ישיבה בית המדרש
מדרג החולי
רמת החולי הנמוכה ביותר היא "מיחוש בעלמא". מצונן. כאב ראש שאינו משבית אותו וכדומה: על רמה זו נגזרה גזירת שחיקת סממנים, ולכן מבחינה עקרונית אסור לקחת תרופות לשכך כאבים אלה, קל וחמר שאסור לחלל עליו את השבת .
מי שסובל ומצטער מאוד: כלומר טרם הגיע לרמה שהכאבים משביתים אותו מפעילות, אך הוא בסבל. גם עליו נגזרה גזירת שחיקת סממנים. במידה והסבל גדול ניתן לסמוך על דברי הציץ אליעזר ופוסקים נוספים, שאין איסור לקחת תרופות שאין באפשרותנו לייצר אותן או מקבילות שלהן. בנוסף, מי שזקוק לתרופה מספר ימים רצוף רשאי לקחת את התרופה ברצף וגם בשבת. בצער מסוג זה מותר לבקש מנכרי לעשות פעולות האסורות מדרבנן עבורו. המגן אברהם מחדש שמותר ליהודי לעבור על איסור שבות דשבות עבורו. אמנם הפרי מגדים ופוסקים נוספים חולקים ואוסרים, כיוון שמדובר בצער רב, יש למיקל על מי לסמוך.
חולה שאין בו סכנה, שנפל למשכב: ישנה מחלוקת אם גזירת שחיקת סממנים חלה עליו. להלכה היא אינה חלה עליו. לחולה שנפל למשכב מותר לבקש מנכרי שיבצע עבורו מלאכות האסורות מהתורה בכדי לסייע לרפואתו ולהקל על חליו. במידה ואין נכרי שיכול לבצע אותן, נחלקו הראשונים אלו פעולות מותר ליהודי לבצע עבור החולה. להלכה נפסק שמותר לעשות עבורו מלאכה דרבנן בשינוי, ובמידה ויש צורך גדול מותר אפילו לעשות מלאכה דאורייתא בשינוי.
מי שיש סיכון שחלילה יאבד אבר: לכולי עלמא מותר לישראל לעשות מלאכות האסורות מדרבנן או לעשות מלאכות האסורות מדאורייתא בשינוי בכדי להציל את האבר (כמובן שבמקרים רבים הדבר גובל בפיקוח נפש, ואזי כמובן שחובה ומצווה לעשות כל דבר בכדי להציל ואז אין צורך בשינוי).
במצב של פיקוח נפש: לא רק שמותר, אלא חובה ומצווה להזדרז ולצאת להציל את הנמצאים בסכנה. למדנו שישנה עדיפות לחלל שבת מאשר לעשות דברים אחרים האסורים (במידה ושני הדברים יפעלו להצלה באותה המידה), מכיוון שמראש השבת ניתנה להידחות: במציאות המוכרת לנו, לא יתכן שכל עם ישראל יימנעו מעשיית מלאכות בשבת, שכן אנו מוכרחים להחזיק כוחות ביטחון פנים וחוץ ומערכות רפואה.
אחר הטיפול בפיקוח הנפש האם מותר למי שיצא לסייע בפיקוח הנפש לשוב הביתה? למדנו שלוש שיטות מרכזיות:
1. לפי הגרש"ז אוירבך: מותר לעשות מלאכות האסורות מדרבנן בלבד.
2. לפי הרב הרצוג: בכל מקרה מותר ליוצאים להציל לשוב לביתם אחרי ההצלה.
3. לפי הרב פיינשטיין והרב ישראלי: יש להתייחס לנסיבות המסוימות, ולבחון אם במקרה שלפנינו ישנו חשש שבעתיד הטיפול בפיקוח נפש יהיה פחות טוב בגלל ההחמרה במקרה זה ואז יהיה מותר.
הרב ישראלי חידד נקודה יסודית בקטגוריה האחרונה הזאת: בעקבות רוב הפוסקים, אנו התייחסנו לקטגוריה אחרונה זו כדבר הנפרד, אחרי שכבר אין פיקוח נפש לפנינו. הרב ישראלי חידד שזה לא נכון: ההיתרים בקטגוריה זו הם היתרים של פיקוח נפש. נדגים בעזרת המציאות שאנו שרויים בה כרגע: המציאות היא שכרגע קשה מאוד להרבה ממשפחות המילואימניקים, אחרי העדרויות ארוכות של אבא מהבית. במקביל ראשינו ויועציהם מתלבטים בשאלת היקף המשך הלחימה. חס וחלילה, שאלה אחת עשויה להשפיע על רעותה. המצב הנכון הוא שהפיקוד והממשלה יכריעו ויקבלו את ההחלטות שייטיבו לעם ישראל ביותר, ללא תלות במצב החיילים בשטח. דא עקא שהחיילים בני אדם, ואם הם לא יוכלו להילחם בצורה מיטבית, ואם חיילי מילואים יסרבו לצאת ללחימה מתוך דאגה לביתם, לא תהיה שום משמעות להחלטת הדרג המדיני. האם יש ספק שהדיון הזה הוא דיון בפיקוח נפש בצורה הרחבה ביותר?
הרב שאול ישראלי מסביר שבמקרה כמו שאירע לפני שלושה חודשים, כאשר שאלות השיבה הביתה בשבת התחילו לצוץ, השאלה לא הייתה אם בשבת זו יש פיקוח נפש אם החייל לא ישוב הביתה. השאלה גם לא הייתה אם מותר לעשות לחיילים הנחות בשל הלחימה. השאלה התמודדה עם פיקוח הנפש שהיה עתיד להיווצר בעוד שלושה חודשים. הפסקים שלקחנו עליהם אחריות אז התמודדו עם פיקוח הנפש של היום. הרב ישראלי מגדיר את הצורך להתיר כ"מכשירי פיקוח נפש" שאי אפשר לעשותן מערב שבת.. אין כאן הנחה בהלכות שבת, אלא החמרה גדולה, ומסירת אחריות עצומה, לפוסקים המוכרחים להתמודד לא רק אם פיקוח הנפש הנוכחי, אלא עם עיצוב השבת בפרט, וההלכה בכלל, בתוך חברה חיה. השאלות המוטלות על הכף אינן רק פיקוח נפש גלוי לעין כעת, אלא אחריות מתמדת, חובה בכל דור ודור ובכל מלחמה ומלחמה לחשוב איזה פיקוח נפש עלול להיווצר מעבר לפינה, ולהיות הראשונים לשמור על חברה שומרת מצוות בבריאות ובבטחה.
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א ממשבר התעוררות אל אמונה גדולה
אורות התחיה - פסקה ז'
השיעור עוסק בהתעוררות הלאומית ובתהליך שיבת ציון מתוך כתבי הרב קוק, ומסביר כיצד המשבר הרוחני המתלווה אליה הוא שלב מעבר בונה. דרך התבוננות מעמיקה והרחבת הדעת, עם ישראל נקרא להתעלות מעל אמונה מצומצמת ומפוחדת לעבר עבודת השם שלמה, אמיצה וגדולה בארצו.

מאמרים נוספים בארץ אגדה צרעת דויד - ומלחמתו באדום
בתלמוד הבבלי מסופר שדויד הצטרע ששה חודשים והסנהדרין פירשו ממנו. מדובר בצרעת סמלית והבבלי מרומז לשיטה בירושלמי שדויד נלחם באדום בניגוד לדעת הסנהדרין. הרמב"ן פסק כשיטה זו, אך הרמב"ם דחה אותה.

ויצא זריזות, התחדשות וקידוש השם בעולם
שיחת מוצ"ש פרשת ויצא
השיעור עוסק בחשיבות גיוס כל כוחות הנפש להתגברות על קשיים רוחניים, תוך לימוד ממידת הזריזות וההתחדשות התמידית של הנמלה על פי תורת הרב חרל"פ. בהמשך, השיעור מציג את משנתו של הרב צבי יהודה קוק על הערך העליון של קידוש השם הלאומי, ומסביר מדוע תלות במיעוט נוכרי בהנהגת המדינה מהווה פגיעה בכבוד ישראל ובמלכות השם.

מדינה וממשלה קידוש השם או ממשלת מיעוט? למה הרב צבי יהודה זעק?
מתוך שיחת מוצ"ש פרשת ויצא
הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א בהתייחסות לסוגיה הפוליטית של בחירת בעלי תפקידים והקמת ממשלה בישראל בהישענות על מיעוטים, מתוך נקודת מבט תורנית והיסטורית. הרב מביא את דבריו של הרב צבי יהודה הכהן קוק מתקופת ממשלת המיעוט שלאחר מלחמת יום הכיפורים, ומסביר את תפיסתו שלפיה שלטון יהודי עצמאי שאינו תלוי באחרים הוא יסוד מרכזי בקידוש השם ובכבוד ישראל.

שם משמואל על הפרשה יעקב אבינו ושעבוד ארבע מלכויות
שם משמואל על הפרשה - ויצא (תרע"ו)
השיעור עוסק במשנתו של בעל ה"שם משמואל" המבארת את חלום סולם יעקב ואת משמעות הברית שנכרתה עמו, שבמסגרתה קיבל יעקב על עצמו ועל זרעו את תפקיד בירור הטוב ותיקון העולם מתוך שעבוד ארבע המלכויות. דרך הקבלה למדרשים ולספר הזוהר, המרצה מסביר כיצד ההתמודדות של ישראל בגלות – ובפרט צרותיו של יעקב בבית לבן כדוגמה מוקדמת לגלות בבל – מהווה תהליך הכרחי של הפרדת הטוב מהרע וזיקוק הקדושה עד לגאולה השלמה

ויצא יעקב אבינו: בין שמיים לארץ
פרשת ויצא
השיעור עוסק בדמותו הייחודית של יעקב אבינו המשלב בין עולמות הרוח והתורה העליונים לבין עשייה ארצית, כישרון מעשי והתמודדות עם קשיי הגלות. דרך התבוננות בחלום הסולם ובנישואיו לרחל ולאה, מוסבר כיצד שילוב זה מניח את היסודות לבניין עם ישראל ומהווה דגם להתמודדות של האומה לאורך הדורות.

שם משמואל על הפרשה עיקר וטפל בעבודת ה' ובחיי האבות
שם משמואל על הפרשה - ויצא (תרע"ג)
השיעור עוסק בחששו של יעקב אבינו מפני אחיו עשו ומפני הכישוף והטומאה שבבית לבן הארמי. על פי פירוש ה"שם משמואל", ההתמדה והשקיעה המוחלטת בלימוד התורה בבית המדרש של שם ועבר הן אלו שהעניקו ליעקב הגנה רוחנית והתעלות מעל כוחות הטבע והכישוף.

שמונה פרקים לרמב"ם דרך האמצע וחטא אדם הראשון
שיעור 8
השיעור עוסק במשנתו של הרמב"ם לגבי דרך האמצע ובפער שבין "המושכלות" (אמת ושקר אובייקטיביים) לבין "המפורסמות" (טוב ורע יחסיים ומוסריים) בעקבות חטא עץ הדעת. דרך ניתוח פרשת בראשית ומגילת אסתר, מוסבר כיצד החטא יצר את ההבחנה הסובייקטיבית ואת התודעה המוסרית בעולם האנושי.

תורה ומדע חירות אמיתית: בין שיעבוד לצמיחה
השיעור עוסק בהגדרת מושג החירות, ובוחן את ההבדל בין חופש פיזי חיצוני לבין חירות פנימית ותבונית המשחררת את האדם מדחפים, מהתמכרויות וממגבלות החומר. דרך משנתם של הכוזרי, המהר"ל והרב קוק, מוסבר כי חירות אמיתית אינה מתמצה בניתוק מוחלט מהעבר, אלא בבחירה חופשית להתחבר לתורה ולצמוח מתוך המהות הפנימית של האדם

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א מידת ההשתוות והכבוד הרוחני האמיתי
טהרת הנפש והמידות י"ז - י"ח
השיעור עוסק בהתמודדות עם מידת הגאווה והזלזול באחרים, שלעיתים צומחים דווקא מתוך תחושת גדלות ועלייה רוחנית, וצורך לזכך אותם באמצעות תשובה וענווה. בהמשך נבחנת מידת ההשתוות כדרגה עליונה שבה האדם אינו מושפע משבח או מגנאי חיצוני, וזוכה לכבוד רוחני אמיתי הנובע מערכה הפנימי של התורה והנשמה.

יסודות הש"ס כללי ספקות בהלכות השבת אבידה
השיעור עוסק ביישום כללי הספקות ההלכתיים (כגון "ספק דאורייתא לחומרא", "ספק ממון לקולא", חזקה ורוב) בהקשר של מצוות השבת אבידה. במהלך הדיון נבחנת השאלה העקרונית והמחלוקת בין הראשונים (הרא"ש מול הרמב"ם) האם מצוות השבת אבידה מוגדרת כדין איסור והיתר או כדין ממונות, וכיצד הגדרה זו מכריעה במקרים של ספק בבעלות או בייאוש.

רביבים ספר חדש: תורה, עם וארץ
בחסדי ה' יצא לאור במסגרת 'פניני הלכה' ספרי החדש 'תורה עם וארץ' | נוכחתי לדעת שאצל רבים הדרכת התורה בעניינים של תלמוד תורה, עבודה, מדע, יישוב הארץ וצבא - אינה מבוררת ומבוססת כראוי | אחר פגישה עם רבנים בארצות הברית גמלה בליבי ההחלטה ליצור את הספר | זאת כדי לבאר את ההשקפה השלמה של התורה על החיים | מגמת ספר זה לבאר שהתורה היא חיינו ואורך ימינו, וממנה שורה ברכה לחיי ישראל בארצו, ומתוך כך תימשך ברכה לתיקון העולם כולו

ויצא מסע הנשמה: תפילה, תורה ושליחות
פרשת ויצא
השיעור מתחקה אחר מסעו של יעקב אבינו מבאר שבע לחרן כמשל לירידתה של כל נשמה לעולם הזה ולשליחותה לבנות את "בית ישראל". דרך סיפור חלום יעקב והמפגש עם "המקום", מוסבר כיצד ההתעצמות בתפילה ובלימוד התורה מעניקה לאדם כוח רוחני להפוך את המציאות החומרית למשכן להשראת השכינה.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת ויצא תשפז
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ. מה הטעם שבפסוק זה נכתב ג' פעמים אֲחִי אִמּוֹ. האם באמת הסכים יעקב לעבוד עבור רחל בפעם הראשונה והשניה בשווה? שבע שנים מלאות פעמיים. מה הטעם שלאה לא הודתה לקב"ה בג' לידות הראשונות עד לידת יהודה. מה הטעם לכתיבת שתי אותיות שי"ן בשם יִשָּׂשכָר בעוד שהוגים רק אחת.










