ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר שופטים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
הפטרתנו עוסקת בנבואה אודות אמו העקרה של שמשון, שבאופן פלאי תלד את בנה, אשר יפליא להכות בפלשתים, מכח נזירותו-הפלאתו. על כן, הנביא משתמש בלשון התורה "כִּי יַפְלִא " (במדבר ו' ב) פעמיים בהפטרה:
"וַיֹּאמֶר לוֹ מַלְאַךְ יְהֹוָה לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וְהוּא פֶלִאי : וַיִּקַּח מָנוֹחַ ... וַיַּעַל עַל הַצּוּר לַיקֹוָק וּמַפְלִא לַעֲשׂוֹת" (שופטים י"ג יח-יט).
חז"ל דורשים סמוכים בין פרשת נזיר לפרשת סוטה הקודמת לה. וז"ל:
"ולמה סמך פרשת נזיר לפרשת סוטה לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה יפריש עצמו מן היין, לפי שעל ידי היין זינתה" (מדרש אגדה במדבר פרק ו ד"ה [ב] איש).
מדרש זה אומר דרשני, שהרי קשה כיצד ראה האיש, שהתורה ממליצה לו להזיר עצמו מן היין, את הסוטה בקלקולה והרי כל מעשיה של הסוטה בסתר נעשו. הגדרתה של התורה את הסוטה היא כמי שלא ניתן לראות את מעשיה:
"וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה וְעֵד אֵין בָּהּ וְהִוא לֹא נִתְפָּשָׂה" (שם ה' יג).
ארבע פעמים התורה חוזרת על כך. אם כן, מסקנתנו היא, כי הרואה את הסוטה בקלקולה הוא מי שנסתר עמה ועדיין לא חטא ממש. לכן התורה ממליצה לו להזיר עצמו מן היין.
אצל שמשון המצב שונה. ההחלטה כי יהיה נזיר איננה שלו. "אִישׁ הָאֱלֹקים" - "מַלְאַךְ הָאֱלֹקים" הוא זה שמבשר לאשת מנוח על נזירות בנה אשר תלד. הזרתו מן היין היא שתאפשר לו להיות זה ש" יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים" (שם ה).
[מעניין כי גם השורש "יָחֵל" קשור ליין. המקום הראשון בתורה בו היין הביא לכישלון בענייני עריות גם בו מופיע ביטוי זה: "וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם: וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה" (בראשית ט' כ-כא).]
מה הקשר בין נזירותו של שמשון לבין הצלחתו להושיע את ישראל? מאמר חז"ל אודות " הרואה סוטה בקלקולה" קשור בטבורו לפעילותו של שמשון. לאורך כל פרקי שמשון הכתוב מדגיש את ראייתו של שמשון עד כדי כך שחז"ל מגדירים אותו כך:
"שמשון הלך אחר עיניו לפיכך נקרו פלשתים את עיניו" (משנה סוטה פ"א מ"ח).
על פי הקדמות אלה נבין את פעילותו של שמשון.
בפרק הבא של ספר שופטים מתאר הכתוב את סיפור חתונתו הראשונה של שמשון. וז"ל הכתוב:
"וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן תִּמְנָתָה וַיַּרְא אִשָּׁה בְּתִמְנָתָה מִבְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים:... וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל אָבִיו אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי" (שם י"ד א-ג).
שמשון יורד תמנתה כדי לראות את הסוטה בקלקולה - על מנת לשאת את הפלשתית בת הערלים, כשהוא מוגן על ידי נזירותו. זה גם מסביר מדוע שמשון ירא השמים (שאפילו לכרם איננו מתקרב) בוחר להושיע את ישראל דווקא בדרך קשה זו. כך הוא מבין (ומבין נכון) את הציווי האלקי על נזירותו.
לאורך כל התנ"ך בפרט ובהיסטוריה של האנושות בכלל תמיד לקח הצד החזק את בנותיו של הצד החלש. לכן הכריזו המצרים כי "מעולם לא ניתנה בתו של פרעה למלך זר" (אף על פי שאנו יודעים כי על פי המדרש אברהם לקח את הגר בת פרעה ועל פי הכתוב, שלמה נשא את בת פרעה). לכן מדגישים חמור ושכם בפני בני העיר כי במסגרת ההסכם עם בני יעקב הם יקחו את בנות ישראל למרות שההסכם המקורי היה הפוך (השוו את פסוק טז בבראשית ל"ד לפסוק כא). כך גם מבטא יואש מלך ישראל את טענתו כי אמציה מלך יהודה צריך להיות כפוף לו ולכן איננו יכול לקחת את בתו לאשה כשם שה"חוח" אינו יכול לקחת את בתו של ה"ארז" לאשה (דברה"י ב' כ"ה יח). [נדגיש ונאמר כי כיום בטל ועבר מן העולם המנהג של יצירת קשרים דיפלומטיים בין אומות באמצעות חתונות, אף על פי שהיה נפוץ מאוד עד העת האחרונה].
אם כך, לחתונה זו משמעות לאומית מהדרגה הראשונה. באמצעות חתונה זו עם ה"סוטה" - בת פלשתים, שמשון מכריז כלפיהם "תם זמן השעבוד" נגמרה התקופה של "וּבָעֵת הַהִיא פְּלִשְׁתִּים מֹשְׁלִים בְּיִשְׂרָאֵל" (שם ד). בשבוע הבא נמשיך להוכיח כי אכן חתונתו הראשונה של שמשון הייתה בבחינת הכרזת עצמאות כנגד שלטון הפלשתים על ישראל, שנמשך, תקופה ארוכה.
בהזדמנות זו נאחל גם לנו, כי ממשלת ישראל תוכיח בקרוב מאוד, ששלטון ישראל מבטיח בטחון לתושבי מדינת ישראל כולה. נקרא לציבור כולו לא להחשות כאשר תושבי עוטף עזה ובעיקר תושבי שדרות, סובלים מחולשתם של מנהיגי המדינה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
