ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
כשהגיעו אל היעד, סקר בפניהם המדריך את המראות שניגלו בפניהם. הוא הצביע על שטח אדמה גדול ולא בנוי, שניצב בין הבניינים, ואמר: "זהו תל שכם, זוהי שכם העתיקה".
הנוסעים סקרו בעניין רב את האתר, ומיד שאלו פה אחד: "מהי האבן הגדולה, הסלע הגדול המצוי בלב התל"?
המדריך חייך, פתח את התנ"ך וקרא מתוך ספר יהושע (פרק כד): "וַיִּכְרֹ֨ת יְהוֹשֻׁ֧עַ בְּרִ֛ית לָעָ֖ם... וַיָּ֥שֶׂם ל֛וֹ חֹ֥ק וּמִשְׁפָּ֖ט בִּשְׁכֶֽם... וַיִּקַּח֙ אֶ֣בֶן גְּדוֹלָ֔ה וַיְקִימֶ֣הָ שָּׁ֔ם תַּ֚חַת הָֽאַלָּ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּמִקְדַּ֥שׁ ה'. וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶל־כָּל־הָעָ֗ם הִנֵּ֨ה הָאֶ֤בֶן הַזֹּאת֙ תִּֽהְיֶה־בָּ֣נוּ לְעֵדָ֔ה כִּֽי־הִ֣יא שָׁמְעָ֗ה אֵ֚ת כָּל־אִמְרֵ֣י ה' אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר עִמָּ֑נוּ וְהָיְתָ֤ה בָכֶם֙ לְעֵדָ֔ה...".
ובכן, כתוב במפורש בתנ"ך, שיהושע שם אבן גדולה בשכם, שתעיד בנו על החיוב לשמור על הברית עם ה'... האבן הזאת ניצבת בפניכם, ונראית עד היום למרחוק...
יהושע לא היה הראשון ששם אבן גדולה כעדות לדבר ה', קדם לו יעקב בפרשתנו, שמשכים בבוקר "וַיִּקַּ֤ח אֶת־הָאֶ֙בֶן֙ אֲשֶׁר־שָׂ֣ם מְרַֽאֲשֹׁתָ֔יו, וַיָּ֥שֶׂם אֹתָ֖הּ מַצֵּבָ֑ה, וַיִּצֹ֥ק שֶׁ֖מֶן עַל־רֹאשָֽׁהּ". ואז נודר נדר שאם יהיה אלוקים עימדו, וישמרנו בדרך, ויתן לו לחם לאכול ובגד ללבוש, והוא ישוב בשלום לבית אביו, אז "הָאֶ֣בֶן הַזֹּ֗את אֲשֶׁר־שַׂ֙מְתִּי֙ מַצֵּבָ֔ה יִהְיֶ֖ה בֵּ֣ית אֱלֹקים...".
ובכן, מי שיתבונן בפרשת ויצא, יגלה שיש בה שלושה אבנים מיוחדות. האבן הראשונה היא האבן שהציב יעקב מצבה, ונדר שהיא תהיה בית אלוקים. האבן השנייה היא האבן הגדולה שגלל יעקב מעל פי הבאר, והשקה את הצאן. האבן השלישית מופיעה בסוף הפרשה, עת נפרד יעקב מלבן, ומקים גלעד, גל אבנים גדול שיסמן את הפרידה ביניהם, ועליה נאמר "ויקח יעקב אבן", ורק אחר כך הוא אומר לבניו ללקט אבנים ולעשות גל.
מה סוד האבן בפרשה? מה מסמלות אותם שלושה אבנים?
מצאנו בפרשת ויחי, בברכת יעקב ליוסף את הביטוי – "משם רועה אבן ישראל". מבאר שם אונקלוס – אבן= אב ובן.
ממילא אפשר לבאר, שהאבן רומזת על עניינו של יעקב, שהוליד בנים רבים, וסבל צער גידול בנים, ואם אברהם ויצחק הולידו כל אחד בן בודד שהמשיך אותו, הרי יעקב הפך מאב בודד לציבור. מכוחו נולדו למעלה ממניין של שבטים, וכך נוצר עם ישראל בזעיר אנפין, שהרי עשרה מישראל כבר קרויים עדה, והשכינה שורה בהם.
האבן מסמלת את דמותו של יעקב, האב האחד, המאחד את כל בניו.
לכן ביציאתו מהארץ, לוקח יעקב מאבני המקום, אבנים רבות, אך כשהוא שם אותם למראשותיו, הרי שמתרחש נס וכל האבנים מתחברות לאבן אחת (רש"י) (האבן הראשונה), ללמדך שיעקב מחבר את כל חלקי העם לאחד.
אך החיבור האמיתי של עם ישראל הוא רק בארץ ישראל, כדברי הזוהר הקדוש – "אתה אחד, ושמך אחד, ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ", 'גוי אחד בארץ – עימה (עם הארץ) נקראים אחד, ולא כשהם בלעדיה'.
לפיכך, כשיוצא יעקב מהארץ, הרי עליו לגלול את האבן מעל פי הבאר (האבן השנייה), ללמדך שנפרדת האחדות, ושוב אין אבן – אבן ובן, המאוחדים יחדיו.
וכשחוזר יעקב לארץ, ונפרד מלבן, מופיעה שוב האבן, "ויקח יעקב אבן" (האבן השלישית), הוא שב ומאחד את כולם, ובניו כולם מצטרפים אליו לגל אבנים גדול.
ויהי רצון, שנשוב ונתאחד כאן כולנו בארץ הקדושה בשלימות!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
