ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- הלכות בין אדם לחברו
בשו״ע (חו״מ סימן טו ס״א) נפסק שיש לדיין להקדים את מי שבא לפניו תחילה, והוא מגמרא סנהדרין (דף ח, א), ופרש״י (ד״ה לאקדומיה): "אם בא לפניך דין של פרוטה וחזר ובא דין אחר של מנה- הקודם לפניך הקדם לחתוך".
וכן למדנו בגמרא (סנהדרין לב, ב) ששתי ספינות שהגיעו למעבר צר ופגעו זו בזו, יש זכות קדימה לספינה הטעונה על זו שאינה טעונה, וכן לקרובה על זו שאינה קרובה. ובמאירי כתב: "אם הכל שוה מקדימים לקודם". דהיינו שאם אין לאף אחת עדיפות על השניה- מקדימים את זו שהגיעה ראשונה.
ונקטו הפוסקים שעקיפת תור אסורה מכמה טעמים:
א. בשו״ת תשובות והנהגות (ח״ד סימן שיח) אסר משום ענף מאיסור גזל, כי דיני התורה בעניני ממונות הם לפי השכל והסברא. ופשיטא שקיום הצדק הוא בשמירה על התור, ולכן הוא בכלל ’ועשית משפט וצדק’, והמשנה הוא בגדר גזלן. ובספר שאל אביך הובא שפעם הקדימו את הרבנית, אשת הרב איסר זלמן מלצר, בתור לחלוקת נפט, וכששבה לביתה אמר לה הרב שזהו גזל.
ב. בספר פתחי חושן (גניבה והונאה פרק טו סוף הערה ג’) סבר שהוא גזל זמן, וכן דעת הגרי״ש אלישיב (שבילי הפרשה עמוד שמו).
ג. בשם החזו״א (מעשה איש ח״ה עמוד קמו) הובא שזה בגדר משיג גבול חבירו.
ד. עוד הובא בשמו (שם ח״א עמוד קמז) שהוא בכלל פורץ גדרי עולם.
ה. בספר כוכבי אור (עמוד עב) בדרשתו לימים נוראים, ביאר את המשנה (ר״ה טז, א) "כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון"- שזהו כפי מנהג בני האדם הנמצאים בבית הנתיבות ועומדים זה אחר זה, וכל הקודם הוא הקודם בנסיעה.
ו. לדעת הגר״י זילברשטיין (בסוף ספר תורת התור) עובר על ואהבת לרעך כמוך, שכמו שאדם אינו רוצה שיעקפו אותו, כך אין לעקוף אחרים.
דין עקיפת התור נאמר גם כלפי גויים, וכמו שכתב בספר חסידים (סימן תקנא): "אם הולך אדם בדרך וטיט סמוך לדרך ופגע באדם טעון משא, יש לו להפסיע מן הדרך עד שיעבור הטעון משא. ואפילו אם הטעון משא גוי, כתיב (משלי ג ד) "ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם". מוטב לאדם שיהא נדחה מפני חבירו, ואל ידחה חבירו מפניו"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
