ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מצוה גדולה
- משפחה חברה ומדינה
- בית המקדש
- מעלת המקדש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
מצות עשה לירא מן המקדש, שנאמר: "ומקדשי תיראו" (ויקרא י"ט ל').
ובתי כנסיות ובתי מדרשות שלנו, נקראים 'בתי מקדש מעט'.
ובתי כנסיות ובתי מדרשות שלנו, נקראים 'בתי מקדש מעט'.
מצוה לספר( 'החפץ חיים')
ידוע היה בין בני העיר כי מי שרוצה לחזות במחזה מיוחד המשלב צידקות, תום, טהרה וכו' מומלץ לו ללכת לראות כיצד השמש של בית הכנסת הגדול מדליק מידי בוקר את נרות בית הכנסת. ר' יוסל השמש היה קם מידי יום זמן קצר לאחר חצות הליל, טובל במקווה, ולאחר מכן ניגש למלאכת הקודש של הדלקת הנרות. הוא היה מגיע לבית הכנסת אחוז התרגשות עצומה, מחליף את בגדיו לבגדים חגיגיים המיוחדים למשימה זו, ולאחר מכן היה מדליק את הנר ופוצח בניגון דביקות אותו היה שר תוך כדי בכי של התרגשות. בסיום הניגון היה אומר בקול רווי רגש 'לשם יחוד' על מצות "מורא המקדש", ומודה לה' על הזכות שנפלה בחלקו להדליק את הנרות מידי יום. את ההדלקה עצמה היה עושה בהתרגשות כל כך גדולה, שכל מי שהיה בא בחשאי לצפות בהדלקה, היה בעל כורחו מזיל דמעת התרגשות למראה תמימותו וצדקתו של השמש.
יום אחד הקדים הקצב של העיירה לבוא לתפילה, וכשראה את מעמד ההדלקה התמלא קינאה בשמש שזוכה שחייו יהיו מלאים במצוה זו, לעומתו "שזוכה" כל ימיו להתעסק בבשר בהמות שחוטות. לאחר התפילה ניגש אל השמש וביקש ממנו שייתן לו את הזכות להדליק את הנרות. השמש כמובן סירב, אולם הקצב לא הרפה, וכך יום אחר יום בא אל השמש וניסה לשכנע אותו לוותר לו על המצווה. משראה הקצב כי השמש מתעקש הציע לו אף לקנות ממנו מצוה יקרה זו, אולם השמש סירב. אך משראה השמש כי הקצב כל כך נחוש בדעתו לרכוש את הזכות, ניגש אל רב העיר הגאון הרב יהודה אסאד זצ"ל 1 להתייעץ איתו מה לעשות. הר"י שקל את הדברים ולבסוף הציע לשמש למכור את המצוה לקצב, תמורת זהוב שלם בכל יום, סכום עצום באותם ימים. בנוסף אמר הרב לשמש שלא יגע בכסף שמקבל מהקצב אלא ישמור אותו בקופסא סגורה.
למחרת הגיע הקצב להדליק את הנרות בהתרגשות עצומה תוך שהוא מפזם את הניגון המרגש. לאחר התפילה ניגש אל השמש ונתן לו זהוב שלם, וכך נהג מידי יום. אולם לימים ירד הקצב מנכסיו, ושוב לא היה לו לשלם זהוב בעד כל יום, אולם הוא לא הרפה, מרוב חביבות המצוה בעיניו מכר בכל יום חפץ אחר מחפציו כדי להמשיך להחזיק בזכות של הדלקת הנרות. יום אחד זכה הקצב לארס את ביתו, אולם במקום שמחה מילאה את ליבו דאגה כבדה על כך שאין לו מהיכן לשלם את הנדוניה שהבטיח. רבי יהודה כששמע זאת קרא אליו את, השמש הוותיק ואת הקצב, וביקש מהשמש להביא עימו את ארגז המטבעות. הר"י ביקש מאת השמש שייתן לקצב מהמטבעות את דמי הנדוניה הזקוקה לו, ואמר: "דעו לכם רבותי כי כולכם יצאתם נשכרים מהעסקה. השמש זכה לשכר כאילו הדליק בעצמו מפני שויתר ליהודי אחר על המצוה בגלל צדקותו ששמע לי, הקצב זכה במסירות נפש במצוה, והשמש כעת יזכה במצות הכנסת כלה בכסף שהקצב בעצם חסך לעצמו". לאחר הסכמת השמש פתחו את הארגז, והתברר למרבה התדהמה כי היה בו בדיוק את סכום הכסף שהקצב היה צריך לנדוניה. ומאותו יום ואילך היו השמש והקצב הולכים יחדיו מידי בוקר תוך שירת הניגון ומדליקים את הנרות כאיש אחד.
מצוה להורות
זה לשון השולחן ערוך (או"ח קנ"א א'):
"בתי כנסיות ובתי מדרשות, אין נוהגין בהם קלות ראש כגון: שחוק והִתול ושיחה בטילה, ואין אוכלים ושותים בהם ולא מתקשטין בהם ולא מטיילין בהם ולא נכנסים בהם בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים".
ידוע כי לאחר השואה התבטא האדמו"ר מגור זצ"ל כי הסיבה בגינה יהודי המזרח ניצלו רובם מהשואה הנוראה היא הקפדתם המרובה בכבודם של בתי הכנסיות. וכמו שמצינו בזמן הפרעות הנוראות בשנים ת"ח ות"ט שנרצחו באירופה אלפים רבים מבני ישראל, ובשאלת חלום שעשה בעל ה'תוספות יום טוב', נענה מהשמים כי הפרעות באו כעונש על זלזול בכבוד בתי הכנסת, ובפרט על דיבורים בטלים הנאמרים בהם.
אין לעשות את בית הכנסת קפנדריא, כלומר קיצור דרך, במידה וישנם פתחים משני צידי בית הכנסת. אולם אם נכנס בפתח אחד ורוצה בתום התפילה לצאת בשני רשאי.
הרוצה להיכנס לקרוא לאדם היושב בתוך בית הכנסת, לא יכנס ויצא מיד, אלא ישב מספר רגעים ויאמר פסוקים, דבר הלכה וכדומה ואז יצא.
את בית הכנסת יש לבנות במקום הגבוה ביותר, ואין לבנות את הבתים גבוהים ממנו. ככלל, בניית בית כנסת כרוכה בהלכות רבות, ויש להיוועץ עם תלמיד חכם במהלך הבניה.
^ 1 מגדולי רבני הונגריה לפנ
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
