ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
אלפיים שנות תורה כעם, מתחילות בפעלו של אברהם, שלימד תורה ואמונה לרבבות וקירבם תחת כנפי השכינה.
התורה מזוהה במיוחד עם משה רבנו. בדברינו נשתדל לחבר את דוד המלך אל אברהם ומשה.
בחמדת ימים לפרשת נח חיפשנו את המקור להוספת: "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנפלת", בברכת המזון בימי חג הסוכות. קולמוסים רבים נשתברו בהסבר ביטוי זה. מצאנו את מקורו של הביטוי בנבואת הנביא עמוס, המבטיחה את נצחיותו של עם ישראל כעם: "בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן וַהֲרִסֹתָיו אָקִים וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם" (ט, יא).
המהר"ל מפראג הסביר לנו את הקשר של הסוכה לדוד המלך בדווקא, ומדוע סוכתו מוגדרת כנופלת.
ננסה עתה למצוא את המקור לנבואת עמוס בתורה ובנבואת נביא שקדם לו.
בספר "צפנת שמואל" – מלכות דוד, הקדשתי פרק שלם להוכחה כי דוד המלך היה תלמידו של משה רבנו, נשתמש בעובדה זו כדי למצא את המקור.
כך קובעת התורה לפני חטא העגל: "וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ" (שמות לג, יא).
אחרי חטא העגל משה ביקש לחזור למצב זה, "הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ (=פנים אל פנים) וּרְאֵה כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּה:...וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה:...וַיֹּאמַר הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ" (שם יב-יח). הקב"ה ענה לו: "וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי" (שם כ). בקשתו של משה לא נתקבלה, אבל הקב"ה זיכה אותו בהתגלות הבאה: "וַיֹּאמֶר ה' הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר: וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד עָבְרִי: וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ" (שם כא-כג). שם בנקרת הצור זכה משה רבנו לחסות בצל ידו של הקב"ה ולהיות בצל הסוכה (=שַׂכֹּתִי) - בצילא דמהימנותא. כמעט מחצית אלף שנים אחרי, תלמידו של משה - דוד המלך מבקש את אותן בקשות, תוך שימוש במטבעות לשון זהות. בפרק כ"ז בתהילים, תחת הכותרת: "לדוד ה' אורי וישעי", אנו מוצאים "כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי: ... לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי אֶת פָּנֶיךָ ה' אֲבַקֵּשׁ: אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי ... הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ". אי אפשר להתעלם מהמודגש! דוד המלך הלך בדרכו של משה רבנו, והשתמש באותם ביטויים כדי להביע את אותם רעיונות. משה וגם דוד זכו לחסות בסוכתו של הקב"ה. הסוכה היא סוכתם של הרב והתלמיד. דוד הוא אבי השושלת המלכותית בפועל והוא המשיח שמצאצאיו יבוא המשיח. לכן, אין זה פלא שעמוס בנבואתו מצביע כסימן גאולה דווקא על סֻכַּת דָּוִיד, שהיא סוכתו של משה רבנו.
שניהם תלמידים של אברהם אבינו, ומידת הענוה משותפת לשלשתם. אברהם הכריז (בפרשה הבאה) "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר" (בראשית יח, כז) משה הכריז "וְנַחְנוּ מָה" (שמות טז, ז-ח) ושניהם בבחינת המורים של דוד המלך שהכריז "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ" (תהלים כב, ז. עיינו חולין פט ע"א). אלה מנהיגך ישראל - ענווים!!!
הסוכה היא סמל ענוותנות. עם ישראל יזכה לגאולה כהבטחת הנביא עמוס, אם יחפש לו מנהיגים הדומים לסוכה. כך נזכה לשבת תחת כנפי השכינה - ענני הכבוד, ולראות בביאתו של בן דוד.
בינתיים נאחל אחדות בעם ישראל, אחדות בה כולם יכנסו תחת האלונקה ויזכו לחסות יחד תחת ענני הכבוד, המתגלה במיוחד בזמן הקרבות. ענני הכבוד שהובילו את עם ישראל בימי אברהם (עיינו חמדת ימים לך לך תשפ"ב) וגם בימי משה (כמפורסם).
נאחל לכל החטופים ששבו, חזרה לחיים נורמליים וטובים, בבריאות איתנה יחד עם כל פצועי המלחמה.
נייחל לנחמה למשפחות שמביאות עתה את יקיריהן לקבר ישראל יחד עם כל המשפחות השכולות.
ונחסל את ארגון הטרור הנפשע -החמאס, כתנועה חמושה המנסה להשמיד את מדינת ישראל.
נאחל לכל עם ישראל ולאנושות כולה, להתקדמות בהסכמי אברהם, מתוך הבנה שמדינת ישראל בטוחה בארץ ישראל, היא הבסיס ליציבות ולשגשוג לכל שוחרי השלום בעולם ובמזרח התיכון.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.













