ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
הרב דוד חי הכהן - בדרך כלל - רק עברית!
המכילתא דורשת על הפסוק "כי תקנה עבד עברי", שעל האדם להעדיף לקנות עבד עברי על פני עבד כנעני. וכתב על כך אור החיים בפירושו: כי אף על פי שעבד כנעני עובד לעולם ואילו עבד עברי יוצא בשש שנים, דורשת התורה להעדיף את העברי.
בשולחן ערוך (חו"מ סי' קע"ה סע' מ"א) נפסק שהמוכר קרקע, ומקבל משני קונים - ישראל וגוי, שתי הצעות מחיר, אם שניהם מציעים אותו מחיר יש להעדיף את הישראל, אך אם הגוי מוכן לשלם יותר מותר למכור לגוי. עוד נפסק שם - אם רואים שמטרת הגוי לגרום נזק לישראל אין למכור לו אפילו אם יעלה במחיר. (כמובן שמדובר בחו"ל, אך מכירת קרקע או בית בארץ ישראל אסורה לחלוטין בלי קשר לגובה המחיר, מפני שיש בזה איסור "לא תחנם"). הוסיף שם בעל 'הנתיבות' - אם ישראל נותן מחיר סביר, ואילו הגוי מציע מחיר גבוה מהמחיר המקובל, יש להעדיף את ישראל, כי סוף סוף אין בכך הפסד, והתירו להעדיף גוי רק במקום שיש הפסד, אך לא כדי להרוויח מעל למקובל.
לפי זה יש לומר - באופן עקרוני יש להשתדל להעדיף עבודה עברית, אולם במקרה שהישראלי דורש מחיר גבוה מעל המקובל מותר להעדיף נכרי. אך כל זה במקום שאין בזה נזק לישראל , אולם אם בגלל שמשתמשים בכוח עבודה זר נגרמת אבטלה בציבור הישראלי, אין להקל בזה. במיוחד אסור הדבר, כשמדובר בפועלים ערביים, שמטרתם להרוס את הכלכלה הישראלית ולהעמיק את אחיזתם בארץ, ובפרט שידוע כי הערבים גורמים פעמים רבות נזקים במכוון, וכן הם חשודים על שותפות וסיוע לארגוני טרור. גם היבוא של פועלים לזמן ממושך מאירופה, גורם להשתקעות אחדים מהם בארץ וגרימת נזקים באיסורי עריות ועבודה זרה המטמאים את הארץ, ומחלישים את זכותנו להיקבע בארץ. האיסור הוא הן מצד הנזק שנגרם לכלל האומה והן משום הצורך להחיות את אחינו עמנו כמצוות הכתוב. מלבד כל זה ידוע, כי עבודה עברית נעשית בדרך כלל באחריות ובמסירות לאין ערוך יותר מעבודה שעושים גויים. כמובן שישנם בכל זה חריגים, אך במקרה כזה על כל אדם להתייעץ עם רב, ולא לקבל החלטות בעצמו.
הרב דוד דודקביץ - מה באמת רוצה התורה?
המצווה להעדיף קניה ומתן פרנסה לאחינו בני ישראל נלמדת מהפסוק: "וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך" (ויקרא כ"ה), ודרשו חז"ל: " אם באת לקנות - קנה מישראל חברך " (רש"י שם). אין כאן המקום להאריך בבירור הלכה, ורק נציין לספרו של בעל החפץ-חיים 'אהבת חסד', שם נתבארו פרטי דין זה. כדי להמחיש עד כמה מצווה זו של "עבודה עברית" היא הלכה-למעשה ממש, נביא שני מעשים:
א. בעת 'מסע המושבות' המפורסם בשנת תרע"ד, בהשתתפות הראי"ה קוק והרב זוננפלד, כשיצאו הרבנים ממרחביה, שלח מנהל החווה להביא שתי עגלות מרופדות מנצרת להסעת הרבנים, כיון שאצל היהודים לא היו אלא עגלות פשוטות. הרבנים הודו מאוד למנהל על אדיבותו, אבל התעקשו לנסוע בעגלות פשוטות של יהודים מאשר בעגלות מרופדות של נכרים, וכך אכן היה... ("האיש על החומה עמוד" 304).
ב. בזמן המאבק על עבודה עברית במושבות הראשונות, פנה אדם בשאלה הלכתית אל הגאון הרוגצ'ובר, והוא השיב שיש להעדיף פועלים יהודיים רק אם הפרש המחיר ביחס לפועלים הנכרים אינו עולה על שישית. כשהגיעו הדברים אל הרב קוק זצ"ל, אמר: ודאי שהרוגצ'ובר צודק [דהיינו, זו שורת הדין הפשוטה]
אבל מה רוצה התורה? היא רוצה שיהודים יעלו לארץ, ואם לא יקבלו שכר שיוכלו לחיות ממנו, לא יעלו...
כיום, המצווה להעדיף עבודה עברית נובעת משני טעמים עיקריים, חיובי ושלילי: הטעם החיובי - הוא מתן פרנסה ליהודים. ידוע ששיעור האבטלה הגבוה קשור בכך שענפים שלמים במשק נתונים בידיהם של זרים, שליהודים קשה להתחרות איתם. והטעם השלילי - שלא לפרנס אויבים. וידועים דברי אור-החיים הקדוש על הפסוק: "ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם, והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם... וצררו אתכם" - שהכתוב רומז לכך שגם אם נשאיר את הגויים בארץ לצרכינו , הרי לבסוף הם יהיו לשכים בעינינו. הגיע הזמן שנבין שהתלות שלנו בפועלים מקרב האויב הערבי היא פשוט מסוכנת, הן בסיכון הביטחוני הישיר והעקיף, והן בחוסר היכולת להציע פתרונות אמיתיים, בהתאם לתורה הקדושה, למצב המסובך בארץ. לכל זה מצטרפת הבעיה החמורה של ההתבוללות וכדומה, שדורשת דיון בפני עצמו.
יישר כוחם של אנשי " מוקד עבודה עברית " על עבודתם המסורה בתחום זה. בזכות המוקד, יכול כל אחד להגיע בקלות למידע על עבודה עברית בתחומים רבים, וממילא הדבר גם מחייב אותנו. כיום אי אפשר להסתפק רק ב"קנו כחול לבן", אלא קנו מאת אחינו בני ישראל.
הרב חיים גרינשפן - גם נכון וגם משתלם
הלכתית - נפסק במשנה ברורה (סימן תרמ"ח, שעה"צ ע"ו): "וצריכים הסוחרים הגדולים לידע, כשמזדמן להם לקנות האתרוגים משני מקומות - אחד מישראלים ואחד מנוכרים, ושניהם בענייני הכשר הם שווים - יקנו מישראלים, ככתוב: "או קנה מיד (ישראל) עמיתך". ובשו"ת הרמ"א (סימן י') כתב: "ואפילו לגוי ב(רווח) מעות, ולחברו בהפסד - חברו קודם". אולם אדם לא מחויב להפסיד ולרכוש מיהודי כאשר יש הפרש גדול במחירים (אהבת חסד ח"א, ה, ז). ונחלקו בשיעור ההפרש - יש שפירשו עד שישית (חוות בנימין א' כ"ב) ויש אומרים עד שליש (ע"פ שו"ע יו"ד רצ"ו ח'), ויש אומרים שיש להעדיף יהודי אף ביותר משליש (משפטי עוזיאל ד', מ"ד).
רעיונית - מעבר לשיקולים ההלכתיים עומד היסוד הרעיוני, שלמרות שאינו מחייב כהלכה פסוקה, אינו נופל בהכרח בערכו מערך התחום ההלכתי, ופעמים אף חשוב ממנו, כפי שכתב ה'חוות בנימין' ששיעור שישית הוא במציאות רגילה, אך במציאות מיוחדת, כבמקום צורך לאומי [וקל וחומר כחלק מכינון מדינה יהודית מתוקנת] צריך בית דין לתקן תקנות בהתאם למצב המיוחד.
ישנן כמה בעיות בהעסקת נכרים : העדפת גוי על פני יהודי, סיוע לישיבת גוי בארץ והתבוללות. בנוסף לזאת - בהעסקת ערבים, לבד מהבעיה הביטחונית, עלינו לזכור, שהם לא יושבים בארץ כיחידים, אלא כעם הלוחם בנו מתוך טענה כלפי עצם רבונותינו על הארץ, והסיוע לפרנסתם מנוגד לקיום מצוות ירושת הארץ.
מאידך גיסא בעבודה עברית , אנו מקיימים מצוות ישוב וירושת הארץ, כפי שכתב בספר 'אם הבנים שמחה' (בסוף הפתיחה): "האיש הפשוט שבונה את הארץ עושה בזה תיקון יותר גדול בעולמות העליונים מ...גדול שבצדיקים בתיקון חצות שלו...". בנוסף מקיימים בכך את מצוות "או קנה מיד עמיתך", שמהותה חיזוק האחווה הלאומית (משפטי עוזיאל). ובאופן כללי כתב הרב קוק זצ"ל על ערך העיסוק במלאכה - "כל פעולותיו הגשמיות [של צדיק] עולות הן לתיקונו של עולם, וזאת היא אהבת המלאכה..." (אורות התחיה, ט"ז).
וודאי הקורא תמה, מה התועלת בדרשות לרוב שמשכנעות רק את הצבור האידיאולוגי המצומצם, כשברור שהצבור הרחב של המעסיקים והקונים ימשיך לצרוך עבודה נכרית, מפני השיקול הכלכלי?
על כך נענה - חשיבות גדולה נודעת לבנין התודעה של הציבור האידיאולוגי, ובפרט שהדברים נוגעים ביסודות זהותנו היהודית, ומתוך כך יצטרפו אט אט מעגלים נוספים. אמנם כדרכם של רעיונות גדולים כורח המציאות הוא המחולל את הוצאתם לפועל. לפיכך יש להוסיף שגם במישור המעשי, בטווח הארוך מתברר לא פעם שמשתלם להעסיק יהודים, הן מחמת השיקול הביטחוני, והן מפני שאצל הפועל הנכרי גם איכות עבודה ירודה. קבוצות הבניה והמשקים החקלאיים הצעירים [ובפרט ביהודה ושומרון] יוכיחו עד כמה איכותית ומלאת אמונה חזון ועוז היא העבודה העברית המתחדשת. בידינו הדבר, בעז"ה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
