ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
א: כשלמדנו בהלכות בשר וחלב את דברי הש"ך (סימן פט ס"ק ח) בשם המהרש"ל שמי שיש לו ריח תורה צריך להמתין שש שעות בין אכילת בשר לחלב. חברי, שהמנהג בביתו היה לשמור על הרחקת שלוש שעות בין אכילת בשר לחלב, שאל את הרב האם ראוי שישנה את המנהג וימתין שש שעות? הרב ענה לו שזה דומה לאדם ששומר שש שעות ויחליט לשמור תשע שעות... היינו חבורת תלמידים מסביב לרב ששמעו את התשובה, הקשינו על הרב מדברי המהרש"ל שמי שיש בו ריח תורה צריך לשמור שש שעות. הרב שאל אחד אחד מהנוכחים האם הם הריחו ריח תורה...
ב: אמר "כלל ישראל יותר גדול מכל הרבנים". במשפט זה רצה לומר שאין לזלזל במנהגים שעם ישראל נוהג באופן שמירת התורה והמצוות.
ג: הרב היה נוהג לעמוד בתפילה בעת חזרת הש"ץ וכן באמירת עלינו לשבח. כמו כן בישיבת מרכז הרב נהגו לומר תהילים אחר התפילה לרפואת החולים. החזן אומר פסוק והציבור חוזר אחריו. בעת אמירת פרקי התהילים נהגו הכול לעמוד וכמובן גם הרב היה עומד עם הציבור. בשנים האחרונות כשהרב נחלש, ראיתי שהרב יושב בעת חזרת הש"ץ ועלינו לשבח ודוקא בעת אמירת התהילים הוא הקפיד לעמוד. שאלתי את הרב מדוע הרב עומד בעת אמירת התהילים ולא בעת עלינו לשבח, הרי בעת עלינו לשבח כתוב שצריך לעמוד (סימן קלב סעיף ב) ואילו עמידה בזמן אמירת תהילים אינה כתובה ? הרב השיב לי שאמירת התהילים בישיבה זו תפילת ציבור.
ד: הרב עובדיה יוסף זצ"ל הביא את דברי החיד"א האומר שנוסח הספרדים עובר דרך 12 השערים ולכן הוא הנוסח המדויק ביותר (יבי"א ו י), כמו כן הזכיר את הרב נתן אדלר שעבר להתפלל בנוסח ספרדי. שאלתי את הרב שלפי דברי החיד"א, האשכנזים צריכים לשנות את הנוסח שלהם? הרב ענה לי, יש הרבה חידאי"ם... וכששאלתי על המנהג של הרב נתן אדלר, הרב ענה לי שהוא היה מיוחד ואין לומדים ממנו. אחר כך הרב הוסיף שעליו אמרו שהיה "גאון וקדוש". הרב הדגיש שאין הרבה תלמידי חכמים שאומרים עליהם את שני הכינויים כי בדרך כלל אדם הוא או גאון או קדוש.
ה: פעם אחת תלו פתק בישיבה מכתב ידו של הרב שפירא זצ"ל לחיזוק איזשהו ענין שאיני זוכר מהו, אך זכור לי שהרב כינה שם את מרן הראי"ה זצ"ל "הגאון הקדוש". לאור הדברים, שסיפרתי בסעיף הקודם, הבנתי יותר את משמעות הכינוי והגדלות של מרן הראי"ה זצ"ל.
ו: סיפר לי חבר שכשהיה שליח ציבור בישיבה שם לב שבתפילת לחש הרב מתפלל ממש מהר, החבר חשש שהרב יסיים לפניו את התפילה וימתין לו. החבר סיפר שלא הבין את הסיטואציה, משום שזכר שהרב תמיד מאריך יותר בתפילה?! כשהרב הגיע לשמע קולנו, שם הוא התעכב הרבה, כנראה בתפילה על השמות שמסרו לו לברכה וכו', וזה היה פיתרון התעלומה ולימוד גדול עבורנו.
ז: באחד מימי שישי בחודשי החורף, לאחר תפילת שחרית שמתי לב שהרב שכח את מעילו בבית המדרש. שמחתי על הזכות ללכת לבית הרב ולהחזיר לו את המעיל. כשהגעתי, אמרתי לרב שבאתי להחזיר את המעיל שהרב השאיר בבית המדרש. הרב ביקש ממני לומר שאני מוחל לו על הטרחה, הרגשתי נבוך מאד וחשבתי שאולי הרב מתבדח לכן סירבתי לומר משפט זה, אבל הרב לא ויתר עד שאמרתי בפירוש "אני מוחל לרב על שהטריח אותי".
ח: כשלמדנו הלכות בישול בשבת, חבר שאל את הרב על המנהג של אשתו שאוהבת לפזר תבלינים על תפוח האדמה כשהוא בצלחת והאם צריך לחשוש לבישול מאחר ומדובר ב "דבר גוש" השומר את חומו (ראה סימן שיח מ"ב ס"ק מה), הרב ענה שזה כלי שני ומותר, חברי הקשה אבל זה "גוש"? והרב חזר ואמר אבל זה כלי שני. החבר ניסה שוב לשאול אולי לאסור משום שזה גוש והרב חזר ואמר זה כלי שני ומותר.
ט: שאלתי את הרב האם מותר לתופף ולמחוא כפיים בשבת, הרב ענה לי שהאדמור ממונקאטש כתב בשו"ת מנחת אלעזר (כנראה התכוין חלק א תשובה כט) שהדבר מותר משום עונג שבת וכך צריך לפסוק. אמרתי לו שאני ספרדי, הרב ענה לי אין שתי תורות! שאלה זו שאלתי יותר מפעם אחת וזו היתה התשובה.
י: סיפור ששמעתי בשם הרב ויישמתי את עקרונותיו למעשה. תלמיד חכם בוגר הישיבה החליף ברבנות אדם אחר שהיה רב הקהילה. לאחר תקופה מסוימת התלמיד שהתמנה לרב, נפטר. הרב שפירא זצ"ל אמר שאולי היתה הקפדה של הרב הקודם על שתפסו את מקומו, וכשאמרו לרב שהרב הקודם הוא זה שפנה לאותו תלמיד חכם שיחליף אותו בתפקיד. שאל הרב שפירא זצ"ל האם שאלו גם את אשתו? מסיפור זה למדתי לשים לב ולהזהר גם בכבודה של אשתו של אדם העוזב את משרתו וכדומה. לימים הגעתי לקהילה מסוימת וראיתי שהתוקע בשופר באותה קהילה אינו מצליח להוציא קולות תקיעה כראוי, במהלך שיעור ושיחה שהעברתי בנושא, פנה אלי בעל התוקע שהוא אדם ירא שמים ועדין נפש בבקשה להחליף אותו בתקיעה. הוא אמר לי שהוא תוקע בשופר בלית ברירה כי אין מישהו אחר, אבל עכשיו כשיש מישהו, זה קשה לו והוא מעדיף שלא לתקוע. שאלתי אותו ומה אשתך אומרת? הוא אמר לי גם לה לא אכפת! היא יודעת שקשה לי והיא תשמח שתחליף אותי. ביקשתי ממנו לשאול אותה במפורש , הוא אמר שהוא יודע מה היא תגיד ובוודאי שהיא תסכים אולם נענה לבקשתי לשאול אותה ולוודא עימה שהיא מסכימה. למרבה הפלא, למחרת הוא סיפר לי שאשתו אמרה שהוא אינו יכול להפסיק לתקוע שהרי זה המנהג שלו כבר שנים וכו'. בעקבות דבריה אמרתי לו שנתחלק בתקיעות, באופן כזה שגם הוא יתקע כמנהגו וגם הציבור יצא ידי חובה, שמחתי שחכמתו של מרן הרב שפירא זצ"ל הועילה לי.
יא: שאלנו את רב מיהו אדם גדול או גדול הדור? הרב אמר שאינו מתיחס לשאלה מיהו גדול הדור, אבל אדם גדול זה אדם שיודע ש"ס בבלי וארבעה חלקי שולחן ערוך. והוסיף בקריצה שנשים לב שיש ארבעה חלקים לשו"ע ולא רק חלק אחד...
יב: אדם הגיע לביתו של הרב עם יריעת ספר תורה כדי שהרב יחווה דעתו על הכתב וכו' על מנת לקבל החלטה האם לרכוש ספר תורה מסופר זה. הרב גער באותו אדם שהוא מביא את הספר אליו והרי הוא, כלומר הרב, הוא שצריך לבוא אל הספר! הרב שלח את אותו אדם לבית המדרש ואמר לו שהוא יבוא לשם לעיין בכתב ולחוות את דעתו. וכך אותו אדם הגיע לבית המדרש באמצע סדר צהריים וסיפר לנו את אשר אירע עם הרב. לאחר כמה דקות, הרב אכן הגיע לבית המדרש, התבונן בכתב וחיווה את דעתו. כשהרב נפרד מאותו אדם, הרב אמר לנו לשיר לכבוד התורה עד שהאדם והיריעה יצאו מבית המדרש. הדבר היה לפלא בעיננו ולמדנו לימוד גדול על כבוד התורה.
יג: אמר לנו פעם ש"התורה עושה נפש" כלומר לימוד התורה מעצב את אישיותו של האדם, ואז הוסיף אני 50 שנה בישיבה ואני רואה את זה שהתורה פועלת על האנשים העוסקים בה.
יד: לרב היה מסר חינוכי שהיה חוזר עליו בהזדמנויות שונות והוא להיות מאוזנים ולהתרחק מעצבנות דתית. הנה כמה דוגמאות-
1: כשדיברנו איתו על מיקום התפילין והיכן בדיוק מקום ההנחה וכו', בסיום השיחה הוא הדגיש שלא נחשוש עכשיו ממה שהיה ואיך מניחים והאם נהגנו נכון וכו.
2: חבר אמר לרב שהוא אינו רוצה לישון בשבת בצהריים כי הוא רוצה ללמוד, הרב אמר לו שהוא לא מדבר עם משוגעים...( כנראה שהרב חשש שזה מגיע מעצבנות ולכן הגיב כך, אך ברור שהיה מעודד שקדנות בלימוד).
3: פעם שאלנו את הרב בדיני העובר לפני המתפלל, וכיצד ינהג אדם שסיים את התפילה ומאחוריו יש אדם המאריך בתפילה. לאחר שהרב ענה לשאלה, הרב אמר בחיוך שצריך לסגור את כל המאריכים בתפילה במתחם סגור שלא יפריעו.
4: היה מדגיש בהזדמנויות שונות "לא להיות משונה" (במלעיל).
טו: אמר לי פעם שכשהוא מוטרד ומודאג מאיזה ענין, הוא יוצא למרפסת ביתו וכשהוא רואה את האור בבית המדרש דולק בשעות הקטנות של הלילה, זה מרגיע אותו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
