ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
תלמידו - רבי חיים מוולוזין, הקים את הישיבה המרכזית באירופה שאין לתאר את השפעתה על עולם התורה בעת החדשה.
תלמידיו - רבי מנחם מנדל משקלוב ורבי ישראל משקלוב, עמדו בראש קבוצות העולים שהגיעו לארץ ישראל בשנת ה'תקס"ח 1808. רבי מנחם מנדל, שהיה תלמיד חבר למו"ר הגר"א, זכה ללמוד בחברותא עמו, והשתתף גם בכתיבת ביאור הגר"א לספר משלי. יחד עם בני הגר"א השתתף גם בכתיבת ביאור הגר"א על השו"ע (רשימה חלקית).
הגאון מוילנא הניח את היסוד לתפיסה שיש לבנות את ארץ ישראל מכל הבחינות, ולא להצטרף אוטומטית למקבלי "החלוקה", שפרנסה את תושבי הארץ עד אז, מכספי התרומות של יהודי העולם.
בשנת ה'תקפ"ח 1816 עלו רבי מנחם מנדל ותלמידיו לירושלים. שנה לאחר מכן הוא נפטר ונקבר ליד רבי חיים בו עטר ה"אור החיים" הקדוש. על מצבתו נחקק: "זה מקום קבורת אור הגנוז המאור הגדול, אור עולם המאיר לארץ ולדרים עליה באור תורתו וחסידותו, המקובל הגאון המפורסם בדורו מו"ה מנחם מנענדיל זללה"ה (ה)אשכנזי, אשר אזן וחקר ותקן יסודות באה"ק לתורה ולעבודה".
רבי אברהם שלמה זלמן צורף תלמידו וכנראה גם בן משפחתו, בנה בשנת ה'תקצ"ז (1836) את בית הכנסת "מנחם ציון" בקצה הצפוני של מגרש החורבה, בית הכנסת עומד על תילו עד ימינו. זה היה השלב הראשון של קימום חורבות בית הכנסת של רבי יהודה החסיד "החורבה" שנהרס בשנת ה'ת"פ 1720 (שנת לידתו של הגר"א). כדי לבנות את החורבה מחדש היה צריך לעבור הליך קשה. בהשתדלות עצומה, שזכתה לסייעתא דשמיא, בשנת ה'תקצ"ז (1837) נתקבל הפירמאן הראשון (רישיון הבניה המלכותי (העותומני). רבי אברהם שלמה זלמן צורף היה מעורב מאוד גם בהליך זה. בניית החורבה הייתה לצנינים בעיניהם של תושבי ירושלים המוסלמים. לצערנו, הרב, בשנת ה'תרי"א (1851), בני עוולה אלה רצחוהו נפש בניסיונם לקטוע באיבם את ניצני ניסיונו של עם ישראל לשוב למולדתו. מדינת ישראל קבעה את שמו בראש רשימת נפגעי פעולות האיבה, שהונצחו בהר הרצל, כמי שסימל את תחילת הפעולה הציונית, שהביאה בסופה את הקמת מדינת ישראל ואת תחיית העם בדורות האחרונים.
הגאון מוילנא לימד את תלמידיו ובראשם את רבי מנחם מנדל משקלוב, כי יש חשיבות גדולה מאוד לשנת ה'ת"ר (1840). הוא הסמיך את דבריו לפסוק שנקרא בשבת חול המועד פסח "הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ" (שיר השירים ב, יב). לכן, הייתה משמעות גדולה להתחלת בנין חצר החורבה כבר בשנת ה'תקצ"ז (1837).
במבט לאחור, דברי הגאון קיבלו משמעות אדירה ומעוררת צמרמורת. הדרכתו של הגר"א, שנפתח חלון הזדמנויות לבנות את ארץ ישראל, כמקום שיבטיח את חייהם של היהודים כעם. חלון זה, שנפתח בשנת ה'ת"ר (1840) כלל גם את האזהרה כי החלון ייסגר לרוב בניו של העם היהודי, ר"ל, באלול ה'תרצ"ט (ספט' 1939). כך היה.
בנימין זאב הרצל, שלא נמנה על תלמידי הגר"א, הבין זאת כאשר פרסם את ספרו "מדינת היהודים", וסיכם בשנת תרנ"ז (1897): "בבאזל הקמתי את מדינת היהודים". בנאומו הוא כלל את שתי ההצהרות החשובות: "רוצים אנו להניח את אבן הפינה לבית אשר בבוא היום ישכון בו העם היהודי"; "הציונות היא שיבתנו אל היהדות עוד לפני שיבתנו לארץ היהודים".
לציבוריות היהודית שומרת המצוות, היה קשה מאוד לקשור בין החסיד הקדוש וגאון התורה - הגר"א, לבעל הזקן גלוי הראש, שבעברו היה על סף התבוללות. אומנם, היו גם גדולי ישראל שהבינו זאת ובראשם רבני המזרחי.
חיזוק חשוב ביותר לקשר בין תורת הגר"א, לחזונו של הרצל היה כאשר חוזה האורות מרן הראי"ה קוק זצ"ל, שגדל בישיבת וולוזין ראה בהרצל חלק מהתופעה המכונה "משיח בן יוסף". נרחיב בנושא בשבוע הבא.
תמיכה זו מאפשרת לנו כיום לראות את חג האביב – חג הפסח – הזמן בו "קוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ", ברצף אחד עם יום השואה, יום העצמאות ויום ירושלים.
בדברינו בשבוע הבא נתייחס גם לשאלה: האם בימים אלה הורחבה היריעה והכל מתחיל בפורים?
נודה לקב"ה על הניסים ועל הנפלאות ונתפלל שנזכה להתקדם עוד צעד בדרך
הארוכה לקראת גאולה שלמה.
כולנו מחבקים ומוקירים את חיילי צה"ל וכוחות הביטחון עם מפקדיהם.
נקרא שוב לכולם לזכות בהשתתפות במלחמת המצווה.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
