ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב שמואל אליהו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
מדינת ישראל - נס כלכלי
אחד הניסים שהיו לעם ישראל בשנתיים האחרונות הוא הנס הכלכלי הגדול. למרות העלויות הגבוהות של המלחמה. למרות ההוצאות הגדולות על הנזקים שנעשו בישובי העוטף ובצפון. למרות ההוצאות של 70 מיליארד שקל על שירות מילואים של מאות אלפי אנשים תקופות ארוכות. למרות הנזקים למקומות עבודה של עובדים שלא נמצאים בעבודתם מאות ימים. למרות כל ההוצאות של הפצועים והחללים. למרות כל ההוצאות על המלחמה שמגיעות לעשרות מיליארדים מדינת ישראל נמצאת בצמיחה כלכלית מופלאה,
ההכנסות של המדינה גדלו מאוד ביחס לכל מדינה אחרת שלא במצב מלחמה. עתודות מטבע החוץ שנמצאות במדינה גדלות. מדינת ישראל נמצאת בשיא בכל המדדים האפשריים. כל זה בניגוד לכל התחזיות כל סוכניות דרוג האשראי. כל זאת בניגוד גמור לכל המפגינים בקפלן שאמרו כי תהיה מפולת כלכלית.
וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ
קול צופיך - הרב שמואל אליהו (725)
הרב שמואל אליהו
678 - פרשת ניצבים תשפ"ה – מלכויות זכרונות ושופרות בעת מלחמה
679 - פרשת האזינו תשפ"ו – התשובה חקוקה בתוכנו
680 - פרשת נח תשפ"ו – הנס הכלכלי של ישראל
טען עוד
ברכה כלכלית לאבות האומה
על העושר נשבע ה' לאברהם בעקידה "וַיֹּאמֶר בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם ה' וכו' כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ וכו'" (בראשית כב). וכך קיים ה' באברהם "וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב" (בראשית יג ב). וכן באחרית ימיו "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל" (בראשית כד א).
ברכת העושר הייתה גם אצל יצחק "וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרְכֵהוּ ה'. וַיִּגְדַּל הָאִישׁ וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְגָדֵל עַד כִּי גָדַל מְאֹד: וַיְהִי לוֹ מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר וַעֲבֻדָּה רַבָּה וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ פְּלִשְׁתִּים" (בראשית כו) וכן אצל יעקב "וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד וַיְהִי לוֹ צֹאן רַבּוֹת וּשְׁפָחוֹת וַעֲבָדִים וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים" (בראשית ל מג). ומעשה אבות סימן לבנים.
עושר כלכלי – שחרור משעבוד מלכויות
העושר משחרר אותנו משיעבוד מלכויות. כך אומרת התורה "כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ " (דברים טו). וכן " וּנְתָנְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ: וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגֻךָ: בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה: בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ: בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ" (דברים כח).
מכה כלכלית – חילול השם
לעומת זאת כשיש מכה כלכלית זה חילול השם, הגויים שואלים איך יתכן שה' לא שומר על עמו ולא משפיע להם שפע גדול של ברכה. כשיש מכת ארבה בארץ ישראל מתאר יואל הנביא "בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ יִבְכּוּ הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי ה' וְיֹאמְרוּ חוּסָה ה' עַל עַמֶּךָ וְאַל תִּתֵּן נַחֲלָתְךָ לְחֶרְפָּה לִמְשָׁל בָּם גּוֹיִם לָמָּה יֹאמְרוּ בָעַמִּים אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם" (יואל ב). מכת ארבה בישראל היא חילול השם, ולעומת זאת ההצלחה היא קידוש ה' בעיני כל הגויים.
האם להתפלל על עושר?
שכינה שורה על חכם וגיבור ועשיר ועניו
אנחנו מתפללים על העושר למרות שעושר יכול להיות סכנה "וישמן ישורון ויבעט". מתפלליו עליו כי העושר גם יכול להיות ברכה גדולה. כך כתוב בגמרא נדרים (לח/א) "אמר רבי יוחנן אין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו אלא על גבור ועשיר וחכם ועניו, וכולן ממשה" שהיה חכם גיבור ועשיר ובעל קומה ועניו. ולכן בכל תפילת י"ח אנחנו מבקשים על חכמה ועל גבורה, ובכל ברכת הגשמים אנחנו מבקשים על העושר. "וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל וְשַֹבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבָךְ. וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּמֵעֹשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶיךָ ".
גם בקדיש אנחנו מבקשים חַיִּים וְשָֹבָע וגם "רֵיוַח וְהַצָּלָה לָנוּ וּלְכָל עַמּוֹ יִשְֹרָאֵל". וכן הוא נוסח בברכת על עצירת גשמים, ואומרים "וְתַשְֹבִּיעַ אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבֶךָ, וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּמֵעוֹשֶׁר מַתְּנַת יָדֶךָ".
יאה עניותא ליהודאי?
ויש מקשים מהגמרא במסכת חגיגה (ט/ב) שאומרת "אמר ליה אליהו לבר הי הי ואמרי לה לרבי אלעזר מאי דכתיב "הנה צרפתיך ולא בכסף בחרתיך בכור עוני'? מלמד שחזר הקדוש ברוך הוא על כל מדות טובות ליתן לישראל ולא מצא אלא עניות. אמר שמואל ואיתימא רב יוסף היינו דאמרי אינשי יאה עניותא ליהודאי כי ברזא סומקא לסוסיא חיורא" [כמו רסן אדום לסוס לבן]. ולכאורה סותר את הפסוקים שלעיל.
יאה עניותא – דווקא בגלות
הסביר רבי עקיבא איגר (איכה א ג) שיאה עניותא בגלות דווקא "שאין לנו להתראות בפני העמים שיש לנו הון רב, כי עי"ז באה קנאה גדולה עלינו, וחורשים עלינו עלילות שקר". וכן פירש בהפלאה (כתובות סז.) "כי כמו שבהיות מקדשינו על מכונו היה יפה לנו העושר והכבוד כיריעות שלמה, כן בחורבנו יאות לנו העוני והקלון כמ"ש חז"ל דיו לעבד שיהא כרבו, וז"ש כאהלי קדר כיריעות שלמה".
וכן הביא הגרי"ש אלישיב זצוק"ל (חגיגה ט:) בשם ר' יהונתן אייבשיץ, "שעניות הוא סימן יפה דוקא בגלות כשיוצא בחוצות שלא להתראות (וכאזהרת יעקב אבינו ע"ה למה תתראו), והיינו כמו ברזא סומקא דעושים לסוסיא חיורא רק כשיוצא לשווקים ולא כשנמצא בבית, ה"ה גם יאה עניותא לישראל דוקא כשנמצאים בחוץ בגלות שלא להתראות בעיני הגויים".
גודל הנס הכלכלי של ישראל
התוצר הלאומי עלה מעל 610 מיליארד דולר
כדי שנדע עד כמה צריך להודות לה', נזכיר כי התוצר הלאומי של מדינת ישראל עלה בשנה האחרונה מ-583 מיליארד דולר ל-610 מיליארד דולר. מדובר בזינוק חצי שנתי ב-27 מיליארד דולר תוך כדי מלחמה. אין דברים כאלה בעולם. הצפי העתידי של קרן המטבע הבינלאומית הוא שהצמיחה תתחזק במדינת ישראל והיא תגיע בקרוב ל-800 מיליארד דולר בשנה, וישראל תהיה אחת המדינות היותר עשירות בעולם.
תוצר לנפש מעל 60.000$ לנפש בישראל
תוצר כלכלי של מדינה נמדד ביחס למספר תושביה ועל פי קרן המטבע התוצר לנפש מזנק ליותר מ-60 אלף דולר לנפש. תחזית קרן המטבע הבינלאומית צופה שכלכלת ישראל תמשיך לזנק קדימה בשנים הבאות ותעלה בשנה הבאה ל-64 אלף דולר לנפש. בתוך חמש שנים היא צפויה להגיע ל- 72,000 דולר. בבנק ישראל ובמשרד האוצר צופים שיעורים גבוהים אף יותר.
ילדים זו ברכה
כדי להמחיש את גודל הצמיחה נזכיר כי לפני 10 שנים היה התל"ג לנפש 35 אלף דולר כמו ביפן. מאז ירדה הכלכלה ביפן ל-34 אלף דולר לנפש ואנחנו עלינו ל-60 אלף דולר לנפש. הסיבה היא הילודה הנמוכה ביפן. חכמינו אמרו שכל ילד שנולד מביא איתו את הברכה. הריבוי הטבעי בישראל הוא הגדול ביותר בין המדינות העשירות בעולם שנמצאות בארגון ה-OECD. לעומת זאת ביפן אין כמעט ילדים, כל אשה יולדת בממוצע 1.2 ילדים לעומת ישראל שיש כמעט 3.2 ילדים לאשה יהודיה. לכן המשבר הכלכלי ביפן.
ישראל עולה על מדינות אירופה
דו"ח קרן המטבע הבינלאומית מלמד כי הצמיחה בשנת 2025 היא יותר מאשר במדינות אירופה. הצמיחה בגרמניה היא 0.2%, איטליה 0.5%, שוודיה 0.7%, צרפת 0.7%, ארה"ב 2%, ישראל 2.5%. והכל תוך כדי מלחמה. הגידול המצומצם באירופה בא בעקבות הילודה השלילית של מדינות אלו. מדינות שבמשך העשורים הקודמים היו מנוע הצמיחה של האנושות.
היום מדינת ישראל עוברת את המדינות המרכזיות באירופה בתל"ג לנפש. בגרמניה – 59.9 אלף דולר תל"ג לנפש. בריטניה - 56.6. צרפת 48.9. איטליה - 43.16. ספרד - 38.04. טורקיה - 18.2. בישראל אמרנו שהוא מעל 60 אלף דולר תל"ג לנפש, ובשנים הבאות הפער בינינו לבין מדינות אירופה רק ילך ויעלה.
הפער מול המדינות הערביות
הפער מול המדינות הערביות הוא אדיר. בשנת 1990 היה התל"ג של אירן שווה לישראל. 13 אלף דולר תל"ג לנפש. מאז ירדה איראן ל-4 אלף דולר בשנה, ואנחנו עלינו ל-60 אלף דולר לשנה. בסעודיה המצב יותר טוב. בעבר היא נחשבה למדינה עשירה שכל העושר שלה בא רק בגלל הנפט ולא בגלל עמל או המצאות או השקעות. לכן סעודיה תקועה עם תל"ג של 35 אלף דולר לנפש ובקושי זזה.
מצרים במגמת ירידה. היום הם ב-3 אלפי דולר לנפש לשנה. לפני שנתיים הם היום ב-4.6 אלפי דולר לנפש. מאז נסגרו להם מאגרי גז ונפט שהתרוקנו. נסגרו מעברי הים בעקבות החותים. בקיצור נסגרו להם שערי השמים. כדאי שיעשו חשבון נפש רציני למה אלוקים סוגר להם את הברזים ופותח לנו ברזים חדשים כל הזמן. כמו מצרים כך ירדן, לבנון, סוריה, עירק.
הצמיחה של ידידת ישראל
אל מול כל אלה צריך להזכיר את הידידה של ישראל שתומכת בה מול כל מדינות אירופה, ומול כל מדינות ערב והצבועים. הלא היא ארה"ב של אמריקה. התל"ג שלהם 89.6 אלף דולר לנפש. צריך להזכיר שלפני עשר שנים הם היו ב-57$. אין ספק שהצמיחה שלהם דומה לצמיחה בישראל. אין גם ספק שהחיבור שלהם לאלוקים ולתנ"ך ולדרך התנ"ך מביא את הברכה.
הודאה חיונית והכרחית
גָּדוֹל יוֹם הַגְּשָׁמִים שֶׁאֲפִלּוּ פְּרוּטָה שֶׁבַּכִּיס מִתְבָּרֶכֶת בּוֹ
התורה אומרת לנו כי העושר מגיע בעקבות שפע משמים שמביא גם את העושר וגם את הגשמים, וכך כתוב בפסוק. "יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה: וּנְתָנְךָ ה' לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה כִּי תִשְׁמַע אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת".
בגמרא למדו מהפסוק הזה כי הגשמים מביאים ברכה גם בכלכלה וגם בדברים אחרים, (תענית ח:) "וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק, גָּדוֹל יוֹם הַגְּשָׁמִים שֶׁאֲפִלּוּ פְּרוּטָה שֶׁבַּכִּיס מִתְבָּרֶכֶת בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, (דברים כח) 'לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ, וּלְבָרֵךְ אֶת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ'". וכל זה כי ירידת גשמים מגיעה כשנפתח שער ברכה עליון שפתיחתו מברכת את כל המציאות.
נצחון צבאי עם ברכת הגשמים
באותם פסוקים נאמר כי העושר והשפע משמים מתבטא גם בנצחון צבאי "יִתֵּן ה' אֶת אֹיְבֶיךָ הַקָּמִים עָלֶיךָ נִגָּפִים לְפָנֶיךָ בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ". כל הנצחון הזה בא כאשר מתקיים בנו " יְצַו ה' אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ וּבֵרַכְךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ: ". כתוצאה מהנצחון הצבאי והנצחון הכלכלי יתקיים בנו "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ" (דברים כח).
אם לא הודה על הגשם – חוזר
לכן ההודאה על הגשמים היא חיונית והכרחית. מי שלא הודה על הגשם שיורד לו – לא יוצא ידי חובה. "בימות הגשמים, אם לא אמר מוריד הגשם - מחזירין אותו" (שו"ע קיד ה). אמנם אם אדם הודה על הטל שיורד, הוא לא חייב לחזור. אבל אין ספק שיש פה חסרון גדול בהודאה.
כמה טל וכמה גשם יורד במדינת ישראל בכל יום?
במדינת ישראל יורדים גשמים בכל חמשת חודשי החורף בממוצע כל יום כ-66 מיליארד ליטר מים. בעיר כמו צפת שיש לה 29,950 דונם אדמה יורדים בממוצע כ-120 מיליון ליטר מים בכל יום מימי החורף. המים הללו משקים את כל השדות והכרמים, משקים את כל פני האדמה. מה שנשאר מהמים ממלא את הכינרת. לעומת זאת טל יורד בין בקיץ ובין בחורף בכל הארץ בין מיליארד אחד ל-3 מיליארד ליטר טל בכל יום בממוצע.
משיב הרוח – הכרחי
חשוב להזכיר "משיב הרוח" בכל הודאה כי בלי רוח אין גשמים. העננים שמורידים גשם בישראל נוצרים מעל הים התיכון במרחק של עשרות קילומטרים ממדינת ישראל . זה מה שכתוב "המכין לארץ מטר". חשוב תמיד לזכור כי כל טיפת גשם שמרווה את הארץ הוכנה במרחק גדול על ידי השמש שמאדה את מי הים, עוברת מסע ארוך בעזרת הרוחות עד שהיא שבה אלינו כברכה של חיים מן השמים.
הרוחות מגיעות ממערכת הרוח העולמית מעל האוקיאנוס
הרוחות שמביאות את אדי המים ליבשה מגיעות ממערכות אוויר גדולות שמקורן באוקיינוס המרוחק אלפי קילומטרים מאיתנו. משם נעים זרמי אוויר ולחות מזרחה, עד שהם יוצרים מעל הים התיכון את השקעים הברומטרים. אזור של לחץ אוויר נמוך ש"שואב" אליו אוויר לח מהים, גורם לו לעלות מעלה להתקרר ולהתעבות, כך נוצרים העננים.
העננים נעים מזרחה עם הרוח, מגיעים לאדמת ארץ ישראל ומורידים את הגשם שמצמיח את העשב ואת פירות העץ והאדמה. על כן אנו אומרים בתפילה: "משיב הרוח ומוריד הגשם". הרוח מביאה את הלחות מן הים אל היבשה, הלחות מתעבה לעננים ויורדת כגשם על האדמה.
משיב הרוח ומוריד הגשם – תפילה כללית
על הרוח והגשם לא מודים בצורה פרטית אלא בצורה כללית. אסור לאדם יחיד להזכיר הודאה על הרוח והגשם עד שיכריז השליח ציבור שכל הציבור ביחד מודים עליהם. בדרך כלל יש בבית הכנסת אדם שמכריז שכולם מתחילים ביחד להודות על הגשם. ומי שמתפלל בבית - לא יכול להזכיר בתפילתו במוסף של שמיני עצרת משיב הרוח ומוריד הגשם. אלא אם כן הוא "יודע שהכריז שליח ציבור, אעפ"י שהוא לא שמע, מזכיר; ומטעם זה, הבא לבית הכנסת והצבור התחילו להתפלל, יתפלל ויזכיר, אע"פ שהוא לא שמע משליח הציבור" (שו"ע קיד ב).
גשם באיזון מדויק
כשמודים על הגשם חייבים לדעת כי הגשם יורד בדרך-כלל בחומציות קלה, בערכים שבין5 ל-6.5 . pH חומציות מתונה שגורמת להתמוססות של הברזל, המנגן והאבץ שנמצאים באדמה וחיוניים לצמיחת הצמח. אם המים יהיו חומציים יותר יתמוסס בהם אלומיניום שיפגע במערכת השורשים של הצמחים. אם הגשם יהיה בסיסי מידי (pH ≥ 8) תיפגע היכולת של הצמחים לספוג ברזל, מנגן ואבץ מן הקרקע שהם יסודות הכרחיים לתהליכי גדילה ויצירת כלורופיל. לכן יצר ה' את מיליארדי הליטרים של המים בחומציות המדויקת שמביאה ברכה לעולם.
מלחמה על כלכלה
פשטו ידיכם בגדוד בשביל הכלכלה
כדי שנבין כמה חשובה הכלכלה נזכיר כי מלחמת רשות יכולה להיות גם מטעמים כלכליים. יש מלחמות מצווה כלכליות וכך מתאר הנביא את מלחמה דוד בקעילה. "וַיַּגִּדוּ לְדָוִד לֵאמֹר הִנֵּה פְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בִּקְעִילָה וְהֵמָּה שֹׁסִים אֶת הַגֳּרָנוֹת: וַיִּשְׁאַל דָּוִד בה' לֵאמֹר הַאֵלֵךְ וְהִכֵּיתִי בַּפְּלִשְׁתִּים הָאֵלֶּה וַיֹּאמֶר ה' אֶל דָּוִד לֵךְ וְהִכִּיתָ בַפְּלִשְׁתִּים וְהושַׁעְתָּ אֶת קְעִילָה" (שמואל א כג).
המלחמה הזאת הייתה בסוף ימי מלכות שאול. שאול לא כל כך הצליח להשתלט על הפלישתים שהזיקו לגרנות של בני ישראל. לכן החיילים של דוד קצת חוששים מחיילי שאול המלך "וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי דָוִד אֵלָיו הִנֵּה אֲנַחְנוּ פֹה בִּיהוּדָה יְרֵאִים וְאַף כִּי נֵלֵךְ קְעִלָה אֶל מַעַרְכוֹת פְּלִשְׁתִּים: וַיּוֹסֶף עוֹד דָּוִד לִשְׁאֹל בה' וַיַּעֲנֵהוּ ה' וַיֹּאמֶר קוּם רֵד קְעִילָה כִּי אֲנִי נֹתֵן אֶת פְּלִשְׁתִּים בְּיָדֶךָ: וַיֵּלֶךְ דָּוִד וַאֲנָשָׁיו קְעִילָה וַיִּלָּחֶם בַּפְּלִשְׁתִּים וַיִּנְהַג אֶת מִקְנֵיהֶם וַיַּךְ בָּהֶם מַכָּה גְדוֹלָה וַיּשַׁע דָּוִד אֵת ישְׁבֵי קְעִילָה".
מלחמת מגן כלכלית
הגמרא במסכת עירובין (מה/א) לומדת מכאן על מלחמת מצווה, מלחמת מגן שנעשית כנגד הכלכלה של ישראל. "אמר רב יהודה אמר רב נכרים שצרו על עיירות ישראל אין יוצאין עליהם בכלי זיינן ואין מחללין עליהן את השבת. תניא נמי הכי נכרים שצרו וכו' במה דברים אמורים כשבאו על עסקי ממון אבל באו על עסקי נפשות יוצאין עליהן בכלי זיינן ומחללין עליהן את השבת". אבל "בעיר הסמוכה לספר אפילו לא באו על עסקי נפשות אלא על עסקי תבן וקש יוצאין עליהן בכלי זיינן ומחללין עליהן את השבת". וכך נפסק בשו"ע (שכט ו).
הגמרא אומרת כי עיר הסמוכה לספר יכולה להיות גם בתוך המדינה. "אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן ובבל כעיר הסמוכה לספר דמיא ותרגומא נהרדעא". וכך נפסק בשו"ע ועוד נפסק כי "יש מי שאומר שבזמן הזה אפי' באו על עסקי ממון מחללין, שאם לא יניחנו ישראל לשלול ולבוז ממונו יהרגנו, והוי עסקי נפשות" (שו"ע שכט ז). המלחמה הזאת הייתה מלחמת מגן, וה' אומר לדוד ללכת להלחם, למרות שבמלחמה יכולים אנשים להפצע ולההרג, נלחמים כי אם לא ילחמו בהם –תהיה הארץ נוחה ליכבש בפניהם. לכן נלחמים גם בשבת.
מלחמה להצלת שפחה שבויה
חכמינו אמרו שבמלחמה עם הכנעני מלך ערד נשבתה שבויה אחת מישראל, שבתחילה כתיב: "וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי" (במדבר כא א). חכמינו אמרו שה"שבי" הזה הייתה שפחה אחת (ילק"ש במדבר כא תשסד). בני ישראל לא עשו עסקת חילופי שבויים תמורתה - הם נלחמו בהם למרות שיש בזה סכנת חיים. הם הבינו כי אם לא ילחמו על שפחה אחת או על קש ותבן, המלחמה תסלים למלחמה על נפשות בתנאים הרבה יותר גרועים.
לפעמים ארוע כלכלי הוא ארוע טרור
חלק מהמפקדים בצה"ל או שרי הבטחון שהיו לפני שמחת תורה לא למדו את הפסוקים הללו בתנ"ך, הגמרא או השולחן ערוך. אם היו לומדים היו יודעים כי השריפות ששרפו העזתים את השדות הן סיבה למלחמה. הגניבות והפרוטקשיין של הערבים בגליל או בנגב היום הם ארוע טרור ולא ארוע כלכלי. צריכים להלחם בו כמו שנלחמים בארועי טרור, ואם צריך צווים מעצר מנהליים – זה מה שיעשו.
מלחמה יזומה על כלכלה
הגמרא במסכת ברכות (ג/ב) מתארת גם מלחמת התקפה לצרכים כלכליים. "דְּאָמַר רַב חַנָּא בַּר בִּיזְנָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא, כִּנּוֹר הָיָה תָּלוּי לְמַעְלָה מִמִּטָּתוֹ שֶׁל דָּוִד, וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת לַיְלָה, בָּא רוּחַ צְפוֹנִית וְנוֹשְׁבוֹת בּוֹ וּמְנַגֵּן מֵאֵלָיו, מִיָּד הָיָה עוֹמֵד וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה עַד שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר. וְכֵיוָן שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, נִכְנְסוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֶצְלוֹ, וְאוֹמְרִים לוֹ, אֲדוֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ, עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין פַּרְנָסָה. אָמַר לָהֶם, יֵלְכוּ וְיִתְפַּרְנְסוּ זֶה מִזֶּה. אָמְרוּ לוֹ, אֵין הַקֹּמֶץ מַשְׂבִּיעַ אֶת הָאֲרִי, וְאֵין הַבּוֹר מִתְמַלֵּא מֵחוּלְיָתוֹ. אָמַר לָהֶם, לְכוּ וּפִשְּׁטוּ יְדֵיכֶם בִּגְדוּד. מִיָּד יוֹעֲצִים בַּאֲחִיתֹפֶל וְנִמְלָכִין בַּסַּנְהֶדְרִין וְשׁוֹאֲלִין בָּאוּרִים וְתֻמִּים".
ולהרבות בגדולתו ושמעו – לשם שמים
המלחמה הזאת היא מלחמת רשות שהמלך עושה " כדי להרחיב גבול ישראל ולהרבות בגדולתו ושמעו" (רמב"ם מלכים ה א). ויש שואלים וכי דרכם של מלכי ישראל לסכן חיים של ישראל בשביל תנאים כלכליים טובים של המדינה?
כדי לענות לשאלה זו צריך לזכור את ההלכה שאומרת כי אסור למלך להרבות לו כסף וזהב לצורך עצמו או לצורך לא אמיתי. "ובכל יהיו מעשיו לשם שמים ותהיה מגמתו ומחשבתו להרים דת האמת ולמלאות העולם צדק ולשבור זרוע הרשעים ולהלחם מלחמות ה' שאין ממליכין מלך תחלה אלא לעשות משפט ומלחמות שנאמר ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמותינו" (רמב"ם מלכים פרק ד י). באופן כזה מותר למלך לצאת גם למלחמה כלכלית.
אין המלך מוציא למלחמת הרשות אלא על פי בית דין של שבעים ואחד
עוד למדו חכמים שהמלך יכול לפתוח במלחמה זו רק אחרי עיצה של חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, עיצה של אֲחִיתֹפֶל, ואחרי ש"נִמְלָכִין בַּסַּנְהֶדְרִין וְשׁוֹאֲלִין בָּאוּרִים וְתֻמִּים" הכל כדי לוודא שאין כאן סיכון חיי אדם בשביל כבוד אלא שמדובר בצורך של חיים. כן נפסק להלכה "אין המלך מוציא למלחמת הרשות אלא על פי בית דין של שבעים ואחד" (הלכות מלכים ה: ב). ובמלחמה זו כתוב שלא מתחילים במלחמה כזו "שלשה ימים קודם השבת". אבל אם התחילה לא מפסיקים אפילו בשבת, עד רדתה (מלכים ו).
הא למדת שגם מלחמת רשות צריכה ויכולה להיות מלחמה שנועדה לשבור זרוע רשעים, להעמיד דת האמת, ולהפסיד זרע הרשעה בעולם. ויהי רצון שיתקיים בנו "וְעוֹלָתָה תִקְפֹּץ פִּיהָ. וְהָרִשְׁעָה כֻלָּהּ בֶּעָשָׁן תִּכְלֶה. כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ. וְתִמְלֹךְ אַתָּה הוּא ה' אֱ-לֹהֵינוּ מְהֵרָה עַל כָּל מַעֲשֶֹיךָ. בְּהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ. וּבִירוּשָׁלַיִם עִיר מִקְדָּשֶׁךָ. כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁך".
סיפור
קדושה = ברכה
מו"ר הרב זצ"ל סיפר כי פעם הוא היה צמא והלך לשתות סודה בקיוסק. האישה שמכרה בקיוסק לא הייתה לבושה כל צרכה. ובלשון הרב: היא הייתה ענייה ולא היה לה מספיק כסף לקנות בגדים ארוכים. הסתובב הרב לברך שלא מול האשה המוכרת. סיפר הרב שאמרה לו המוכרת: אם אתה לא רוצה לראות נשים לא צנועות - אל תסתובב, שם יש נשים יותר לא צנועות ממני.
מרן הרב סיפר כי פעם בא אליו מישהו עם בעיות קשות של פרנסה. הרב חשב והתבונן ואז שאל אותו: האם אתה עושה קידוש בליל שבת? כן, ענה אותו איש. אם כן, שאל הרב, איני מבין למה אין לך ברכה. הרי קידוש של ליל שבת הוא מקור של ברכה. שבת היא מקור הברכה. "וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ" (בראשית פרק ב' ג'). ברכה וקדושה באים יחד כמו בבית המקדש.
חשב הרב והמשיך לשאול: האם אשתך לבושה בצניעות בעת שאתה עושה את הקידוש? הרכין האיש את ראשו ואמר: לא. אמר לו הרב: אם אתה רוצה ברכה, תגיד לאשתך שהברכה בבית נובעת מהאשה. אם היא תקפיד על צניעות, ובעיקר בשבת בעת הקידוש, תבוא לך הברכה.
הלך האיש לאשתו ואמר לה את דברי הרב. קיבלה האשה על עצמה ללכת עם כיסוי ראש בקידוש ובכל השבוע כולו. חזר האיש וסיפר לרב את מה שאשתו קיבלה על עצמה.
אמר לו הרב: מעכשיו ירדוף אחריך העושר. וכך היה. אותו אדם הוא היום אחד מהעשירים הגדולים. וגם הוא וגם אשתו זוכרים מאיפה הגיעה אליהם הברכה הזו.
שאלות
חזק ואמץ. אישה שבעלה פצוע נפשית ופיזית מהמלחמה, הוא כועס ומתפרץ למרות שהוא מטופל. אבל לה קשה מאוד בבית. צריכה עידוד וחיזוק.
הכאב שלך הוא הכאב של המלחמה. ההקרבה שלך זו ההקרבה של כל נשות החיילים והלוחמים. ההקרבה שלכם הצילה את כל עם ישראל. ואנחנו כולנו צריכים להיות אסירי תודה לך ולו על מה שעשיתם. באמת מגיע לכם ולילדים היקרים שלכם את כל הברכות שבעולם.
אני מבין את הכאב שלך. אבל יכול להיות שהדרך לצאת מהכאב היא לראות את הזכות העצומה ולהזכיר אותה כל הזמן לך ולו. אני מאמין שזה יעזור לו לצאת מהכאב שלו ולרפא את המשפחה. רפואה שלימה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
