ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- שיחות ליום ירושלים
ש"י עגנון לא המציא אמירה זאת בעצמו, הוא למד זאת מהגמרא (כתובות עה.) "ולציון יאמר איש ואיש יולד בה", מה זה איש ואיש, שני סוגים של אנשים? "אמר רבי מיישא בר בריה דר' יהושע בן לוי: אחד הנולד בה ואחד המצפה לראותה". כלומר, גם מי שרק מצפה לראות את הארץ, נחשב כמי שנולד בה.
יש כאן חידוש מאוד עמוק, כל יהודי מתחיל ונולד בירושלים, וגם מצפה והולך לירושלים. ירושלים היא תחילת החיים וגם מגמת החיים. לכל מקום שאנו הולכים, אנו יוצאים מירושלים והולכים לירושלים.
מהו עומק הרעיון של אמירה מיוחדת זו?
הבה ונתבונן בשמה של ירושלים. כידוע, 70 שמות לירושלים, אך שמה המובהק ביותר הוא – ירושלים. מה מקור השם המיוחד הזה?
אומר המדרש (בראשית רבה פרשה נו): "אברהם קרא אותו (את ירושלים): יראה", (כפי שנאמר בפרשת העקידה) "ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה", "שם קרא אותו (את ירושלים): שלם", (כי התורה קוראת לשם בן נח, מלכי צדק, ונאמר:) "ומלכי צדק מלך שלם", "אמר הקדוש ברוך הוא: אם קורא אני אותו, כשם שקרא אותו אברהם, שם אדם צדיק מתרעם, ואם קורא אני אותו שלם, כשם שקרא אותו שם, אברהם אדם צדיק מתרעם, אלא הריני קוראו כמו שקראו אותו שניהם: ירושלם - יראה שלם".
למדנו מכאן, שירושלים היא שילוב של שתי שמות – יראה ושלם. אולם שילוב זה מעורר שאלה גדולה, שם בן נוח קדם כמה דורות לאברהם, נמצא שהיה צריך להקדים את שמו של שם לשמו של אברהם, ולקרוא לה – שלם יראה, ולא ירושלם?
אלא, שסוד גדול נעוץ בכך, וכדי להבין אותו, נעיין מעט בדמויותיהם ותפקידיהם של שם ואברהם.
בתחילת העולם, היו האנשים בעלי כוחות חיים גדולים ועצומים. הם היו ענקיים וחיו שנים רבות. הבעיה הייתה שעל כוחות כל כך גדולים, קשה לשלוט, וכוחותיהם פרצו ללא שליטה. כך נוצרה אנדרלמוסיה, פריצות, וגזל בעולם. כי כל אדם ניסה לשלוט בכוחו הגדול על כל סביבותיו.
הלך הקב"ה והביא מבול לעולם. מבול הוא גשם ומים ללא גבול, מים הם חיים לעולם, וה' הראה לעולם את התוצאות ההרסניות של כוחות חיים ללא גבול, המבלבלים את העולם.
יחד עם זאת, הביא ה' גם הצלה לעולם. תיבת נוח. נוח הוא בדיוק ההפך מכוחות חיים ללא גבול. הוא לקח כל חיה וכל רמש, ואת כולם שם בתאים קטנים מסודרים ומדוקדקים.
ובכל זאת, כשיצא נוח מהתיבה, הוא השתכר מהיין, וגילה את גופו. חז"ל מספרים, שאת ענבי היין הללו בצר נוח מזמורה שהשתלשלה לו מגן עדן. בכך הם מבטאים את האמירה, שהשכרות והיין הם שריד לעולם הקדום שלפני המבול והחטא, עת אפשר היה לגלות כוחות חיים, להשתכר ולפרוץ גבולות.
שכרות זו מסוכנת מאוד, ולכן בא שם בן נוח, וכיסה את אביו בשמלה. נמצא, שתפקידו של נח, הוא לכסות את כוחות החיים, להקטינם, וכך לא יפרצו למקומות לא נכונים.
זו מידה טובה, אך אליה וקוץ בה, כי כך נותר האדם קטן ומצומצם, עם כוחות חיים מעטים. לכן, שם מגיע לירושלים, שהיא המקור לכל כוחות החיים בעולם, שהרי העולם נולד בירושלים, מקום 'אבן השתיה', "שממנה הושתת העולם", וקורא לה שלם. מבחינתו היא כבר שלמה בלידתה, כי הוא מסתפק בשלמות קטנה ומצומצמת.
לעומתו, אברהם בא לאזן את המציאות. תפקידו ללמד את המציאות לגדול ולהגדיל כוחות חיים, אך להופיע אותה בדרך מאוזנת של תורה ומצוות. אברהם נבחר באמירה "לך לך מארצך וממולדתך", הוא הולך ממקום ילדותו, ולא מסתפק בכוחות הקטנים הילדותיים, אל הארץ המובטחת.
שם בן נוח נולד מהול, שלם מלידתו. לעומתו, אברהם צריך למול ולתקן את עצמו, ורק אחר כך הופך לשלם – לתמים, "התהלך לפני והיה תמים"
אברהם קורא לירושלים – יראה. ראיה היא הדרך שבה האדם מביט למרחקים, מכל החושים, הראיה היא החוש שאנו פוגשים בו את הדברים הרחוקים ביותר. אי אפשר לשמוע ולהריח כוכבים, אך אפשר לראות כוכבים. אברהם מבין שכוחות החיים שבירושלים צריכים עוד ללכת דרך ארוכה, להעפיל ולהגיע לגבהים נישאים.
בא ה' ומחבר ביניהם, ומלמד אותנו, קודם – יראה, עלינו לגדול ולהגדיל, ורק אחרי שנגדל, נגיע לשלם, ונמצה את כוחות החיים בשלימות. לכן, יראה קודם לשלם, ירושלם.
לפיכך, כולם נולדים בירושלים, עלינו לצפות לה, ומתוך הציפיה וההליכה הארוכה, לזכות ולגלות את כוחות החיים העצומים האצורים בה תמיד, כבר מלידתה.
זכינו, במלחמת ששת הימים לשוב לירושלים, לשוב ולהיוולד בה. אך מפני שעדיין לא סיימנו עדיין את העבודה הגדולה של רוממות הציפייה לשלמותה וקדושתה, עלינו להעפיל ולהוסיף במדרגות יראתה,עדי נגיע לשלמותה. יראה שלם, ירושלם!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
