ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- תקיעת שופר
- מדורים
- קוממיות
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
מצות עשה לשמוע קול שופר בא' בתשרי שהוא ראש השנה, שנאמר: "יום תרועה יהיה לכם".
מצוה לספר
התרגשות כפולה מילאה את ליבו של הרב הגאון ר' אלעזר רוקח מאמסטרדם זצ"ל. הידיעה כי בתוך ימים ספורים יזכה להגשים את משאלת חייו לעלות לארץ ישראל, התמזגה עם ההתרגשות לקראת היום הגדול - ראש השנה העומד לחול הערב.עם חשכה התאספו הנוסעים היהודים שהיו בספינה להתפלל יחדיו את תפילת החג מתוך התרוממות הרוח, כשהרב עובר לפני התיבה. במהלך התפילה החלו המתפללים להרגיש כי הספינה מתחילה לנוע ולהיטלטל, וככל שהזמן עובר הטלטלות הולכות ומתגברות. אחד הנוכחים עלה לסיפון לראות מה אירע, וכשירד סיפר לכולם כי התחילה סערה ההולכת ומתגברת. לא עבר זמן רב, והספינה החלה להיזרק מצד לצד במהירות. היהודים כדרכם הוציאו ספרי תהילים והתחילו לצעוק לה'. לפתע הגיע אחד המלחים וצעק כי באחד החדרים התחתיים נוצר חור, והמים מתחילים להציף את האוניה. הבהלה הייתה מרובה, והנוסעים התפצלו בין אלה שאיבדו את עשתונותיהם לבין אלה שרצו במהירות למקום החור כדי לסייע בשאיבת המים, ולרוקנם חזרה לים. תלמידי הרב התאספו סביב רבם האהוב ממתינים למוצא פיו שלא חדל לרגע מלהתפלל. לפתע פנה הרב אל שמשו ושאלו עוד כמה זמן נשאר עד עלות השחר. השמש ענה לו כי עוד כשעה יפציע השחר. הרב בשומעו זאת השתלהבו פניו ואמר לסובבים כי הוא מבקש שמיד עם עלות השחר יביאו לו את השופר לתקוע. השמועה פשטה בקרב הנוסעים כי הרבי מתכונן לעצור את הסערה על ידי השופר. מיד עם עלות השחר הביאו לרב את השופר. הרב התעטף בטליתו, ברך בכוונה עצומה את הברכות, ואז תקע בעוצמה את מאה התקיעות. מיד כשסיים את התקיעות הגיע בריצה רב החובל ובישר לנוסעים כי הסערה פסקה והסכנה חלפה.
אחד מתלמידי ר' אלעזר, ר' שמחה בונים מפשיסחא נהג לספר סיפור זה בכל שנה,והיה מסיים בדברים אלו: "הנוכחים חשבו כי הרבי רוצה לתקוע בשופר כדי לעצור את הסערה, ולא היא. הרבי ששמע על המצב הקשה של האוניה, רצה בכל מאודו לזכות לכל הפחות לקיים את המצוה של תקיעת השופר, ולכן ביקש לתקוע ברגע שניתן. ההצלה של האוניה כבר באה ממילא בזכות המצוה".
מצוה להורות
מצוה להורות ל':
מדין תורה אדם חייב לשמוע בראש השנה תשע קולות, הכוללות שלוש תרועות, ולפני כל תרועה ולאחריה תקיעה. אולם ישנו ספק מה כוונת התורה בתרועה, האם הכוונה לתרועה קצרה כפי שאנו נוהגים לכנות תרועה, או למה שאנו קוראים שברים, ושמא לשניהם יחד. על כן יש לאדם לשמוע בראש השנה לכל הפחות שלושים קולות, שכוללים שלוש פעמים תרועה, שלוש פעמים שברים, ושלוש פעמים שברים ותרועה מחוברים, כשלפני כל אחד, ולאחריו, ישמע תקיעה ישרה. בנוסף תיקנו חז"ל לאורך התפילה תקיעות נוספות, כך שסך הכל ישמע האדם מאה תקיעות. חלוקת התקיעות בתפילה מתחלקת באופן שונה מעדה לעדה.
אורך השבר צריך להיות כאורכן של שלוש תרועות, כך ששלושת השברים אורכן יהיה כאורך תשעת התרועות, התקיעה שלפני ואחרי צריכה להיות כאורך הקול שביניהם. ממילא יוצא שאורך התקיעה כשתוקע תשר"ת יהיה ארוך פי שניים מאורך התקיעה כשתוקע תר"ת או תש"ת.
אשה אינה חייבת במצות שופר, מפני שהיא מצות עשה שהזמן גרמא. אולם, אם שומעת בכל זאת הרי היא בבחינת מי שאינוֹ מצוּוה ועושה שגם לו יש שכר על כך. אשה התוקעת בשופר או שומעת מאדם אחר, לדעת הספרדים אין לה לברך את הברכות, אך לדעת האשכנזים יכולה לברך. אולם גם לדעת האשכנזים, אדם שכבר יצא ידי חובתו במצוה, וכעת תוקע לנשים, לא יברך עבורן אלא הן יברכו לעצמן או אשה אחת תברך ותוציא ידי חובה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
