ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- הלכות כלליות
רמת החולי הנמוכה ביותר היא "מיחוש בעלמא". מצונן. כאב ראש שאינו משבית אותו וכדומה: על רמה זו נגזרה גזירת שחיקת סממנים, ולכן מבחינה עקרונית אסור לקחת תרופות לשכך כאבים אלה, קל וחמר שאסור לחלל עליו את השבת .
מי שסובל ומצטער מאוד: כלומר טרם הגיע לרמה שהכאבים משביתים אותו מפעילות, אך הוא בסבל. גם עליו נגזרה גזירת שחיקת סממנים. במידה והסבל גדול ניתן לסמוך על דברי הציץ אליעזר ופוסקים נוספים, שאין איסור לקחת תרופות שאין באפשרותנו לייצר אותן או מקבילות שלהן. בנוסף, מי שזקוק לתרופה מספר ימים רצוף רשאי לקחת את התרופה ברצף וגם בשבת. בצער מסוג זה מותר לבקש מנכרי לעשות פעולות האסורות מדרבנן עבורו. המגן אברהם מחדש שמותר ליהודי לעבור על איסור שבות דשבות עבורו. אמנם הפרי מגדים ופוסקים נוספים חולקים ואוסרים, כיוון שמדובר בצער רב, יש למיקל על מי לסמוך.
חולה שאין בו סכנה, שנפל למשכב: ישנה מחלוקת אם גזירת שחיקת סממנים חלה עליו. להלכה היא אינה חלה עליו. לחולה שנפל למשכב מותר לבקש מנכרי שיבצע עבורו מלאכות האסורות מהתורה בכדי לסייע לרפואתו ולהקל על חליו. במידה ואין נכרי שיכול לבצע אותן, נחלקו הראשונים אלו פעולות מותר ליהודי לבצע עבור החולה. להלכה נפסק שמותר לעשות עבורו מלאכה דרבנן בשינוי, ובמידה ויש צורך גדול מותר אפילו לעשות מלאכה דאורייתא בשינוי.
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
20 - גזירת שחיקת סממנים ומאכלי בריאים
21 - מדרג החולי
22 - חילול שבת כאשר האמת היא שאין צורך
טען עוד
מי שיש סיכון שחלילה יאבד אבר: לכולי עלמא מותר לישראל לעשות מלאכות האסורות מדרבנן או לעשות מלאכות האסורות מדאורייתא בשינוי בכדי להציל את האבר (כמובן שבמקרים רבים הדבר גובל בפיקוח נפש, ואזי כמובן שחובה ומצווה לעשות כל דבר בכדי להציל ואז אין צורך בשינוי).
במצב של פיקוח נפש: לא רק שמותר, אלא חובה ומצווה להזדרז ולצאת להציל את הנמצאים בסכנה. למדנו שישנה עדיפות לחלל שבת מאשר לעשות דברים אחרים האסורים (במידה ושני הדברים יפעלו להצלה באותה המידה), מכיוון שמראש השבת ניתנה להידחות: במציאות המוכרת לנו, לא יתכן שכל עם ישראל יימנעו מעשיית מלאכות בשבת, שכן אנו מוכרחים להחזיק כוחות ביטחון פנים וחוץ ומערכות רפואה.
אחר הטיפול בפיקוח הנפש האם מותר למי שיצא לסייע בפיקוח הנפש לשוב הביתה? למדנו שלוש שיטות מרכזיות:
1. לפי הגרש"ז אוירבך: מותר לעשות מלאכות האסורות מדרבנן בלבד.
2. לפי הרב הרצוג: בכל מקרה מותר ליוצאים להציל לשוב לביתם אחרי ההצלה.
3. לפי הרב פיינשטיין והרב ישראלי: יש להתייחס לנסיבות המסוימות, ולבחון אם במקרה שלפנינו ישנו חשש שבעתיד הטיפול בפיקוח נפש יהיה פחות טוב בגלל ההחמרה במקרה זה ואז יהיה מותר.
הרב ישראלי חידד נקודה יסודית בקטגוריה האחרונה הזאת: בעקבות רוב הפוסקים, אנו התייחסנו לקטגוריה אחרונה זו כדבר הנפרד, אחרי שכבר אין פיקוח נפש לפנינו. הרב ישראלי חידד שזה לא נכון: ההיתרים בקטגוריה זו הם היתרים של פיקוח נפש. נדגים בעזרת המציאות שאנו שרויים בה כרגע: המציאות היא שכרגע קשה מאוד להרבה ממשפחות המילואימניקים, אחרי העדרויות ארוכות של אבא מהבית. במקביל ראשינו ויועציהם מתלבטים בשאלת היקף המשך הלחימה. חס וחלילה, שאלה אחת עשויה להשפיע על רעותה. המצב הנכון הוא שהפיקוד והממשלה יכריעו ויקבלו את ההחלטות שייטיבו לעם ישראל ביותר, ללא תלות במצב החיילים בשטח. דא עקא שהחיילים בני אדם, ואם הם לא יוכלו להילחם בצורה מיטבית, ואם חיילי מילואים יסרבו לצאת ללחימה מתוך דאגה לביתם, לא תהיה שום משמעות להחלטת הדרג המדיני. האם יש ספק שהדיון הזה הוא דיון בפיקוח נפש בצורה הרחבה ביותר?
הרב שאול ישראלי מסביר שבמקרה כמו שאירע לפני שלושה חודשים, כאשר שאלות השיבה הביתה בשבת התחילו לצוץ, השאלה לא הייתה אם בשבת זו יש פיקוח נפש אם החייל לא ישוב הביתה. השאלה גם לא הייתה אם מותר לעשות לחיילים הנחות בשל הלחימה. השאלה התמודדה עם פיקוח הנפש שהיה עתיד להיווצר בעוד שלושה חודשים. הפסקים שלקחנו עליהם אחריות אז התמודדו עם פיקוח הנפש של היום. הרב ישראלי מגדיר את הצורך להתיר כ"מכשירי פיקוח נפש" שאי אפשר לעשותן מערב שבת.. אין כאן הנחה בהלכות שבת, אלא החמרה גדולה, ומסירת אחריות עצומה, לפוסקים המוכרחים להתמודד לא רק אם פיקוח הנפש הנוכחי, אלא עם עיצוב השבת בפרט, וההלכה בכלל, בתוך חברה חיה. השאלות המוטלות על הכף אינן רק פיקוח נפש גלוי לעין כעת, אלא אחריות מתמדת, חובה בכל דור ודור ובכל מלחמה ומלחמה לחשוב איזה פיקוח נפש עלול להיווצר מעבר לפינה, ולהיות הראשונים לשמור על חברה שומרת מצוות בבריאות ובבטחה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
