ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שביעי של פסח
ואמר רבי יוחנן מאי דכתיב (שמות יד, כ) "ולא קרב זה אל זה כל הלילה", בקשו מלאכי השרת לומר שירה, אמר הקדוש ברוך הוא מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה? (מגילה י:).
נשאלת השאלה, למה לא? המצרים הרשעים הארורים רדו בבני ישראל במשך מאתיים ועשר שנים, השליכו את כל הבן הילוד ליאור, מררו את חייהם בעבודה קשה, היכו אותם והתעללו בהם ללא הרף, האם לא אליהם התכוון החכם מכל אדם באומרו "וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה" (משלי יא, י)?
תנו רבנן רשע בא לעולם חרון בא לעולם, שנאמר (משלי יח, ג) "בְּבוֹא רָשָׁע בָּא גַם בּוּז וְעִם קָלוֹן חֶרְפָּה", רשע אבד מן העולם, טובה באה לעולם, שנאמר (משלי יא, י) "וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה" (סנהדרין קיג:). אם כך הרי יוצא שבקריעת ים סוף שאבדו כל כך הרבה רשעים, הרי באה טובה עצומה לעולם, וכי זו אינה סיבה טובה דיה לומר שירה, כדי להודות להקדוש ברוך הוא על כל הטובה שהביא לעולם?
תנא המן, ספר של כפר קרצום היה, עשרים ושתים שנה. אחרי שסיפר את שערותיו של מרדכי, לבש מרדכי את בגדיו, אמר לו המן, עלה ורכב. אמר לו מרדכי, אינני יכול, כי כחש כוחי מימי התענית שהתעניתי, התכופף המן לפניו ועלה עליו מרדכי. תוך כדי העליה על גבו בעט מרדכי בהמן. אמר לו המן, האם לא כתוב אצלכם (משלי כד, יז) "בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח"?! השיב לו מרדכי: דברים אלה אמורים בישראל, אבל בכם נאמר (דברים לג, כט) "וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ". (תלמוד בבלי, מגילה טז. בתרגום לעברית). מדברי מרדכי ברור אם כן, שבנפילת אויבים גויים רשעים, ראוי מאוד לשמוח, מדוע אם כן אמר הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת, מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה?
" אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה', וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם" (טו, א). משה ובני ישראל פותחים בשירה מיד לאחר קריעת ים סוף, כאשר גוויותיהם של המצרים מוטלים בכל עבר, ושרים, שמחים ומפזזים על כך שסוס ורוכבו רמה בים, הסוס ורוכבו המצרי, שניהם קשורין זה בזה, והמים מעלין אותם לרום, ומורידין אותם לעומק, ואינן נפרדין (רש"י), הם מגלים בשירה עצמה שמחה גדולה על מפלתם של המצרים, וראה זה פלא, כאן לא יוצאת בת קול, כאן לא עוצר אותם הקדוש ברוך ואומר להם, "מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה?", מדוע? למה למלאכי השרת אסור לעשות את מה שמותר לבני ישראל?
השולחן ערוך (או"ח תצ, ד) כותב בהלכות פסח - סדר תפלת יום שני ותפלת חולו של מועד: כל הימים של חולו של מועד ושני ימים אחרונים של יום טוב, קורין ההלל בדילוג כמו בראש חדש:
ומסביר המשנה ברורה (ס"ק ז) קורין ההלל בדילוג וכו' - מפני שביום שבעה של פסח נטבעו המצרים, אמר הקדוש ברוך הוא, מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה לפני?! וכיון שבשביעי אין אומרים אותו, על כן בחול המועד גם כן אין אומרים אותו, שלא יהיה עדיף מיום טוב אחרון.
מנהג זה של קריאה חלקית של ההלל, בגלל אמירתו של הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת בעת יציאת מצרים "מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה לפני?!", לכאורה איננו מובן, הלא ממה נפשך, אם לא נכון לשיר ולשבח על טביעת מעשה ידיו של הקדוש ברוך הוא בים, שלא יאמרו הלל כלל, ואם כן נכון לשיר, לשבח ולהלל על כך, שיאמרו הלל השלם, איזה מין פתרון הוא זה לומר הלל, אבל רק חלקית? אנחנו רוצים לומר הלל על נס ההצלה מהמצרים, ואנחנו באמת שמחים שהמצרים טבעו בים, אבל לא נעים לנו מהקדוש ברוך הוא שרואה בכך את מעשה ידיו שטבעו בים, אז אנו מחליטים לומר רק חלק מההלל? זה הרי מוזר ביותר...
" וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָים. וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" (ישעיהו ב, ב-ד). "לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" (ישעיהו יא, ט).
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. מְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶךָ. וְהִנָּשֵׂא עַל כָּל הָאָרֶץ בִּיקָרֶךָ. וְהוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזֶּךָ. עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצֶךָ. וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ. וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ. וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּו: ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ. וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה (מתוך תפילות הימים הנוראים. רמב"ם, סוף ספר אהבה, סדר התפילות, ברכות ראש השנה ויום הכיפורים).
וְיֶאֱתָיוּ כל לְעָבְדֶךָ. וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבודֶךָ.
וְיַגִּידוּ בָאִיִּים צִדְקֶךָ. וְיִדְרְשׁוּךָ עַמִּים לא יְדָעוּךָ,
וִיהַלְלוּךָ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ. וְיאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל ה'.
וְיִזְנְחוּ אֶת עֲצַבֵּיהֶם. וְיַחְפְּרוּ אֶת פְּסִילֵיהֶם.
וְיַטּוּ שְׁכֶם אֶחָד לְעָבְדֶךָ וְיִירָאוּךָ עִם שֶׁמֶשׁ מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ.
וְיַכִּירוּ כּחַ מַלְכוּתֶךָ. וִילַמְּדוּ תועִים בִּינָה.
וִימַלְלוּ אֶת גְּבוּרָתֶךָ. וִינַשְּׂאוּךָ מִתְנַשֵּׂא לְכל לְראשׁ.
וִיסַלְּדוּ בְחִילָה פָּנֶיךָ. וִיעַטְּרוּךָ נֵזֶר תִּפְאָרָה.
וְיִפְצְחוּ הָרִים רִנָּה. וְיִצְהֲלוּ אִיִּים בְּמָלְכֶךָ.
וִיקַבְּלוּ על מַלְכוּתְךָ עֲלֵיהֶם. וִירומְמוּךָ בִּקְהַל עָם.
וְיִשְׁמְעוּ רְחוקִים וְיָבואוּ. וְיִתְּנוּ לְךָ כֶּתֶר מְלוּכָה:
(מתוך תפילות הימים הנוראים).
התשובה לכל השאלות והתמיהות נמצאת בחזון אחרית הימים, בדברי הנביאים, ובתפילות אותן אנו נושאים, לעולם מושלם, כרצונו של היוצר הגדול, מלך העולם. בוודאי ובוודאי שעם ישראל היו חייבים לומר שירה, על כל הנסים והנפלאות שנעשו ביציאת מצרים, עליהם לשיר, להלל ולהודות לבורא העולם על המפלה הגדולה של האויב המצרי, עליהם להיות בשמחה גדולה על כך שהמצרים הרשעים טובעים בים, על זה בדיוק נאמר "וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה", זו גם הסיבה שכאשר משה ובני ישראל פותחים בשירה, לא יוצאת בת קול, והקדוש ברוך הוא לא עוצר אותם באמירה, "מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה?". רק כאשר מלאכי השרת בעולם העליון, העולם הרוחני, מבקשים לומר שירה, עוצר אותם הקדוש ברוך הוא ומכריז, "מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה?!", וכל זאת כדי לתת לנו מבט רחב יותר, ומורכב יותר. מצד אחד, אכן נכון אלו הם רשעים ארורים הראויים לעונשים החמורים ביותר, ויש לשמוח על כך שהם אובדים מן העולם ולא יוכלו להמשיך ולהרשיע במעשיהם הרעים, דבר זה נכון במבט הארצי המצומצם, אולם במבט הרוחני הרחב יותר, יש לשים לב לדבר נוסף, המצרים כמו כל הברואים הינם יצירי כפיו של בורא העולם, הם נבראו על מנת לבחור בטוב, להכיר במלכותו של מי שאמר והיה העולם, שברא אותם, ושיצר אותם, ומשקלקלו את מעשיהם, עבדו עבודת אלילים, ועשו את כל הרע בעיני ה', עד שהגיעו למצב ללא תקנה, ונגזר עליהם להאבד מן העולם, יש להצטער על כך, התורה הקדושה מלמדת אותנו לא להסתפק במבט מצומצם, היא מלמדת אותנו שצריך פרספקטיבה רחבה יותר, לראות גם את התמונה הגדולה יותר.
זוהי הסיבה שבשביעי של פסח לא אומרים הלל השלם, להזכיר לנו לראות את התמונה הכוללת, שמצד אחד אנו חייבים לשיר, להודות ולהלל על הניסים ועל אובדן הרשעים מן העולם, ומצד שני עלינו לזכור, שזה אינו המצב האידיאלי, כך לא צריך העולם להראות, בעולם כזה יש כביכול צער לשכינה, עלינו לשאוף, לתקן עולם במלכות ש-די, להביא את העולם למצב של שלמות כרצון הבורא, כדברי הנביא "לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
