ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- במהלך השירות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הדסה הינדה מלכה בת דוד אריה
בשנים האחרונות נצרכתי מספר פעמים לבקר את הרבנות הצבאית. ברוך ה' נזדמנה לידי עתה אפשרות גם לשבח.
בשנה האחרונה החל בית המדרש להלכה של הרבנות הצבאית להוציא ספרי הלכה, שמתמקדים בשאלות המצויות בצבא. דבר זה נצרך ביותר, שכן מצד אחד ברור ששמירת הביטחון דוחה שבת, שכך הוא הכלל: פיקוח נפש דוחה שבת. אולם מנגד, לא כל פעילות צבאית הכרחית לשמירת הביטחון. על כן יש הכרח להגדיר תחילה איזו פעילות הכרחית לשמירת הביטחון. וגם אז, יש למעט עד כמה שאפשר בחילולי שבת, ופעמים שהתכוננות נכונה בערב שבת תמנע כורח לחלל שבת.
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
155 - חתונה שמחה וצנועה
156 - מבית המדרש הצה"לי
157 - האם יש כיום יותר גירושין בחברה הדתית
טען עוד
אם הוראות כאלה ייכנסו לנוהלי העבודה בצה"ל, אפשר יהיה לצמצם באופן ניכר את הצורך לחלל שבת. בנוסף לכך, גם כאשר מוכרחים לבצע פעולות ביטחוניות, אם אפשר, עדיף לבצע אותה באיסור דרבנן ולא באיסור תורה, ויש לברר מה אסור מהתורה ומה מדרבנן. על כל השאלות הללו באים ספרי ההלכה החדשים לענות.
ארבעת הכרכים שיצאו עד כה
בינתיים יצאו לאור ארבעה כרכים (בפורמט קטן, כמאתים דפים בממוצע בכל ספר). בראשון מובאות שאלות רבות שמקיפות הלכות רבות בדיני מועדים וצומות, וקצת מדיני שבת. התשובות מובאות בקיצור, ללא מקורות ונימוקים.
כל אחד משלושת הכרכים הבאים עוסק בתחום הלכתי אחד, בדייקנות ופרטנות. הכרך השני עוסק "בהלכות כבוד ועונג שבת", השלישי בדיני כתיבה בשבת וחול המועד, והרביעי בהלכות עירובין.
שלושת הכרכים שבהם ניכרת למדנות ודייקנות, כתובים בצורה מפורטת אשר עלולה להכביד על לימודם בקרב החיילים הצעירים. אבל תלמידי חכמים, רבנים צבאיים וכן חיילים שאוהבים הלכה, יוכלו להפיק מהם תועלת מרובה. כך למשל, בספר על הלכות עירובין מתבררות הלכות עמומות בדייקנות ראויה לשבח.
בנוסף לכך, ספרים אלו יוכלו לשמש בסיס לקביעת נהלים קבועים, שכה נחוצים כיום בצבא למניעת חילולי שבת מיותרים.
לחיבת הספרים אזכיר מהם מספר הלכות:
צחצוח נעליים
בעבר נשמעו טענות שהופעה מסודרת של החייל חשובה כל כך לביטחון, עד שהיו מפקדים שדרשו מחיילים לצחצח את נעליהם בשבת. והנה בכרך השלישי (עמ' 37) מופיעה התייחסות מקיפה לנושא: "להופעת לוחם ישנה השפעה גם על עצמת ההרתעה.
חייל שהופעתו מסודרת משדר רצינות ונחישות. אמנם אע"פ כן גם כאשר ישנה דרישה פיקודית לכך, והנימוק הוא מבצעי, אין מקום להתיר צחצוח נעליים בשבת ללוחמים בפעילות מבצעית רגלית (כולל מחסומים) המשרתים בלב אוכלוסיה עוינת. חיילים אלו יקפידו לצחצח היטב את נעליהם לפני שבת, ובשבת מותר להסיר את האבק בעדינות ללא מברשת וללא הברקת הנעל".
בהערה מוסבר כי צחצוח נעליים אסור משום מלאכת צובע מהתורה. ובמריחת המשחה על הנעל יש גם איסור עיבוד עור מהתורה, ולכל הפחות מדרבנן. ובנוסף לכך יש בזה איסור ממרח.
מחיקת כתובות נאצה
עוד שם: "כתובות נאצה על קירות, שמהוות פגיעה בריבונות הישראלית או איום על כוחות צה"ל, כגון הסתה, וצה"ל החליט משום כך למחקן, מותר למחקן בשבת או לצבוע עליהן".
ובהערה מובא מקור מספרו של הרב רבינוביץ' 'מלומדי מלחמה'. וכך שמעו המחברים, הרב יצחק בן יוסף והרב מנחם פרל, גם מהרב דב ליאור. וטעם ההיתר, שמחיקה זו אין בה איסור מהתורה אלא רק מדרבנן, הואיל ואינה לשם כתיבה. וגם צביעה על הכתובות אסורה מדרבנן בלבד. ומנגד, השארת הכתובת, כפי שנכתב בהלכה, יש בה פגיעה בהרתעה ואיום מסוים על כוחות צה"ל.
רמטכ"ל חדש
הלוואי הייתי יכול לקבל בשמחה ובתקווה את המועמד להיות הרמטכ"ל הבא - גבי אשכנזי. אבל מה לעשות, כבר אינני יכול. פעם, כשהיינו תמימים, חשבנו שמעבר לכל הוויכוחים, הדבר היחיד שמעניין את קציני צה"ל הוא ביטחון עמם ומולדתם. אבל כיום אנו יודעים שכאשר ישנו קצין שחושב שאין דרך לנצח את הטרור, אז הטרור מנצח אותנו. וכאשר ישנם גנרלים שאינם מכירים באופן עמוק וממשי בזכותו של עם ישראל על כל ארצו, אז הם נכשלים בקרב. וכאשר יש גנרלים שמנוכרים לערכי ישראל, אז הם מקדמים עניינים שונים ומשונים ומזניחים את החשוב מכל - ביטחון ישראל.
על פי מה ששמעתי, עמדותיו תבוסתניות (הוא יעדיף לקרוא להם 'מתונות'). במקרה הטוב הוא ניטראלי ביחס לזכותו של עם ישראל על יהודה ושומרון, לא בעד ולא נגד, והכול תלוי בנסיבות ובמחיר. במקרה הרע, הוא חושב שעם ישראל צריך לוותר לאויביו על נחלת אבותיו ואת המתנחלים צריך לגרש. לאחר הניסיון של השנים האחרונות, עם רמטכ"ל כזה צריכים לדאוג מאוד.
זה לא מבטל את המצווה לשרת בצבא, כי אחרי הכול, צה"ל הוא המגן על העם והארץ. אבל עם הנהגה כזו אפשר בקושי לשרוד, אבל לא להתמודד כראוי עם האתגרים והסיכונים העתידיים. לכן עלינו לבקר ולחזור ולבקר. כי רק לאחר שאנשים רבים יפנימו את שורשי הבעיות, אפשר יהיה לתקן.
הלוואי ונשמע כי השמועות אינן נכונות, ובאמת מדובר ביהודי טוב, מסור למורשת ישראל לעמו ולארצו.
שר ערבי
בשבוע שעבר הועלתה בעיתון השאלה: "מינוי שר ערבי - תקדים פוליטי מסוכן או צעד לגיטימי לשילוב המיעוט במערכת שלטון?".
השאלה היא האם מדובר בערבי ציוני או לא? אם הוא ציוני, היינו מאמין בזהותה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי, כחזון הציונות, ומתכוון לפעול למען זאת על ידי חיזוק התרבות היהודית, עידוד עלייה והתיישבות, ומלחמה באויבי ישראל - אין כאן פגיעה במדינה, ובמידה מסוימת יש בזה אף תועלת, בחיזוק השותפות עם אלה שראויים לתואר 'גר תושב'. אבל אם מדובר באדם שאינו מזדהה עם התנועה הציונית - יש כאן התדרדרות מסוכנת.
על כל במה מצהירים שהמדינה "יהודית דמוקרטית". האם היו ממנים שר שמתנגד לדמוקרטיה?! היאך ממנים שר שמתנגד לזהותה היהודית של המדינה?!
הצעה להורדת מחיר חתונות ושכר לימוד
איש ארגון אחד, שחפץ בעילום שם, כתב: "אין ספק שכמו שהמשפחות צריכות ללמוד להתנהל ביעילות כלכלית, כך גם מוסדות החינוך היקרים שלנו חייבים למצוא דרך להתנהל באופן יעיל, שתוצאותיו יהיו הפחתת עלות הלימוד בהם.
ואפשר לשלב בין השניים. הישיבות והאולפנות יפתחו במיזם כלכלי (אולי בסיוע תורמים או משקיעים), וישדרגו את מבנה חדר האוכל והריהוט שבו, שיהיה כשיר לחתונות ואירועים.
כך הציבור יהיה נשכר פעמיים - יתרבו האפשרויות לקיום חתונות מכובדות וזולות - המצב ישפיע גם על הורדת מחירי האולמות המסחריים, ומוסדות החינוך ימצאו דרך נוספת לממן את פעילותם ולתמרץ את עובדיהם בהכנסה נוספת. אולי נזכה בזה גם להפחתת מחירים במוסדות החינוך ולשיפור התנאים לילדינו.
תגובה על הרב חרל"פ
לאחר שהתלבטתי שמא הפרזתי בעיסוק בדמותם של גדולי הרבנים על חשבון עיסוק בבעיות השעה, הגיעו מספר מכתבים שתיארו עד כמה סיפור תולדותיהם של גדולי ישראל, ובמיוחד המקושרים למרן הרב קוק זצ"ל, מרומם ומעודד.
ברצוני לשתפכם במכתבה המרגש של רחל סלונים מקדומים:
"מדי שבוע אני עוקבת בעניין ובהנאה מרובה אחר דבריך שמופיעים במדור 'רביבים'. ומאחר שאני אחראית במדרשת א"י בקדומים על הארכיון, אני אף מקטלגת את כתבותיך תחת הכותרת 'רביבים'.
"מכתבתך המרתקת והחשובה על הגאון הרב חרל"פ זצ"ל התרגשתי במיוחד. למזלי הרב זכיתי לגדול בשכונת שערי חסד, וגרנו יחד עם סבי וסבתי ע"ה מול בית הכנסת הגר"א. הייתי אז ילדה קטנה כבת 9 שספגה חוויות גדולות. סבי ע"ה ר' חיים סלומון היה ממקימי השכונה ותלמוד התורה והשטיבל שהיה בקומה התחתונה של בית הכנסת.
הייתי אז מרותקת לכל האירועים והתפילות שהתרחשו בין כותלי המקום. אחת החוויות מלווה אותי עד היום בבהירותה ובייחודה הנעלה - הפרידה מהסוכה. נהגנו, רוב אנשי וילדי השכונה, ללכת בערבו של יום לסוכת הרב. שם נהגנו להיפרד בפומבי מהסוכה, וללוות את הרב בשירה ובריקודים לבית הכנסת. ההרגשה היתה של הערצה וכבוד לרב, שהלך בינינו כמלך. את התמונה הזו לא אשכח כל ימי חיי. ואח"כ בחג עצמו, בתפילה ובשמחת התורה, כשהרב לבוש בבגדי הלובן שלו, היה נראה בעיני כמלאך שירד מהשמים. הוא היה עומד על הבימה כשספר התורה חבוק בזרועותיו ושר בהתלהבות אדירה: "האדרת והאמונה צוועמען צוועמען", וכולנו היינו עונים "לחי העולמים", וכך הלאה את כל מילות השיר. הוא היה רוקד ומתרומם כלפי השמים ומניף את ספר התורה בהתעלות שאין כדוגמתה. שיאה של חוויה כזו לא מזדמנת כל יום.
חוויית ילדות זו שמורה עמי רעננה ובהירה, וכן דמותו המיוחדת בכל הדרה. הצעתי לגבאי אצלנו לאמץ נוהג זה, אבל כנראה מי שלא חווה זאת עם דמות כשל הרב לא מבין אולי את גודל העניין.
מצאתי לנחוץ לשתף אותך, כבוד הרב, בזכרונות נפלאים אלו שזכיתי בהם. תודה לך על המדור שלך, החשוב. ויהי זכרו של הרב חרל"פ ברוך. הוא תמיד עימי. ומי ייתן ויהיה מליץ יושר לעמנו בתקופה קשה זו".
___________________
פורסם גם במדור 'רביבים' בעיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
