ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
כשהגיעו אל היעד, סקר בפניהם המדריך את המראות שניגלו בפניהם. הוא הצביע על שטח אדמה גדול ולא בנוי, שניצב בין הבניינים, ואמר: "זהו תל שכם, זוהי שכם העתיקה".
הנוסעים סקרו בעניין רב את האתר, ומיד שאלו פה אחד: "מהי האבן הגדולה, הסלע הגדול המצוי בלב התל"?
המדריך חייך, פתח את התנ"ך וקרא מתוך ספר יהושע (פרק כד): "וַיִּכְרֹ֨ת יְהוֹשֻׁ֧עַ בְּרִ֛ית לָעָ֖ם... וַיָּ֥שֶׂם ל֛וֹ חֹ֥ק וּמִשְׁפָּ֖ט בִּשְׁכֶֽם... וַיִּקַּח֙ אֶ֣בֶן גְּדוֹלָ֔ה וַיְקִימֶ֣הָ שָּׁ֔ם תַּ֚חַת הָֽאַלָּ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּמִקְדַּ֥שׁ ה'. וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶל־כָּל־הָעָ֗ם הִנֵּ֨ה הָאֶ֤בֶן הַזֹּאת֙ תִּֽהְיֶה־בָּ֣נוּ לְעֵדָ֔ה כִּֽי־הִ֣יא שָׁמְעָ֗ה אֵ֚ת כָּל־אִמְרֵ֣י ה' אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר עִמָּ֑נוּ וְהָיְתָ֤ה בָכֶם֙ לְעֵדָ֔ה...".
ובכן, כתוב במפורש בתנ"ך, שיהושע שם אבן גדולה בשכם, שתעיד בנו על החיוב לשמור על הברית עם ה'... האבן הזאת ניצבת בפניכם, ונראית עד היום למרחוק...
יהושע לא היה הראשון ששם אבן גדולה כעדות לדבר ה', קדם לו יעקב בפרשתנו, שמשכים בבוקר "וַיִּקַּ֤ח אֶת־הָאֶ֙בֶן֙ אֲשֶׁר־שָׂ֣ם מְרַֽאֲשֹׁתָ֔יו, וַיָּ֥שֶׂם אֹתָ֖הּ מַצֵּבָ֑ה, וַיִּצֹ֥ק שֶׁ֖מֶן עַל־רֹאשָֽׁהּ". ואז נודר נדר שאם יהיה אלוקים עימדו, וישמרנו בדרך, ויתן לו לחם לאכול ובגד ללבוש, והוא ישוב בשלום לבית אביו, אז "הָאֶ֣בֶן הַזֹּ֗את אֲשֶׁר־שַׂ֙מְתִּי֙ מַצֵּבָ֔ה יִהְיֶ֖ה בֵּ֣ית אֱלֹקים...".
ובכן, מי שיתבונן בפרשת ויצא, יגלה שיש בה שלושה אבנים מיוחדות. האבן הראשונה היא האבן שהציב יעקב מצבה, ונדר שהיא תהיה בית אלוקים. האבן השנייה היא האבן הגדולה שגלל יעקב מעל פי הבאר, והשקה את הצאן. האבן השלישית מופיעה בסוף הפרשה, עת נפרד יעקב מלבן, ומקים גלעד, גל אבנים גדול שיסמן את הפרידה ביניהם, ועליה נאמר "ויקח יעקב אבן", ורק אחר כך הוא אומר לבניו ללקט אבנים ולעשות גל.
מה סוד האבן בפרשה? מה מסמלות אותם שלושה אבנים?
מצאנו בפרשת ויחי, בברכת יעקב ליוסף את הביטוי – "משם רועה אבן ישראל". מבאר שם אונקלוס – אבן= אב ובן.
ממילא אפשר לבאר, שהאבן רומזת על עניינו של יעקב, שהוליד בנים רבים, וסבל צער גידול בנים, ואם אברהם ויצחק הולידו כל אחד בן בודד שהמשיך אותו, הרי יעקב הפך מאב בודד לציבור. מכוחו נולדו למעלה ממניין של שבטים, וכך נוצר עם ישראל בזעיר אנפין, שהרי עשרה מישראל כבר קרויים עדה, והשכינה שורה בהם.
האבן מסמלת את דמותו של יעקב, האב האחד, המאחד את כל בניו.
לכן ביציאתו מהארץ, לוקח יעקב מאבני המקום, אבנים רבות, אך כשהוא שם אותם למראשותיו, הרי שמתרחש נס וכל האבנים מתחברות לאבן אחת (רש"י) (האבן הראשונה), ללמדך שיעקב מחבר את כל חלקי העם לאחד.
אך החיבור האמיתי של עם ישראל הוא רק בארץ ישראל, כדברי הזוהר הקדוש – "אתה אחד, ושמך אחד, ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ", 'גוי אחד בארץ – עימה (עם הארץ) נקראים אחד, ולא כשהם בלעדיה'.
לפיכך, כשיוצא יעקב מהארץ, הרי עליו לגלול את האבן מעל פי הבאר (האבן השנייה), ללמדך שנפרדת האחדות, ושוב אין אבן – אבן ובן, המאוחדים יחדיו.
וכשחוזר יעקב לארץ, ונפרד מלבן, מופיעה שוב האבן, "ויקח יעקב אבן" (האבן השלישית), הוא שב ומאחד את כולם, ובניו כולם מצטרפים אליו לגל אבנים גדול.
ויהי רצון, שנשוב ונתאחד כאן כולנו בארץ הקדושה בשלימות!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
