ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
28 באפריל 2025 – 27 במאי 2025
המולד: ליל שני (27.4.2025) בשעה 20:30 ו-2 חלקים.
זמן קידוש לבנה: מליל יום העצמאות, יום חמישי ג' באייר (1.5.2025), שעה 20:30
עד ליל שני י"ד באייר (11.5.2025) כל הלילה
זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: מליל שלישי, ח' באייר (5.5.2025)
עד ליל שני י"ד באייר (11.5.2025) כל הלילה
יום ג', א' באייר (29.4.2025) , ב' דראש חודש אייר, תפילת ראש חודש.
יום ד', ב' באייר (30.4.2025). יום הזיכרון (מוקדם) לחללי מערכות ישראל.
מדליקים נרות נשמה לזכר הנופלים. בתפילת ערבית, אחרי קדיש תתקבל, מוסיפים מזמור ט' בתהילים, פסוק בפסוק, וקדיש על ידי הורים וקרובים. בתפילת שחרית, אחרי קדיש תתקבל, פותחים הארון, ואומרים מזמור קמ"ד בתהילים פסוק בפסוק, יזכור, "אל מלא רחמים" וקדיש על ידי הורים וקרובים.
יום העצמאות, (מוקדם) יום ה', ג' באייר 1.5.2025).
עפ"י תקנת הרבנות הראשית לישראל אומרים בלילה לפני ערבית פרקי הודאה כנהוג, וביום מוסיפים מזמורים של שבת וחג, ואומרים שירת הים פסוק בפסוק. קוראים הלל (יש קוראים בברכה ויש בלא ברכה), ותפילה לשלום המדינה וחיילי צה"ל. אין אומרים תחנון ו"למנצח". קוראים בתורה בפרשת תזריע, וממשיכים ללא ברכות הפטרה בישעיהו יא,יב: "עוד היום בנוב לעמוד" עד סוף יב: "קדוש ישראל". חוגגים לציון ראשית צמיחת גאולתנו, בהלל והודיה לה' יתברך. הראשון לציון הרב נסים התיר להתגלח לכבוד יום העצמאות.
שבת פרשת תזריע-מצורע, ה' באייר (3.5.2025)
מפטירים במלכים ב ז,ג "וארבעה אנשים" עד ז,כ "וירמסו אותו העם בשער וימות".
אומרים אב הרחמים.
מברכים את המתענים שני חמישי ושני ("בה"ב").
במנחה קוראים בפרשת אחרי מות. אין אומרים צדקתך צדק, אבות פרק ב.
יום ב', ז' באייר (5.5.2025). תענית שני קמא, סליחות, עלות השחר: 4:11.
יום ה', י' באייר (8.5.2025). תענית חמישי, סליחות. עלות השחר: 4:06.
שבת פרשת אחרי מות וקדושים, י"ב באייר (10.5.2025)
מפטירים בעמוס ט,ז: "הלא כבני כשיים" עד ט,טו: "אמר ה' א-להיך".
במנחה קוראים בפרשת אמור. אבות פרק ג.
פסח שני. יום ב', י"ד באייר (12.5.2025). אין אומרים תחנון, אבל אומרים למנצח.
תענית שני תנינא. כנ"ל בתענית שני קמא. עלות השחר: 4:02 . [יש שאינם מתענים בגלל פסח שני].
יום ג', ט"ו באייר (13.5.2025)
מיום זה ואילך, המסופק אם אמר "משיב הרוח" אינו חוזר, כיון שאמרו 90 פעם.
ל"ג בעומר, יום ו', י"ח באייר (16.5.2025)
משקיעת החמה יש להיזהר מלומר "היום ל"ג בעומר" לפני הספירה, שלא יכנס לספק ברכה. אין אומרים תחנון, ואומרים למנצח. מסתפרים ונוהגים קצת שמחה ועורכים נישואין. במירון הילולא על קברו של ר' שמעון בר יוחאי, ויש המספרים שם ילדים שהגיעו לגיל 3. אין מתענים בו, מלבד תענית חלום וחתן ביום חופתו.
שבת פרשת אמור, י"ט באייר (17.5.2025)
מפטירים ביחזקאל מד,טו: "והכהנים הלויים" עד סוף הפרק.
במנחה קוראים לשלשה בפרשת בהר. פרקי אבות פרק ד.
שבת פרשת בהר-בחקתי כ"ו באייר (24.5.2025)
נוהגים לקרוא את התוכחה בקול נמוך, שיגיע לאזני הציבור. נהגו שהקורא עצמו עולה בה מפני הקפדנים. חזק. מפטירים בירמיהו טז, יט "ה' עוזי ומעוזי" עד (יז, יד) "תהילתי אתה". מברכים חודש סיון שיחול ביום רביעי (28.5.2025). (מנהג הגר"א לא לומר "אב הרחמים", ויש נוהגים לאומרו בכל השבתות שבין פסח לשבועות, אפילו בשבתות שמברכים החודש, ובפרט כשמברכים ראש חודש סיוון, ואפילו יש ברית מילה בבית הכנסת, כי חורבן קהילות אשכנז בגזרות תתנ"ו היה בסוף ניסן, אייר ותחילת סיוון).
המולד: יום שלישי, שעה 9:14 בבוקר ו-3 חלקים.
במנחה קוראים לשלשה בפרשת במדבר. פרקי אבות פרק ה.
יום ב', כ"ח באייר (26.5.2025), יום שחרור ירושלים.
יום שחרור יהודה, שומרון ומקום המקדש משלטון זר. הרבנות הראשית קבעה יום זה כיום הודיה ושמחה.
במעריב מקדימים "שיר המעלות שמחתי באומרים לי" בנעימת חג. יש המוסיפים גם "שיר המעלות זכור ה' לדוד את כל ענותו".
בתפילת הבוקר מוסיפים מזמורים של שבת וחג, "אז ישיר" פסוק בפסוק, הלל שלם בברכה, ואומרים חזן וקהל פסוק בפסוק תהילים ק"ז: "הודו לה' כי טוב". קוראים לשלשה בפרשת במדבר. עושים משתה לזכר הנסים והנפלאות.
יום ג', כ"ט באייר (27.5.2025). ערב ראש חודש סיון. במנחה אומרים יום כפור קטן ואין אומרים תחנון.
________________________________________________
לוח דינים ומנהגים לחודש אייר כמנהג עדות מזרח
ב' דר"ח אייר, יום שלישי, א' באייר, כנהוג בכל ר"ח.
יום רביעי ב' באייר, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל (מוקדם). מדליקים נרות נשמה לזכר הנופלים. בתפילת ערבית, אחרי קדיש תתקבל, מוסיפים מזמור ט' בתהלים, פסוק בפסוק, וקדיש על ידי הורים וקרובים. בתפילת שחרית, אחרי קדיש תתקבל, פתיחת הארון, מזמור קמ"ד בתהלים פסוק בפסוק, יזכור, "אל מלא רחמים" וקדיש על ידי הורים וקרובים.
יום חמישי, ג' באייר, יום העצמאות (מוקדם). עפ"י תקנת הרבנות הראשית לישראל אומרים בלילה לפני ערבית פרקי הודאה כנהוג, וביום מוסיפים מזמורים של שבת וחג, ואומרים שירת הים פסוק בפסוק. קוראים הלל (יש קוראים בברכה ויש בלא ברכה), ותפילה לשלום המדינה וחיילי צה"ל. אין אומרים תחנון ו"למנצח", וקוראים את הפטרת "עוד היום בנוב לעמוד" עד "קדוש ישראל" (ישעיהו יא,יב). חוגגים לציון ראשית צמיחת גאולתנו, בהלל והודיה לה' יתברך. הראשון לציון הרב ניסים התיר להתגלח ליום העצמאות.
שבת פרשת תזריע-מצורע, ה' באייר, מפטירים במלכים-ב,ז,ג "וארבעה אנשים" עד ז,כ "וירמסו אותו העם בשער וימות". אבות פרק ב'.
במנחה אין אומרים צדקתך.
שבת פרשת אחרי מות-קדושים, י"ב באייר. מפטירים בעמוס ט,ז "הלוא כבני כשיים" עד ט,טו "אמר ה' אלהיך". פרקי אבות פרק ג'.
יום שני י"ד באייר, פסח שני. (יום ההלולת רמבעה"נ). אין אומרים תחנון וגם לא במנחה ביום ראשון שלפניו.
ל"ג בעומר, יום שישי, י"ח באייר. אין אומרים בו תחנון ולא במנחה שלפניו. יום ההילולא דרשב"י. בלילו נהגו לערוך לימוד בבית הכנסת, הדלקת נרות ואמירת פזמונים לכבוד התנא הרשב"י. במירון הילולא רבא על ציון הרשב"י זיע"א.
שבת פרשת אמור, י"ט באייר. מפטירים ביחזקאל מד,טו: "והכהנים הלויים" עד סוף הפרק. פרקי אבות פרק ד'.
ממוצש"ק מותר להסתפר. ויש שלא מסתפרים עד חג שבועות, כדעת האר"י.
שבת פרשת בהר-בחקתי, כ"ו באייר. קוראים התוכחה בקול נמוך, שיגיע לאזני הצבור. מפטירים בירמיהו טז,יט: "ה' עוזי ומעוזי" עד "כי תהילתי אתה" (יז,יד).
פרקי אבות פרק ה'. מברכים חודש סיון שיחול ביום רביעי.
כ"ח באייר, יום ב', יום שחרור ירושלים. שחרור יהודה, שומרון ומקום המקדש משלטון זר. הרבנות הראשית קבעה יום זה ליום הודיה ושמחה.
במעריב מקדימים "שיר המעלות שמחתי באומרים לי" בנעימת חג. יש המוסיפים גם "שיר המעלות זכור ה' לדוד את כל ענותו"
(תהלים קלב).
בתפילת הבוקר מוסיפים מזמורים של שבת וחג. "אז ישיר" פסוק בפסוק, הלל (ללא ברכה), ואומרים חזן וקהל פסוק בפסוק תהלים ק"ז: "הודו לה' כי טוב". עושים משתה לזכר הנסים והנפלאות.
יום ההילולא של שמואל הנביא. נוהגים לעלות לקברו לומר תפילה מיוחדת לכך.
בער"ח סיון נוהגים להתפלל תפילת השל"ה הקדוש, על חינוך הילדים..
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
