ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- עניני מועדים
מצוות מחצית השקל הייתה נוהגת בזמן שבית המקדש היה קיים, כשכל אחד מישראל הביא מחצית השקל, ומכסף זה היו קונים את קרבנות הציבור שהיו מקריבים במקדש מר"ח ניסן ולכל השנה החדשה. וכך יוצא שכל ישראל היו שותפים בעבודת הקרבנות במקדש, והקרבנות הוקרבו בשם כל ישראל.
ובגמרא מסכת מגילה (יג:) מובא טעם למצוות מחצית השקל:
'אמר ריש לקיש גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהן לשקליו' – כלומר, המן זיהה רפיון בישראל וטען בפני אחשורוש, שישראל ישנו מן המצוות, ולכן זו שעת כושר לפגוע בישראל, אך שקלי ישראל הם התשובה לשקליו של המן, כי מצוות מחצית השקל שעל ידה ישראל שותפים במצוות קרבן התמיד, שהייתה בכל יום בבית המקדש בבוקר ובין הערבים, שהיא עבודה תמידית שלא פוסקת, מבטאת ומראה שתמיד ישראל דבוקים בה'. (ובזמן שאין בית המקדש, אומרים את פרשיות הקרבנות ופרשת קרבן התמיד וזה נחשב כאילו מקריבים את הקרבן). וזהו המצב האמיתי של ישראל, ולא המצב החיצוני שלפעמים הם 'ישנים' מן המצוות.
מצוות 'מחצית השקל' - מבטאת גם את אחדות ישראל סביב עבודת ה'. שזהו המצב הנעלה ביותר שיכול להיות. כל ישראל שותפים ביחד בשווה בעבודת הקרבנות במקדש. חז"ל מתארים שמשה רבנו התקשה להבין מה המטבע של מחצית השקל, והקב"ה הראה לו מטבע של אש מתחת כסא הכבוד – כלומר, על ידי מצוות מחצית השקל, עם ישראל התעלה למדרגה של הכלל שעובד את ה', התעלה אל השורש האחדותי שלו, למדרגת כנסת ישראל הנושאת את כסא ה' בעולם. לכן המטבע הזה מגיע עד כסא הכבוד שזהו תפקידם של ישראל להיות נושאי שם ה' בעולם (ע"פ אבי מורי שליט"א).
מצוות מחצית השקל – מלמדת אותנו להיות בענווה – כשכל אחד נותן חצי בלבד, הוא זוכר שאינו שלם ושהוא זקוק להשלמה של זולתו. האדם כשהוא לבדו תמיד חסר, האיש זקוק להשלמה מהאשה ולהפך, ורק כששניהם יחד הם נקראים אדם (יבמות סג.) ונחשבים דבר שלם, כמובא בזוהר שכל אחד מהם לבדו, נחשב פלגא גופא. וכן ביחס לכלל - היחיד, הפרט, כשהוא לעצמו חסר ואינו שלם, ורק בהצטרף מחציות השקלים מכל עם ישראל יכולים להגיע אל השלמות.
נזכה לבניין בית המקדש במהרה ולקיום מצוות מחצית השקל כהלכתה, ולהיות תמיד מאוחדים ובפרט סביב עבודת ה'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
