בית המדרש

  • מדורים
  • חמדת השבת
קטגוריה משנית
  • הלכה מחשבה ומוסר
  • סעודה וברכות הנהנין
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
3 דק' קריאה
בשבוע שעבר התחלנו ללמוד על דיני הקדימה של הברכות. נציג את השיקולים שעלו ונרחיב מעט ביחס לפסיקת ההלכה:
א. אחד השיקולים המשמעותיים שעסקנו בהם הוא עד כמה הברכה מסוימת . ישנה העדפה לברכות שהנוסח שלהם יותר מסוים ופחות כללי, מפני שההודאה על הדבר הפרטי משמעותית יותר מהודאה כללית. לדוגמא: מהגמרא משמע שברכת 'האדמה' עדיפה של ברכת 'שהכל', מפני שברכת 'שהכל' היא על כל דבר, לעומת ברכת 'האדמה' המודה באופן מסוים ופרטי יותר על הגדל מן האדמה.

השאלה היא לאיזו רזולוציה ההבחנה הזאת יורדת.
לדוגמא: הלכה היא שברכת 'האדמה' פוטרת מברכת הפירות והירקות, ואילו ברכת 'העץ' פוטרת את פירות העץ בלבד.
לאור זאת, הבה"ג והסמ"ק (מצווה קנא) פוסקים שיש להקדים את ברכת 'העץ' לברכת 'האדמה', שכן ברכתה מסוימת יותר.
הרא"ש חולק על כך. ברכת 'שהכל' היא ברכה כללית לחלוטין: היא מברכת על הכל. אך ברכת 'האדמה' היא ברכה על דברים מסוימים. אמנם ברכת 'העץ' עוד יותר מסוימת, אך הפער הזה אינו מצדיק לחייב להקדים את ברכת 'העץ'.
השו"ע (אורח חיים ריא ג) מביא את המחלוקת, ומשמע שצריך להקדים את החביב, המגן אברהם והב"ח פוסקים כדבריו.
האליה רבה פוסק שיקדים את פרי העץ.
הט"ז אומר שאם יש יתרון משמעותי לחביב, יקדים אותו.
הביאור הלכה מוסיף שיקול נוסף:
הרמב"ם והרא"ש חלקו בשאלה אם מעדיפים את הפרי החביב עליו כרגע או הפרי החביב עליו בדרך כלל. כללית אנו פוסקים כרא"ש, ומעדיפים את הפרי החביב עליו בדרך כלל, גם אם כרגע הוא רוצה בפרי השני יותר.
אומר הביאור הלכה: אם בדרך כלל פרי האדמה חביב עליו מפרי העץ שלפניו, בפסיקה כרא"ש אמור להקדים את הפרי שבדרך כלל חביב עליו. אך מכיוון שהן מצד העדיפות של הברכה על פרי העץ, והן מצד שלפי ראשונים אחרים יש העדפה לפרי שהוא מעדיף כעת – עליו להעדיף את פרי העץ על פרי האדמה. הברכה המסוימת עדיפה על הברכה שאינה מסוימת (לדוגמא: 'האדמה' עדיף על 'שהכל'), מפני שההודאה על הדבר הפרטי משמעותית יותר מהודאה כללית.

ב. בהעדר שיקולים אחרים, יש להעדיף לברך על הפרי החביב (וחלקו ראשונים אם הולכים לפי מה שחביב לו באותה עת או באופן כללי).

ג. שבעת המינים או החביב : לפי רבי יהודה יש להעדיף את שבעת המינים, לפי חכמים יש להעדיף את החביב. הרמב"ם פוסק כחכמים, אך השו"ע (סימן ריא סעיף א) פוסק כרבי יהודה.

ד. חלקו אמוראים בדעת רבי יהודה האם העיקרון הוא לברך על שבעת המינים לפני הברכה על פירות אחרים, או שהעיקרון הוא שתהיה ברכה על שבעת המינים . נפקא מינה אם שבעת המינים דורש ברכה שונה מברכת הפרי השני: לפי התפיסה הראשונה, יש לברך על שבעת המינים לפני הברכה על פרי אחר. לפי התפיסה השנייה, אם הברכות שונות הסדר לא משנה, העיקר שיברך על הפרי משבעת המינים.

מהשו"ע (אורח חיים סימן ריא סעיף א) עולה שפסק כשיטה השנייה, שהדבר המשמעותי הוא שתהיה ברכה על שבעת המינים, ולא בהכרח לברך על הפרי משבעת המינים לפני ברכה על דברים אחרים. לכן אם לפניו שני פירות, שברכתן 'העץ', יש להעדיף את הפרי משבעת המינים. אך אם אין ברכותיהן שוות, יקדים איזה מהן שירצה.
האליה רבה מביא מספר פוסקים האומרים שגם אם אין ברכותיהן שוות יש להקדים את שבעת המינים.
אך הביאור הלכה חולק עליו, מפני שלפי הרמב"ם וראשונים נוספים תמיד יש עדיפות לחביב, לפי הרשב"א וראשונים נוספים יש להעדיף את החביב אם ברכותיהן שונות, ולפי הרא"ש אם ברכותיהן שונות יברך על איזה מין שירצה. לכן יוצא שרוב מוחלט של הראשונים אומרים שיש להעדיף את החביב עליו.
ברם, אם בדרך כלל הפרי משבעת המינים חביב עליו, יש להעדיף אותו, למרות שברכותיהן שונות וכרגע מעדיף את הירק. מפני שלפי ראשונים רבים העדיפות של ה'חביב' נמדדת לפי מה שחביב עליו בדרך כלל. בצירוף שיטת הסמ"ק, שיש עדיפות לשבעת המינים, ודאי שיש להעדיף את הפרי משבעת המינים.

ה. בהנחה שאם מברך שתי ברכות אין קדימה לשבעת המינים, חלקו ראשונים אם ישנה עדיפות לחביב. השו"ע פוסק שיש עדיפות לחביב.





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il