ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- אסטרונומיה וזמנים בהלכה
המחלוקת ידועה מאוד בקרב מי שמכיר את דרך קביעת הלוח העברי בזמננו, ואני מזכיר אותה מפני שבאופן נדיר מאוד שני הצדדים היו יכולים לנהל את אותה המחלוקת עצמה בשנים אלה – החל מחודש מרחשוון התשפ"ה והלאה עד שנת תש"ץ.
מאז שהפסיקו לקבוע את ראשי החודשים על פי עדות החודש, נקבע הלוח העברי על פי חשבון של אורך חודש ממוצע, ועל יסוד כללים מוסכמים. לחישוב הלוח נכנסה הקביעה של "מולד זקן בל תדרוש", שקובעת שכאשר זמנו של המולד הוא אחר חצות היום ביום ראש השנה – יידחה ראש השנה ביום אחד. כך כביכול נבטיח שהירח החדש ייראה ביום א' בתשרי ולא אחריו.
שאר הקביעות המתוות את הלוח העברי נוגעות לשני עקרונות חשובים. הראשון הוא הרצון להימנע מהצמדת יום כיפור לשבת ולהימנע מקביעת יום הושענא רבה בשבת, והשני הוא הרצון להגביל את התנודות באורך השנה ליומיים (מלבד חודש העיבור).
תהליך קביעת הלוח, בקצרה, עובר דרך מציאת קביעת השנה – האם היא מעוברת או לא. לפי זה אנחנו מחשבים מתי יהיה מולד תשרי של השנה הבאה ושל השנה שתבוא אחריה. אנו קובעים את המועד התאורטי של ראש השנה, ואז מתאימים את ימי ראש השנה של שתי השנים, כך שאורך השנה לא יצריך יותר משבעה חודשים מלאים ולא פחות מחמישה (מלבד חודש אדר ב').
המחלוקת בין הרב אהרן בן מאיר ובן רס"ג הייתה סביב השאלה מהו הגבול הקובע את דחיית "מולד זקן" והדחיות הקשורות אליה. חישוב זמן המולד הממוצע באותה שנה (וגם בשנה הבאה, שנת התשפ"ו) הביא למצב שבו על פי רבי סעדיה גאון היה צורך לדחות את ראש השנה, ואילו לשיטת בן מאיר לא היה צורך בדחייה. על פי ההסבר לעיל בנוגע לשיטת חישוב הלוח, הבדל כזה גורם להבדלים בתאריכים בשתי שנים לפחות, ולפעמים בשלוש.
אם נתרגם את המחלוקת לשנים שלנו, כך היא תיראה: על פי חישוב מולד תשרי תשפ"ו בשיטת רס"ג יידחה ראש השנה ליום שלישי, ואילו לפי בן מאיר ראש השנה תשפ"ו צריך להיות ביום שני.
מחלוקת לשנתיים־שלוש
לפי זה יש ביניהם מחלוקת האם במרחשוון השנה יהיו עשרים ותשעה ימים או שלושים, ובהתאמה האם פסח השנה יהיה בשבת או ביום א'. כמובן, ההבדל הוא גם בראש השנה, גם ביום הכיפורים (!) וגם בסוכות של שנת התשפ"ו. באופן דומה גם בתשפ"ט הבעל"ט מולד תשרי מצריך דחייה, ולשיטת רס"ג ראש השנה תשפ"ט יהיה ביום חמישי ולשיטת בן מאיר – ביום שלישי. גם בשנת תש"ץ הבאה עלינו לטובה, לשיטת רס"ג ראש השנה תש"ץ יהיה ביום שני ולשיטת בן מאיר – בשבת.
באופן זה יהיו הבדלים ביניהם בזמני פסח תשפ"ח ותשפ"ט, ובימים הנוראים, כולל ראש השנה, יום הכיפורים וסוכות, בשנים תשפ"ט ותש"ץ. צריך לשים לב שהמחלוקת מסתיימת ברגע שחוזרים למולדות שאינם בתחום של אי ההסכמה. כלומר, שיטת חישוב הלוח משפיעה על שנתיים או שלוש בכל פעם, אבל אינה יוצרת הבדל קבוע לתמיד. זוהי תכונה יפה של חישוב הלוח.
איך קרתה המחלוקת, על אילו שאלות נוספות היא השפיעה, ומה עלה בסופה? לא כל פרטי המחלוקת מוכרים לנו, אבל ידע רב מאוד נוסף בעקבות גילוי הגניזה הקהירית. המחלוקת הזאת הייתה פומבית מאוד, בולטת מאוד, והשפיעה על כל העולם היהודי של אותם ימים. נראה שדחיית ראש השנה כאשר מולד תשרי חל לאחר חצות היום כבר נמסרה לחכמי בבל המעטים העוסקים בתחום. לעומת זאת הטענה של רבי אהרון בן מאיר שהזמן המדויק אינו בדיוק בחצות היום אלא מעט אחר כך (כ־35 דקות) לא הייתה מוכרת, אלא שהרב בן מאיר טען שזו מסורת ארץ ישראל.
הסיבה לתוספת של דקות אלו אינה ידועה. היה מי שרצה לומר שמקורה בהבדל השעון שבין בבל לירושלים, או שמקורה בשיטת חישוב מקבילה הנסמכת על מולד ניסן. ייתכן בהחלט שכך אכן היה הכלל, אלא שמולד תשרי בהפרש הזה לא התרחש בשנים שבהן שותפו כללי הלוח עם חכמי בבל. בשורש הדברים, אין יתרון הכרחי לקביעת זמן עגולה דווקא, ובוודאי בחישובי מולדות ולוחות שמלאים במספרים ובשברים.
הלל הזקן תיקן עד ביאת משיח
טענה נוספת וחזקה של הרב בן מאיר הייתה שקביעת הלוח היא בסמכות רבני ארץ ישראל בלבד. זו טענה הנסמכת על התלמוד וגם נקבעה מאוחר יותר על ידי הרמב"ם. במסגרת זו הוא טען שגם הידע המדויק של כללי העיבור הונחל מדור לדור בישיבתו ובמשפחתו.
מה הייתה תשובתו של רס"ג לטענותיו של בן מאיר? הטענה המהותית שלו היא שקודמו של בן מאיר, שש מאות שנה לפניו, הלל הנשיא שתיקן את הלוח הקבוע, כבר קידש את כל ראשי החודשים ותיקן את כל השנים מאז והלאה עד בוא המשיח. אחרי הלל, אין יתרון מהותי או הלכתי לחכמי ארץ ישראל. לרס"ג הייתה טענה עוד יותר מרחיקת לכת, שעל פיה גם בזמן שבתי הדין קידשו את החודש על פי הראייה, הם התחשבו קודם כול ובעיקר בחשבון הקבוע ולא בעדויות או במצב הירח בשמיים. זו טענה שלא הייתה מקובלת כבר בזמן שהדברים נכתבו, ורבים מהגאונים והראשונים הסתייגו ממנה. בסופו של דבר הוכרעה המחלוקת כשיטת רס"ג. הרב אהרון בן מאיר לא הצליח להטות את הכף, וההולכים בשיטתו התמעטו והלכו.
מצד שני, הרב מרדכי הלפרין משער (במאמרו "למה נטה רב סעדיה גאון מהאמת") שהיה ניסיון מרוכז ומוצלח להעלים את המחלוקת, כולל את הטענות של רס"ג. במהלך הפולמוס רס"ג כתב על הנושא ספר שלם בשם 'ספר המועדים'. הספר הועתק ונשלח לקהילות רבות, ולמרות זאת אינו נמצא בידינו. הראשונים לא כתבו על המחלוקת וזכרה כמעט לא נודע לנו עד גילוי גניזת קהיר (ששם הונחו דברים לא לשם משמרת אלא לגניזה). לטענת הרב הלפרין, הסיבה היא שטיעוניו של רס"ג במהלך העימות אינם מה שאנחנו נוקטים להלכה בפועל. אנחנו פוסקים שיש לבית הדין בארץ ישראל משקל רב בקביעת הלוח, ואיננו סבורים שבימים שנהגה בהם עדות החודש היא שימשה רק ככיסוי לקביעה בלעדית על פי הלוח. המסקנה מדברים כאלה היא שבמחלוקת רס"ג ובן מאיר אולי רס"ג צדק, אבל למרות זאת סמכות הקביעה הייתה בידי בן מאיר.
למרות שההבדל בשיטות השתרע על פני חמש שנים, כמו בימינו, הרי שבמקבץ השני בתוך אותן שנים כבר לא הייתה מחלוקת, וכללי קביעת הלוח בכל קהילות ישראל נותרו מאז אחידים כשיטת רס"ג. כך הגענו אל ימי מדינת ישראל כשכולנו נוהגים בדיוק על פי אותו הלוח. אחדות עם ישראל המתבטאת גם בלוח השנה האחיד הביאה בעזרת ה' להתקבצותנו מארבע כנפות הארץ. ייתן ה' בליבנו ובלב כל אחינו בני ישראל אהבה ואחווה, שלום ורעות.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
