ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
מי כעמך ישראל, המדקדקים במצוות ומבקשים לברר את החיובים החלים עליהם. מידה מרובה נמדדת להם כאשר הם משקיעים ומקפידים הקפדה יתרה על קיום מצוות צדקה.
לאחרונה זכיתי להישאל שאלות רבות בתחום של מעשר כספים. לכבוד מוצאי שבת פרשת "עשר אעשרנו לך" חשבתי שיועיל לציבור לשתף במספר יסודות בהלכה מעניינת זו.
במדרשי ההלכה מופיעים שני מקורות ביחס למעשר הכספים: את האחד פגשנו בפרשת השבת האחרונה, "כל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך". השני מבוסס על דרשת הפסוק "עשר תעשר את כל תבואת זרעך" – מדוע התורה נקטה בלשון "כל" תבואת זרעך, כמובן שאם יש חובה לעשר, יש לעשר מהכל? מכאן למדו רבותינו שיש לעשר גם ממה שאינו תבואת הארץ.
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
77 - חמדת התפילה: ויפגע במקום
78 - חמדת התפילה: עשר אעשרנו לך
79 - חמדת התפילה: חישוב מעשר הכספים מן המשכורת
טען עוד
כל הללו מניחים שיש לעשר את הכספים, וחולקים בשאלה אם זו חובה מן התורה, מדרבנן, או רק מכוח מנהג.
אך הרמב"ם (בהלכות מתנות עניים פרק ז) מנסח את הדברים בצורה שונה לחלוטין. הוא כותב כך:
כאשר עני מבקש צדקה, מוטל עלינו לפרנס אותו, עד שישוב לרמת החיים הראויה לו. ראוי לציון שהמשמעות היא שאם בחוויה של האדם חסר לו רכב לנסיעות, רכישת רכב עבורו היא קיום של מצוות צדקה. אך מה קורה אם אינך מסוגל לפרנס אותו ברמת החיים הראויה לו? ברגע שתתן עשירית מהונך, אתה פטור מלהמשיך לפרנס אותו (הוא ממשיך ואומר שראוי גם לתת יותר, עד חומש).
לפי השיטות הקודמות יש שני דינים נפרדים: יש חובה לתת צדקה. יש חובה אחרת לעשר את הכסף. לפי הרמב"ם מעשר כספים זו נקודת הפטור של חיוב צדקה.
לתובנה זו יש השלכות רבות:
ראשית, לא יחדל אביון מקרב הארץ. יש המון עניים. אין אדם שמסוגל לפרנס את כולם. בעצם החצי הראשון של הרמב"ם הוא תיאורטי בלבד: אף אחד לא יפרנס את כל עניי עירו ובכך יקיים את מצוות צדקה במלואה. אדם יקצה עשירית (או יותר, עד חומש) מכספו, ובכך הוא פטור מלהמשיך לעסוק בפרנסת העניים.
בנוסף, הערנו שגם לקנות לאדם רכב זו מצוות צדקה אם הוא חש חוסר בכך שאין לו רכב. אך דומה שלרובנו קשה לחשוב שיש ילדים עניים ללא פת לחם, ואנו מעסיקים את עצמנו ברכישת טויוטה עבור אותו מסכן. אך מהגדרה זו של הרמב"ם נמצאנו מורווחים משני הצדדים: מצד אחד, אדם יקצה עשירית מכספו לצדקה. יתן לצדקה הנראית לו חשובה ומשמעותית. יבוא עני ויבקש שיקנה עבורו טויוטה, לקיים מה שנאמר "מחסורו אשר יחסר לו". יענה לו הנותן: נכון, אבל בחרתי לתת את זה לצדקה אחרת. מצד שני, הנותן גם אינו נדרש לבדוק מהי הצדקה הקריטית ומשמעותית ביותר. גם לקנות את מה שחסר לאדם אחר זה קיום של מצוות צדקה (גם אם בהתבוננות עמוקה יותר יש צדקות חשובות ומשמעותיות יותר).
יתכן ושורש המחלוקת נעוץ במקור הרעיון של מעשר כספים:
בפרשת "עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה" מדובר על מעשר שני, הנאכל על ידי הבעלים בירושלים, ולאחר מכן מעשר עני. ההקשר בפרשה של מתן המעשרות לאחרים הוא הקשר של נתינה לאביונים בדווקא (הלוי שאין לו נחלה, הגר היתום והאלמנה). אם מקור מתן מעשר כספים מבוסס על הפסוקים הללו, הרי שמעשר כספים זו הרחבה של מצוות הצדקה.
בפרשה הקודמת נאמר "כל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך". הנושא אינו פרנסת עניים, אלא חובה על יעקב אבינו לקחת עשירית מהונו במסגרת עבודת ה' שלו. כלומר, הנושא אינו "כיצד לפרנס את העניים" אלא "כיצד יעקב אבינו עומד בהתחייבותו להביע את הכרת הטוב ומסירותו לבורא יתברך?". מבט זה מתאים יותר לפוסקים הקודמים שהבאנו, שלא קשרו ישירות את מעשר הכספים למצוות הצדקה.
כמובן שמן הדברים עולות נפקא מינות מעשיות עצומות. לפי הרמב"ם, מעשר הכספים חייב להינתן אך ורק לעניים. אדם אינו פטור ממצוות צדקה עד שייתן עשירית מהונו. אך אם אנו למדים את מעשר הכספים מיעקב אבינו, היעד של מעשר הכספים שונה לחלוטין. יעקב אבינו אומר "כל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך". מי זה "לך"? לכאורה לא לעניים, אלא לקב"ה. כמובן שגם לתת לעניים זה חלק מעבודת ה'. אבל השקעת הכסף בדברים אחרים המחזקים את שם ה' בעולם ללא ספק כלולים בזה. אם מקור הדין הוא יעקב אבינו, לכאורה ניתן ואף ראוי לתת את הכסף לכל דבר המחזק את שם ה' בעולם: ללימוד תורה, לבתי כנסת, לבניית מקוואות, וכו'.
לאור תובנות אלה נצא למסע של מספר שבועות, בהם נבקש לענות על השאלות הבאות:
- למי ראוי, ולמי מותר לתת את מעשר הכספים?
- מאלו הכנסות יש להפריש מעשר כספים?
- אלו הוצאות כלולות במתן מעשר כספים, וכן אלו הוצאות ניתן לנכות כך שהכסף לא יהיה חייב במעשר כספים?
- מאלו הכנסות יש להפריש מעשר כספים?
- אלו הוצאות כלולות במתן מעשר כספים, וכן אלו הוצאות ניתן לנכות כך שהכסף לא יהיה חייב במעשר כספים?
ניתן ליצור קשר עם הכותבים דרך: [email protected]
ארץ חמדה – קישור לשיעורי "מורנו" ביוטיוב
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
