הם מבטאים את האמירה, שהשכרות והיין הם שריד לעולם הקדום שלפני המבול והחטא, עת אפשר היה לגלות כוחות חיים, להשתכר ולפרוץ גבולות.
שכרות זו מסוכנת מאוד, ולכן בא שם בן נוח, וכיסה את אביו בשמלה. נמצא, שתפקידו של נח, הוא לכסות את כוחות החיים, להקטינם, וכך לא יפרצו למקומות לא נכונים.
זו מידה טובה, אך אליה וקוץ בה, כי כך נותר האדם קטן ומצומצם, עם כוחות חיים מעטים. לכן, שם מגיע לירושלים, שהיא המקור לכל כוחות החיים בעולם, שהרי העולם נולד בירושלים, מקום 'אבן השתיה', "שממנה הושתת העולם", וקורא לה שלם. מבחינתו היא כבר שלמה בלידתה, כי הוא מסתפק בשלמות קטנה ומצומצמת.
לעומתו, אברהם בא לאזן את המציאות. תפקידו ללמד את המציאות לגדול ולהגדיל כוחות חיים, אך להופיע אותה בדרך מאוזנת של תורה ומצוות. אברהם נבחר באמירה "לך לך מארצך וממולדתך", הוא הולך ממקום ילדותו, ולא מסתפק בכוחות הקטנים הילדותיים, אל הארץ המובטחת.
שם בן נוח נולד מהול, שלם מלידתו. לעומתו, אברהם צריך למול ולתקן את עצמו, ורק אחר כך הופך לשלם – לתמים, "התהלך לפני והיה תמים"
אברהם קורא לירושלים – יראה. ראיה היא הדרך שבה האדם מביט למרחקים, מכל החושים, הראיה היא החוש שאנו פוגשים בו את הדברים הרחוקים ביותר. אי אפשר לשמוע ולהריח כוכבים, אך אפשר לראות כוכבים. אברהם מבין שכוחות החיים שבירושלים צריכים עוד ללכת דרך ארוכה, להעפיל ולהגיע לגבהים נישאים.
בא ה' ומחבר ביניהם, ומלמד אותנו, קודם – יראה, עלינו לגדול ולהגדיל, ורק אחרי שנגדל, נגיע לשלם, ונמצה את כוחות החיים בשלימות. לכן, יראה קודם לשלם, ירושלם.
לפיכך, כולם נולדים בירושלים, עלינו לצפות לה, ומתוך הציפיה וההליכה הארוכה, לזכות ולגלות את כוחות החיים העצומים האצורים בה תמיד, כבר מלידתה.
זכינו, במלחמת ששת הימים לשוב לירושלים, לשוב ולהיוולד בה. אך מפני שעדיין לא סיימנו עדיין את העבודה הגדולה של רוממות הציפייה לשלמותה וקדושתה, עלינו להעפיל ולהוסיף במדרגות יראתה,עדי נגיע לשלמותה. יראה שלם, ירושלם!
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א שורש הכעס וזיכוך מידת הקנאה
טהרת הנפש והמידות י"ד - ט"ז
השיעור עוסק במקור הכעס הנובע מחוסר מימוש של כוחות רוחניים ובדרכים להתגבר עליו באמצעות איפוק, עבודה עצמית והרחבת הדעת. בהמשך נבחנת מידת הקנאה וההבחנה בין קנאה שלילית לאדם אחר לבין קנאת השם טהורה המביאה לשלום ולתיקון העולם
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
שם משמואל על הפרשה אש התורה וזיכוך מידת הדין
שם משמואל על הפרשה - תולדות (תרע"ג)
השיעור מבאר על פי תורת ה"שם משמואל" כיצד ניתן לטהר חלקי רע המושרשים באדם, אם על ידי הארה אלוקית ואם באמצעות "אש התורה" ולימוד בהתלהבות השורפים את הרע במקומו, בדומה להכשרת כלים בליבון. בהמשך מוסבר מדוע נושאי מידת הדין, כיצחק ורבקה, נדרשים לשמירה יתרה מפני כעס ודינים, וכיצד התאמצות יתרה בתפילה פותחת שערי שמיים למעלה מן הטבע.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
שם משמואל על הפרשה עיקר וטפל בעבודת ה' ובחיי האבות
שם משמואל על הפרשה - תולדות (תרע"א, תרע"ג)
השיעור מבאר את משמעות הקשר שבין עיקר וטפל בעולם, ומסביר כיצד דווקא ההיטפלות אל הקדושה והצדיק מעניקה ערך ושלמות גם לדברים הטפלים, בניגוד לגסות הרוח של עשו שסירב להיכנע ליעקב. בהמשך נבחן ההבדל שבין לידת אברהם ללידת יצחק, ומוסבר מדוע בלידת יצחק, שנולד צדיק בן צדיק בקדושה מלאה, האירה השמחה בכל העולמות הרוחניים והגשמיים כאחד.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
