ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- גירושין
- מדורים
- רביבים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רפאל בן יוסף
ביקשתי מההיסטוריון פרופ' שאול שטמפפר להעריך את אחוז הגירושין בחברה הדתית בעבר. והשיב לי כי בחברה היהודית הדתית באימפריה הרוסית, לפני כמאה וחמישים שנה, "אחוז הגירושין היה לפחות 15 אחוז, ויתכן שאף יותר מזה. רוב הגירושין היו בעשור הראשון לנישואים. הסיבות העיקריות היו: בעיות כלכליות, היעדר אהבה, בעיות עם חותנת, ילדים מנישואים ראשונים, עקרות ואלימות". עוד כתב לי: "בחברה המסורתית רוב הנישואים היו של גבר ואישה שהתחתנו בפעם הראשונה, אך כשליש היו של זוגות שלפחות אחד מבני הזוג התחתן בפעם השנייה".
אם אכן דבריו צודקים, ואחוז הגירושין היה בעבר 15 אחוז לפחות, ואילו בימינו, לפי הערכה זהירה, אחוז הגירושין בציבור הדתי אינו מגיע לעשרה אחוז, אם כן היה נכון לשאול מה גרם בתקופתנו לירידה בשיעור הגירושין (ואם יש עלייה מסוימת, אזי אולי מדובר על חזרה לכיוון הנורמה שהיתה מקובלת).
לדון לכף זכות
יש להוסיף כי חזקה על אנשים תורנים יראי שמים שאינם מחליטים החלטת גירושין בקלות ראש, קל וחומר כשיש להם ילדים. ועל כן צריך להיזהר שלא להאשים את מי שנכשל בבניית משפחתו. החלטת נישואין היא החלטה אנושית, וכבכל החלטה אנושית - גם כאשר הכוונות טובות, עלולים להיכשל ולטעות. ולכן קבעה התורה שכאשר מתברר שההחלטה היתה מוטעית, מצווה להתגרש. אין תכליתו של האדם שיענה את עצמו ואת זולתו יומם ולילה, ואם חיי הזוג הפכו לקשים ורעים, מוטב להם שיתגרשו. אלא שיש למצות תחילה את כל הדרכים האפשריות לגישור, כדי ליצור זוגיות שמחה ואוהבת. אך אם הניסיונות כשלו, נכון למעט את הסבל ולהתגרש.
אמנם בחברה המתירנית ערך הנישואין ירד, וזו הסיבה העיקרית לעלייה באחוז הגירושין, עד שבקבוצות מסוימות אחוז הגירושין עלה אל מעבר לחמישים אחוז. ואכן, יש משפחות דתיות-מודרניות שמושפעות מהלכי רוח אלה. אולם בקרב רובו של הציבור הדתי, פירוק נישואין הוא דבר שאין מבצעים בקלות דעת (אמנם, ביחס לדחיית הנישואין, רבים יותר מושפעים מהחברה החילונית).
התפישה הנוצרית לעומת היהודית
יתכן שאנו מזדעזעים כיום יותר מגירושין, מפני השפעת הנצרות. בעבר, גם כשיהודים התגוררו בשכנות לנוצרים, תחושת הניכור כלפי דתם ותרבותם היתה עזה. אולם כיום, דרך כלי התקשורת השונים, התפישה השמרנית הדתית היהודית מושפעת במידה מסוימת מהתפישה הקתולית, שרואה בגירושין אסון וחטא שלא יכופר. שכך הם טוענים שאמר אותו האיש למאמיניו: משה התיר לכם גירושין מפני קשי עורפכם, ואילו אני אומר לכם שאסור להתגרש. אולם להבדיל, אצלנו, בעם ישראל, היחס לגירושין שונה. זה מקרה עצוב מאוד, ואפילו המזבח מוריד על כך דמעות, אבל מעשה נסבל, שבמצבים מסוימים מצווה לעשותו. ואף גדולי ישראל לא נמנעו מלשאת גרושות ואלמנות.
הטרגדיה
עם ההתפתחות המבורכת במקצוע הרפואה, ובעקבות העלייה המשמעותית בתוחלת החיים, נוצרה מציאות חדשה. לנשים בגיל העמידה קשה מאוד למצוא זיווג. בעבר, תוחלת החיים הממוצעת של הנשים היתה נמוכה משל הגברים, בעיקר בגלל מיתה בשעת לידה. במצב זה, במגזר הפנויים המבוגרים היו יותר גברים מנשים, וכך כל אישה שרצתה להינשא בשנית, גרושה או אלמנה, יכלה למצוא זיווג הגון.
כיום המצב התהפך. תוחלת החיים של הנשים עלתה אל מעבר לזו של הגברים. ככל שעולים בגיל, מספר הנשים הפנויות עולה ביחס לגברים הפנויים, עד שבגיל העמידה, על כל גבר פנוי בעל רמה סבירה ישנן עשר או עשרים נשים. במציאות הטראגית הזו, לאישה גרושה ואלמנה קשה נורא למצוא זיווג.
מה הפתרון? אינני יודע, זולת להתפלל לה', שיאריך את ימי הגברים, וירפאם מכל תחלואיהם, הגופניים והנפשיים, וכך תוכל כל אישה למצוא את בן זוגה.
________________
פורסם גם במדור 'רביבים' בעיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
