מריבונות הצהרתית לריבונות מעשית | הרה"ג יעקב אריאל | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

משפחה חברה ומדינה

קטגוריה משנית

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

זכינו ברוך השם לאתחלתא דגאולה, שבה הוסר עול הגויים מעל צווארנו וזכינו לשלטון ישראלי עצמאי בארצנו. ועלינו לממשה למעשה. זה העיקר. אחד הביטויים למימוש המעשי של הריבונות ברחבי ארץ ישראל הוא בעלות בפועל של יהודים על הקרקעות בארץ ישראל, על מנת לחייבן במעשרות. כך מתקיימת מצוות יישוב ארץ ישראל כהלכה
יש להבחין בין המושג 'ריבונות' במשמעות הפשטנית המקובלת ברחוב לבין ההגדרה המשפטית. במשמעות הפשטנית, המדינה היא הקובעת את גבולות ארץ ישראל, והפה שאסר הוא חלילה גם הפה שעלול להתיר. איננו יכולים להסכים להבנה זו. אנו הריבון על ארץ ישראל מימי אבי האומה – אברהם אבינו. לא אנו קובעים את גבולותיה של הארץ, ולא בסמכותנו להפקיעם.
במשמעות המשפטית הכוונה היא להחלת החוק הישראלי באזור מסוים בארץ ישראל. ארץ ישראל היא מושג נתון (אם כי לצערנו הוא לא חופף את גבולות ברית בין הבתרים), לא המדינה קובעת אותו. מגילת העצמאות פותחת במילים: "בארץ ישראל קם העם היהודי", הארץ והעם הם נתונים קבועים ועומדים עוד לפני קום המדינה. אם אכן החוק מכיר בארץ ישראל כארצו של עם ישראל, ורק מחיל את חוקי המדינה ברחבי ארץ ישראל המוחזקים בידינו, זהו חוק מומלץ.
אומנם לפי תפיסתנו ההלכתית החוק כבר חל מאליו על כל מקום בארץ ישראל המוחזק על ידי ישראל. לפי דין התורה, בסמכותה של המדינה לחוקק חוקים (שאינם מנוגדים לדין התורה) וליישמם למעשה בכל רחבי ארץ ישראל. דינא דמלכותא דינא. ומכיון שדין תורה מכיר בחוקי המדינה, הוא אינו זקוק להחלטה חדשה. מבחינתנו החוק כבר חל מאליו בכל מקום שיש בו שלטון ישראלי בארץ ישראל. אלא שלצערנו, מסיבות שונות, המדינה היא שמנעה מעצמה ליישם בפועל את חוקיה בכל אתר ואתר. הגיעה השעה שהמדינה תכיר בשלטונה הלכה למעשה, ותתקן את המעוות. אנו מברכים את הכנסת על החלטתה להחיל למעשה את חוקי המדינה בכל רחבי ארץ ישראל. זו המשמעות האמיתית של ריבונות - שליטה בפועל ולא רק בהצהרות. ללא יישום מעשי אין להצהרות משמעות. ההצהרה אפוא מיותרת, ואנו מצפים רק להשלכותיה המעשיות.
להשליט סמכויות
תפיסה מעשית זו עולה מעיון בפוסקים העיקריים שעסקו בנושא – הרמב"ם והרמב"ן. ידועים דברי הרמב"ן בשכחת המצוות מצוות עשה ד: "שלא נניחנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה". ופירש בעל ה'ישועות מלכו' בסי' סז "כאדם העושה בתוך שלו". כלומר על המדינה להשליט את סמכותה ואת חוקיה וליישב יישובים בכל מקום בארץ ישראל שבו היא שולטת למעשה. גם הרמב"ן מודה שבבית שני קיימנו את מצוות יישוב ארץ ישראל כהלכה, אף שכורש הכריז על עצמו כריבון, באומרו: "כל ממלכות הארץ נתן לי ה' א־לוהי השמיים". חשיבותה של הצהרתו מבחינתנו היא השלכותיה המעשיות - הכרה בזכותו של עם ישראל, שהיה בגולה, לשוב ולשקם את הריסות המקדש וירושלים. "מי בכם מכל עמו ה' א־לוהיו ויעל" (דברי הימים ב' לו, כג).
כורש נשאר מבחינתו ריבון־על, וכן יתר מלכי פרס, אלא שהם לא התערבו בדרך כלל בחיינו הפנימיים. הם נתנו גיבוי לאוטונומיה הפנימית שלנו, בעיקר בתחום החוק והמשפט והתרחבות ההתיישבות. הדבר נאמר במפורש בספר עזרא: "וְאַנְתְּ עֶזְרָא כְּחָכְמַת אֱלָהָךְ דִּי בִידָךְ מֶנִּי שָׁפְטִין וְדַיָּנִין... וְכָל דִּי לָא לֶהֱוֵא עָבֵד דָּתָא דִי אֱלָהָךְ וְדָתָא דִּי מַלְכָּא אָסְפַּרְנָא דִּינָה לֶהֱוֵא מִתְעֲבֵד מִנֵּהּ הֵן לְמוֹת הֵן לִשְׁרֹשִׁי הֵן לַעֲנָשׁ נִכְסִין וְלֶאֱסוּרִין" (עזרא ז, כה-כו).
עזרא מימש את סמכותו למעשה בהכריזו: "וכל אשר לא יבוא לשלושת הימים כעצת השרים והזקנים יוחרם כל רכושו והוא ייבדל מקהל הגולה" (י, ח). מכאן למדו חז"ל (בגיטין דף לו, ב): מניין שהפקר בית דין [היה] הפקר? שנאמר: "וכל אשר לא יבוא לשלושת הימים כעצת השרים והזקנים יוחרם כל רכושו". המילה "היה" נתונה בסוגריים כי היא תוספת של הצנזורה. ללמדך, במקום שבו הודפס הש"ס אסור היה לבית דין ישראל להפקיע ממון, בעוד תחת שלטון פרס יכולים היו עזרא ונחמיה לנהוג כבני חורין. זהו מימוש הריבונות.
מכוח האוטונומיה המעשית שהייתה להם, יכלו עזרא ונחמיה לקדש את ארץ ישראל בקדושה שנייה. קדושה זו נעשתה על ידי חזקה, דהיינו התיישבות עצמאית בכל מקום שניתן, אף שלא היינו הריבון הרשמי על ארצנו. תוקפה של חזקה זו גדול יותר מזו של בית ראשון, אז היינו הריבון הרשמי. קדושה ראשונה קדשה רק לשעתה, ואילו קדושה שנייה קדשה לשעתה ולעתיד לבוא. כי החזקה על ידי התיישבות בבית שני ביטאה שלטון אוטונומי, במקביל לכיבוש של בית ראשון, ואף עולה עליו, ודווקא משום שלא נעשתה בכוח על ידי כיבוש כוחני אלא בהתיישבות שקטה. הבעלות המעשית על ידי שלטון החוק היא הקובעת, ולא דקלרציות.
גם תחת שלטון יוון הייתה לנו אוטונומיה מלאה, חוץ מבתקופת אנטיוכוס שהתערב בסדרי המקדש וכפה עלינו פולחן לעבודה זרה. רק אז התמרד העם בהנהגתם של מתתיהו ובניו לפרוק את עול היוונים מעל צווארנו ולהחזיר את המלכות לישראל. ינאי, שהרחיב את גבולות מלכות ישראל, מוזכר לגנאי כי ערער את סמכות המשפט. תקופת אשתו, שלומציון, שבימיה חזרה הסנהדרין למעמדה, נחשבת לתקופת הזוהר של מלכות חשמונאי.
לעומת הרמב"ן, הרמב"ם לא מונה את מצוות יישוב הארץ במניין המצוות, אם כי גם הוא רואה את יישוב הארץ כמצווה גדולה. מימוש הבעלות הישראלית על אדמות ארץ ישראל הוא מצווה אפילו בשבת (הלכות שבת פ"ו).
מלך הוא בונוס לעצמאות
יש מצווה למנות מלך בארץ ישראל. בחו"ל אין דין מלך. עיקר תפקידה של המלכות הוא להשליט את החוק והמשפט במדינה, כמו שביקש שלמה המלך, וכמו ששאלו זקני הדור בימי שמואל "ושפטנו", ולא כעמי הארץ שהעמידו בראש את "ונלחם את מלחמותינו". היו תקופות שבהן המלך לא היה עצמאי, כגון בסוף בית ראשון ובסוף בית שני. אך כל עוד שלטון החוק היה ישראל, בראשות הסנהדרין, עדיין הייתה זו מלכות חוקית (ראה רמב"ם הלכות חנוכה פ"ג הלכה א). בימי מלכי ישראל האחרונים, שמעמדם היה רופף, הטיף להם ירמיהו מוסר, בעיקר בנושא החוק והמשפט (ירמיהו כג).
יאשיהו יצא להילחם בפרעה נכֹה, על שפגע בריבונות הישראלית בארץ ישראל, אך הוא נהרג בעוונות, "ויקונן ירמיהו על יאשיהו". האומנם היה יאשיהו חייב להסתכן על מנת לשמור על כבוד הריבונות? הוא היה רשאי להתכופף כקנה לזמן מה על מנת לחזור ולזקוף את ראשו. הריבונות המעשית על ידי שמירת החוק והשלטון לא נפגעה בגלל מסעו הלא־חוקי של פרעה נכה.
גם ללא מלך יש ערך לעצמאות ישראלית מלאה בארץ ישראל, שבה יכול עם ישראל לחיות כבן חורין העושה כל דבר כבתוך שלו. אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד. זכינו ברוך ה' לאתחלתא דגאולה, שבה הוסר עול הגויים מעל צווארנו וזכינו לשלטון ישראלי עצמאי בארצנו. ועלינו לממשה למעשה. זה העיקר. אחד הביטויים למימוש המעשי של הריבונות ברחבי ארץ ישראל הוא בעלות בפועל של יהודים על הקרקעות בארץ ישראל על מנת לחייבן במעשרות. כך מתקיימת מצוות יישוב ארץ ישראל כהלכה.
הדבר עולה מההלכה המובאת ברמב"ם: "אין מוכרין להם בתים ושדות בארץ ישראל... משכירין להם שדות... ומפני מה החמירו בשדה מפני שיש בה שתיים, מפקיעה מן המעשרות ונותן להם חנייה בקרקע" (הלכות עבודה זרה י, ג). מכלל לאו אתה שומע הן, מצווה על יהודים להיות בעלי בתים ושדות ברחבי ארץ ישראל, כדי לקיים בהם את מצוות המעשרות.
רבני ישראל מקדמים בברכה את החלטת מדינת ישראל לתקן את המעוות ולממש את הריבונות הישראלית הלכה למעשה ביהודה ושומרון. חובתה של המדינה להחיל את חוקיה למעשה בכל רחבי ארצנו הנתונים לשליטתנו. על המדינה לגאול את כל הקרקעות ברחבי ארצנו, הן בעצמה והן על ידי עידוד יהודים פרטיים לרכוש קרקעות וליישב כל מקום בארץ ישראל.
היינו שמחים להעדפה מתקנת, מבחינת שלטון החוק. לפחות במקומות שבהם ניבאו נביאי ישראל, ישעיהו, ירמיהו, עמוס ומיכה וחבריהם, על הצדק והמשפט, תוסר החרפה שבה החוק הישראלי מקפח את משפט התורה, ותוחזר עטרת המשפט הישראלי המקורי ליושנה. "ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה".
הכותב הוא נשיא ארגון רבני הארץ הטובה
מתוך העיתון 'בשבע'

משפחה חברה ומדינה

הרה"ג יעקב אריאל

נשיא ישיבת ההסדר רמת-גן. לשעבר רב העיר רמת גן ואב בית הדין לדיני ממונות.

עניינו של יום
ראשית צמיחת גאולתנו
תשס"א
55 דק'
תורה שבעל פה
הוראת התלמוד בדרך מעניינת
מתוך יום עיון בתושב"ע, מכון לנדר, תשס"ח
י"א תמוז התשס"ח
מוסדות חינוך
החינוך והאקדמיזציה
כסלו תשס"ג
כ - שמיטה
אוצר בית-דין - נשמתה של השמיטה
מתןך קומי אורי 20
א אב תשס"ז

משפחה חברה ומדינה

26 דק'
צניעות
הלכות צניעות ב'
הרב אליעזר מלמד | סיוון התשנ"ד
טיולים וטרמפים
הלכות תפילת הדרך
בית מדרש ג. אסף | אב תשע"ו
48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
כא - לא שכחנו ולא סלחנו
שנת השמיטה כשנה של אחריות הדדית
הרה"ג יעקב אריאל | אב תשס"ז

משפחה חברה ומדינה

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

רחל אמנו
יום פטירת רחל אמנו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"א חשון תשנ"ז
רחל אמנו
רחל אמנו - מקבצת את בניה לגבולם
הרב דוד דב לבנון | ר"ח כסלו תשס"ב
תשעה באב
בזכותה של רחל
הרב עזריאל אריאל | אב תשפ"ה
רחל אמנו
יום פטירת רחל אמנו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"א חשון תשנ"ז

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

בחירות תשפ"ז
מנהיגות של נצחון?
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
39 דק'
מידות הראי"ה
זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
הרב ש. יוסף וייצן | ח' חשוון תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת לך לך תשפז
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
לך לך
מאמר לך לך פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אורי שרקי
הרב אליעזר מלמד
הרב דוד דודקביץ'
הרב משה ברלינר
הרב חיים כץ
הרב אליקים לבנון
הרב שלמה שושן
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
הרה"ג שמחה קוק זצ"ל

קרוב אליך
קרוב אליך – לך לך
עלון מספר 623
עלון מספר 623
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
רביבים
מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
34 דק'
לך לך
פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
לך לך
מאמר לך לך פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
היה לא תהיה - עת לעשות!
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
30 דק'
בכורות
בכורות דף ל"ג
הרב אלי סטפנסקי | י' חשוון תשפ"ז
56 דק'
בבא מציעא
שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
הרב חיים כץ | ט' חשוון תשפ"ז
39 דק'
מידות הראי"ה
זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
הרב ש. יוסף וייצן | ח' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
מנהיגות של נצחון?
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"ב
הרב אלי סטפנסקי | ט' חשוון תשפ"ז
ענג שבת
עונג שבת פרשת לך לך - וירא
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
5 דק'
לך לך
לך לך - מהו סוד ההצלחה בחיים?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
39 דק'
שיעורים בספר יהושע
סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
הרב עידו יעקובי | ח' חשוון תשפ"ז
48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז