ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חנוכה
מה בין סמ"ך לשינה, קשת, קיבה וכסלו?
כדי לעמוד על משמעותו הפנימית של חג החנוכה נעיין בדברי חז"ל במשנה שיש בה מן המסתורין. במשניות שבספר יצירה מתואר תהליך יצירת העולם באמצעות כ"ב האותיות. לא נוכל כאן לעמוד על עומק המשמעות של אמירה זו, אך לענייננו נעיר כי לפי ספר יצירה האותיות מתפקדות ככלים רוחניים שבאמצעותם הקדוש ברוך הוא יצר את הבריאה בכל ממדיה.
המשנה מחלקת את הבריאה לג' ממדים המצוינים בראשי התיבות עש"ן – עולם, שנה ונפש. ה"עולם" הוא המרחב, החלל שבכל המציאות, ה"שנה" מציינת את ממד הזמן, ואילו ה"נפש" - את הבריות שממלאות את הבריאה כולה, ועיקרם הוא האדם.
הנה כך כתבה המשנה על האות שיצרה את חודש כסלו, שבו כמובן חל חג החנוכה: "המליך אות ס' בשינה וקשר לו כתר וצרפן זה בזה, וצר בהם קשת בעולם, וכסלו בשנה וקיבה בנפש זכר ונקבה" (יצירה פרק ה, משנה ט, גרסת הגר"א). לא לשווא נמצאת משנה זו בספר של תורת הפנימיות, שכן הדברים נשמעים ממש ככתב חידה. מהו הקשר בין האות ס' ובין הקשת או חודש כסלו, וכיצד הדברים קשורים לקיבה או לשינה טובה?
סמ"ך – גבול ושמירה
ובכן, כדי לפתור את החידה ניעזר בדבריו של מרן הרב קוק זצ"ל, שהסביר מהי המהות הפנימית של האות סמ"ך. הרב נסמך בביאורו על העובדה שהאות סמ"ך מופיעה בתורה לראשונה במילים המתארות גבול וגדר. בפעם הראשונה היא מופיעה בנוגע לנהר הסובב ומקיף את ארץ החווילה: "שם האחד פישון, הוא הסובב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב" (בראשית ב, יא), ובפעם השנייה בתיאור הניתוח שסגר את בשרה של חוה: "ויפל ה' אלוקים תרדמה על האדם ויישן, וייקח אחת מצלעותיו ויסגור בשר תחתנה".
וכך כותב על כך הרב: "סמיכת המציאות, הרוחניות והחומריות שבה, בכל ערכיה, היא בהסגרה בגבולה, בהיותה נשמרת מבלי לעבור חוקה וערכה, זאת היא עמדת הסמ"ך בצורתה בכתב" (ריש מילין, האות סמ"ך). הרב מסביר כי היכולת של כל תכונה רוחנית או חומרית לשמור על הערכים הפנימיים שלה, על צביונה ואופייה – כדי שלא תיפגע ותתמסמס או תיעלם בעקבות המציאות שמסביב – תלויה בכך שאותה תכונה תהיה בעלת גבול וגדר. כך גם בחיים הפרטיים שלנו: כל מקום שאין לו גדר או גבול, הופך עם הזמן מטושטש ומאבד את אופיו. "הסמ"ך, מורה סמיכה ועזר... הסגירה בתוך הגבולים, לכל נקצב, לכל עולמים, לכל נושא, לכל יצור, לכל רעיון ומפעל... נושא בקרבו את הסמך היותר חזק לשמירת מהותיותו, ההסבבה והסגירה יסודי הסמיכה הם לכל הנופלים" (ריש מילין, הברקה, ס).
הרב מסביר כי את התכונה הזאת של נתינת הגבול יצר הקדוש ברוך הוא על ידי האות סמ"ך. ואכן, מעניין לציין כי האות סמ"ך שווה בגימטרייה למילים "אני חומה" (120) בפסוקים המתארים את שמירת הכרם של שלמה (שיר השירים ח, ט-יא).
"קשת בעולם"
לאחר שראינו את תכונת האות סמ"ך, כבר אפשר להבין מהי הסיבה שדווקא מתוכה נוצרה הקשת. תופעת הקשת באה כאות ברית על כך שהעולם לא ייחרב: "את קשתי נתתי בענן והייתה לאות ברית ביני ובין הארץ... וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל נפש חיה בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר" (בראשית ט, יג-טו).
גם כאן אנו נפגשים עם תכונת השמירה והגבול שבה מצוינת האות סמ"ך. הקשת מהווה תזכורת לבאי עולם על הצורך בשמירת התנהגותם הנאותה מחד, ומאידך מהווה הבטחה אלוקית כי הקדוש ברוך הוא לעולם לא יחריב שוב את עולמו וישמור אותו בצביונו. ואכן, המדרש (בראשית רבה לה ג) משווה את הקשת לקליפת הפרי, שתפקידה לשמור ולהגן עליו (ברכות לו, א; מאירי שם).
"קיבה בנפש"
ראינו כי בספר יצירה מצוין שהאיבר האנושי שהאות סמ"ך יצרה הוא הקיבה. מה תפקידה של הקיבה?
הקיבה מתפקדת כבית שער בחומה. לקיבה יש שני פתחים – דרך הוושט מלמעלה, ודרך התריסריון מלמטה. שני הפתחים הללו הם שער הכניסה לקיבה והיציאה ממנה. אין שום דרך שבה מזון ושתייה יוכלו להיכנס לגוף האדם אלא דרך הקיבה. הקיבה מעכלת את המזון שנכנס לגוף, מסננת ומעבדת אותו, ומחליטה מה ייכנס לגוף ומה יצא כפסולת. הקיבה, אם כן, שומרת על בריאות האדם, וגם כאן השמירה נעשית על ידי ברייה שנוצרה בכוח האות סמ"ך.
שינה בנפש
תפקוד אנושי שנוצר על ידי האות סמ"ך הוא השינה. גם כאן, כמקודם, אנו נפגשים עם עניין השמירה והגבול שהאות סמ"ך יוצרת. בעל החסד לאברהם (מעין ג, נהר יו) מסביר כי תפקידה של השינה הוא השמירה על מציאות נפש תקינה באדם, בכך שהשינה נוצרה ל"מנוחת הנשמה שתעלה ותדבק בקדושה ותתעדן מאור מתוק עליון". מסביר החסד לאברהם כי כשם שהגוף זקוק לשינה ולמנוחה לשם שמירת תקינות יכולותיו, כך גם הנשמה זקוקה לשינה כדי לשמור על כוחותיה. גם כאן אנו נפגשים, אם כן, עם תכונת השמירה והעמדת הגבול של עצם הנפש.
הסמ"ך של כסלו - חנוכה
לאחר שראינו בפירוט רב איך יצרה האות סמ"ך בכל מרחבי הבריאה שמירה וגבול על אופי ותפקוד של מציאויות שונות, נוכל להעמיק במשמעות של חודש כסלו וחג החנוכה בהקשר זה. האירוע החשוב ביותר המצוין בחודש כסלו הוא חג החנוכה, שבו הגיעה לשיאה התנגשות בין שני כוחות אדירים שעיצבו את פני ההיסטוריה והתרבות כולה: ישראל ויוון (הקדמה לדברי ימי אירופה, פישר).
היחס בין ישראל ליוון שונה מהיחס בין ישראל לעמלק באופן מהותי. אם לגבי עמלק ישראל צוו להכחידו מעל פני האדמה, הרי שלגבי אומת יוון ותרבותה נאמר כי "יפייפותו של יפת – והוא לשון יווני, והוא ישכון באהלי שם, שספר תורה מותרת לכתבה יוונית" (מדרש אגדה, בובר, בראשית ט סימן כז).
כלומר, לעומת עמלק, יש מקום בתרבות ישראל גם ליפייפותו של יפת. המהר"ל בספרו נר מצווה מסביר שמה שנאמר במדרש איננו מתייחס רק לעסק המילולי בלבד אלא גם לחוכמה היוונית, מאחר שהשפה היא ראי לעולם התרבותי של האומה הדוברת בה: "אבל ייקרא לשון קודש, מפני שהלשון הוא פרי ותולדות האדם – מה שמוציא משפתיו. ולפיכך יש לכל אומה ואומה לשון בפני עצמו, כמו שכל אילן ואילן יש לו פרי בפני עצמו, ואין זה כזה" (מהר"ל, נתיב הצניעות פרק ג).
דווקא בשל הקרבה בין יוון לישראל נוצר חושך שמערב את הצורות הרוחניות של שתי האומות. כבר מימי חלוקת הממלכה המוקדונית הגדולה חדלה הרוח הסובלנית של אלכסנדר, והדבר התאפיין בכפיית התרבות ההלנית על הסובב. העיקר שבו דגלו היוונים במאבקם היה איבוד הצורה הישראלית האופיינית והכללתה באימפריה התרבותית ההלניסטית. על דבר זה קבעו חז"ל כי זוהי תקופת החושך הרמוזה בתחילה הבריאה – החושך המטשטש את הראייה וגורם לאיבוד היכולת לחלק בין צורה לצורה (בראשית רבה, ב, ד).
על פי כל הנ"ל ברור מאוד מדוע כסלו נוצר בתבנית האות סמ"ך, מכיוון שהגבול הברור בין ישראל לעמים גם היכן שיש מקום לקרבה כלשהי בין התרבויות נוצר בכסלו, בחג החנוכה. חנוכה הוא אם כן חג שמחד החושך בו מתגבר, אך דווקא מתוך כך גם יש בו נקודת אור, אותה הנקודה שמאירה את החושך ויוצרת גבול בין ישראל לעמים.
עתה כבר ברור למדי מדוע יש למצוות הדלקת הנר חביבות גדולה כל כך. הנר, האור שאנו מדליקים נגד כל הסיכויים, מגרש את החושך היווני, מפוגג את הטשטוש שאיים לאבד אותנו כאומה ייחודית בתוך בליל האומות ותרבותם. הנר הדקיק הזה, המפיץ אור נגוהות, מתנוסס בפתחו של כל בית, ומכריז כי יהודים אנחנו, עם לבדד ישכון, בגאווה, בשמחה ובטח.
הכותב מכהן כר"מ בישיבת מעלות, ראש רבנן דאגדתא, ומחבר הספר החדש 'טעם הפרי' על חנוכה
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
