ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
העת החדשה
בדורות האחרונים, על ידי פיתוח מדעי הטבע, האדם, החברה והתרבות - התודעה האנושית התפתחה והתרחבה מאוד. תופעות טבע רבות שלא היו מובנות לאדם, נחקרו ונעשו מובנות ומוסברות. בזכות הפיתוח המדעי, החקלאות התפתחה והמזון נעשה מצוי בשפע, ייצור הבגדים, הרהיטים והבתים השתפר מאוד, ונמצאו חיסונים ותרופות למחלות שבעבר היו חשוכות מרפא. בזכות כל אלה, כיום יכול אדם ממוצע להאריך ימים ובתנאים נוחים, יותר מאשר המלכים הגדולים בעבר.
תנועת הנאורות וההשכלה
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
777 - ציצית ותפילין לנשים
778 - מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל - 90 שנה לפטירתו
779 - כלבי נחייה בבית הכנסת
טען עוד
הצלחתה של תנועת ההשכלה להעצים את היוזמה, היצירתיות, המחקר והפיתוח בקרב עמי אירופה וצפון אמריקה, יצרה עושר מופלג שהושקע בהאצת פיתוח המדע והכלכלה ובייצור כלי נשק משוכללים. בעזרתם הם השתלטו על ארצות ויבשות ברחבי העולם, ניצלו את משאבי הטבע ואת האנשים שגרו בהן, והנחילו להם את תרבותם, כל זרם לפי דרכו.
מקומו של האדם ומשבר האמונה
רבים מראשוני ההוגים והחוקרים של תנועת הנאורות וההשכלה, כדוגמת דקארט, לייבניץ וניוטון, האמינו בא־לוהים. ואולם התפישה הדתית המקובלת, שהדגישה את קטנות האדם, התנגדה לתנועת ההשכלה, ובתגובת נגד גרמה לרבים מתומכי תנועת ההשכלה להתרחק מהדת. בהמשך התגבשה בתנועת ההשכלה העמדה שהדת מזיקה ובולמת את פיתוח האנושות, ובמקום לציית לחוקי הדת יש להשקיע מאמץ בשינויים חברתיים, במחקר מדעי ובפיתוח טכנולוגי, כדי לגאול את האדם מעוני ומקיפוח, ולאפשר לו לבטא את מלוא כוחותיו.
תגובת אנשי הדת
מנגד, רבים מאנשי הדת ראו ביומרה של תנועת ההשכלה והנאורות לשנות את העולם, התרסה כלפי שמיים, הואיל ולדעתם תפקידו של האדם לציית לא־לוהים ולהתפלל אליו שיגאל את האדם והעולם. רבים הזהירו כי החוצפה לערער על סדרי העולם תגרום לאסונות. הביקורת על מוסדות הדת תוביל לכפירה בא־לוהים ולהתפרצות של יצרים רעים שאינם ניתנים לשליטה, המרידה במלוכה תפרק את החברה ותגרום לשפיכות דמים, והעצמת זכויות הפרט תפרק את המשפחה ותאיים על הלכידות החברתית. לכן האדם צריך להציב את הא־לוהים במרכז (תאוצנטריזם), להקטין את עצמו מול הא־לוהים והמוסדות שמייצגים את הנהגתו, ולא לשים את עצמו במרכז (אנתרופוצנטריזם).
הצדק שבטענת אנשי הדת
היה צדק בביקורת של אנשי הדת, שכן תנועת הנאורות הולידה את הקומוניזם, הפשיזם והנאציזם, תנועות שדגלו בכפירה בא־לוהים והתיימרו "לתקן את העולם", אך בפועל גרמו לעוולות איומות ולרצח של מאות מיליוני אנשים. גם הזרם הקפיטליסטי־ליברלי, שלא חרת על דגלו את הכפירה בא־לוהים, ולא גרם לאסונות איומים, גרם לצרות רבות. לדוגמה: שעבודם של מאות מיליוני אנשים לשליטת עשירים ותאגידים, שעבודם של עמים רבים לשליטת עמי המערב תוך פגיעה בזהויות הלאומיות והתרבותיות, החלשת מוסד המשפחה, כרסום בביטחון האדם, בערכיו ובאמונתו והפיכת האדם לבודד מול אתגרי החיים.
התמורות שנגרמו על ידי תנועת הנאורות
תוך חתירה ל"חירות, שוויון ואחווה" חוללה תנועת ההשכלה שינויים מופלגים בחיי האדם והחברה. מכוחה נפלו ממלכות וקמו תחתיהן מדינות שניסו להגשים את ערכי ההשכלה והנאורות על הטוב והרע שבהם. מערך 'החירות' התפתחו הזרם הליברלי, הדמוקרטי, הקפיטליסטי וה'פוסט מודרני', כולל ההקצנות הקשות שבהם. מערך ה'שוויון' התפתח הזרם הסוציאליסטי, ומהקצנתו הזרם הקומוניסטי. מערך ה'אחווה' התפתחה השאיפה להקמת מדינות לאום, ומהקצנתו התפתחו הזרם הפשיסטי והזרם הנאצי.
בוויכוח העקרוני צדקה תנועת הנאורות
ואולם בוויכוח העיקרי על מקומו של האדם, תנועת ההשכלה צדקה. זאת מפני שהתורה היא שלימדה שהאדם נברא בצלם א־לוהים, והיא שהעמידה את האדם במרכז בעצם העובדה שכל מצוותיה והדרכותיה מופנות אליו, והיא לימדה שה' הטיל על האדם את האחריות לשמור על העולם, להנהיגו בצדק ובמשפט ולשכללו עד לגאולתו. לכן לא היה בכוחה של הביקורת הצודקת של אנשי הדת לבלום את תנועת ההשכלה.
ניתוח אופיו של הדור החדש
מתוך כך ביאר מרן הרב קוק במאמר 'הדור' שעוזבי התורה שבעת החדשה שונים לגמרי, שבכל הדורות עוזבי התורה היו אלו שנמשכו אחר יצרם הרע, גנבו וגזלו, בגדו ונאפו. לעומתם עוזבי התורה של הדור החדש מאמינים בערכי האמת והטוב, ולעיתים אף מוכנים להקדיש את חייהם למען הגשמתם. הם מאמינים שהאדם יכול להתפתח ולהבין יותר, להיות מוסרי יותר, יצירתי יותר ומאושר יותר. אך לפי מה שהיו רגילים לשמוע, תפשו את הדת כמי שעוסקת בהקטנת האדם ובהפיכתו לצייתן ולא יוזם, ומתמקדת בהלכות פרטיות בלא הצבת חזון לתיקון העולם. לכן רבים מהם זנחו את הדת ונגררו אחר רעיונות ששבו את לבבם, בלא שהעלו על דעתם שדווקא על ידי הדרכת התורה היה ניתן להעצים את כל הרעיונות החדשים, לזקקם מהסיגים ולהגשימם באופן הנכון והטוב ביותר.
החזרה בתשובה
לכן כתב הרב קוק שהדור החדש לא יוכל לחזור בתשובה על ידי איומים בעונש בעולם הזה או בעולם הבא, ולדכא בכך את הרעיונות החדשים שמעוררים את מחשבתו ולבבו. זאת מפני ש"גם אם ירצה להיות כפוף ושחוח" לא יוכל לעמוד בכך, כי זה נגד טבעו. "הוא לא יוכל לשוב מיראה", היינו איומי עונש, "אבל מאוד מוכשר הוא לשוב מאהבה" לחזון הגדול. לכן צריך לפנות אל בני הדור החדש מתוך הערכה לשאיפותיהם ולרצונותיהם. "להם אנחנו צריכים ללמד תורת חיים ממקור החיים, דרכי מוסר מלאי אורה וצהלה, דברי חן ושכל טוב, מזוקקים ומצורפים… של אוצר החיים לתורת חיים". "נתהלך לפניהם בעמוד אש של תורה ודעת קדושים כבירי כוח לב" (אדר היקר עמ' קטו).
המפתח לתיקון בזיכוך האמונה
מרן הרב קוק ביאר (אורות, זרעונים, 'יסורים ממרקים') שכל המבוכות והסיבוכים בחיי האדם נובעים מחוסר הבנה במושג האלוקות. וזה השורש הרוחני של איסור "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי". כאשר מגדירים את האמונה באופן מצומצם, היא אינה מכילה את כל הרעיונות שמתגלים בעולם, ונוצרת התנגשות בין האמונה הכללית לרעיונות שונים, שיש בהם אמת וטוב, ושורשם באלוקות. התנגשות זו יוצרת ייסורים, קרעים, משברים ומלחמות בתוך נפשו של האדם ובכלל האנושות עד אין קץ.
לפיכך, עלינו להתרגל לזכך את האמונה בה' אחד, שאין לו שום הגדרה וגבול, וההגדרה הקרובה ביותר שלו היא "שלמות אין סוף", כי שום אמונה ברעיון סופי ומוגדר לא תבטא את האמונה השלמה. לכן גם הכרחי שלעולם יהיו התחדשויות נוספות של תנועות שמגלות את האמונה עד אין קץ. כמו כן הכרחי שהאמונה תבוא לידי ביטוי בשאיפה המוסרית האין־סופית שבאדם (מאמר 'דעת אלוקים').
ראיית האור והטוב שבתנועות השונות
מתוך אמונה טהורה זו נוכל לראות את אור ה' שמתגלה בכל התנועות המתחדשות והעתידות להתחדש מתוך בקשת אמת וטוב, כי "בכול יש ניצוץ אור, הניצוץ האלוקי הפנימי זורח בכל אחת מהאמונות השונות". לכן במקום להתנגד להן, נרבה את האור המקורי של ישראל, על כל עומקו ורוחבו, ומתוך כך נראה כיצד כל ניצוץ טוב שבכל תנועה נובע ממקורו. או אז מכל הניצוצות יתווספו ויתחדשו אור וחיים לכלל ישראל, ולבבות צמאי אורה לא יתעו עוד בשדות זרים, אלא יביטו ויראו כי דווקא מתוך התקשרות לאמונת ישראל יזכו להגשים את כל שאיפותיהם (אורות, זרעונים, 'למלחמת הדעות והאמונות' עמ' קלא).
תפקידם של תלמידי חכמים
כדי להחזיר את ישראל והעולם בתשובה, לימוד התורה בדורות אלו צריך להיות מתוך מודעות לחזון הכללי של תיקון העולם שבתורה, ומתוך הבנה עמוקה שחזון גדול זה מתגלה על ידי כל כלליה ופרטיה של התורה (אורות התשובה ד, י). זאת משום ש"בתוך כל הפרטים יחד נמצאת הנשמה האלוקית של שכלול העולם, בחיים בחומר ורוח, בחברה וביחיד, וממילא נוקב האור ויורד גם כן בכל פרט ופרט" (אורות התורה ב, ב). על ידי כך לא זו בלבד שכל ההישגים של מדעי הטבע והרוח לא יפריעו לגילוי האמונה ויהיו לה למכשול, אלא הם יעצימו וירוממו את גילוי האמונה. מתוך לימוד כללי התורה ופרטיה כאחד, יתבאר גם שכל הרעיונות המוסריים שאליהם שואף הדור החדש, באים לידי ביטוי מלא ומתוקן על ידי הדרכת התורה.
כדי שתלמידי החכמים יוכלו לגלות את המאור שבתורה, עליהם להפסיק לפחד מרעיונות גדולים וחדשים. וכפי שכתב מרן הרב קוק (עקבי הצאן, 'הפחד'), שכדי לקלוט את האור הגדול שמתחיל להאיר באחרית הימים, בעקבתא דמשיחא, צריך להסיר את הפחד והחולשה שבהם לוקים במיוחד צדיקים וחסידים שחרדים לשמירת המסורת היקרה. "אז תקבע הגבורה במשבצת הקדושה, והמחשבה תפריח" (עוד על כך בפניני הלכה 'אמונה ומצוותיה' ל, א-ז).
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
