בית המדרש
  • משנה וגמרא
  • תלמוד בבלי
  • פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
קטגוריה משנית
  • משנה וגמרא
  • תלמוד בבלי
  • קידושין
undefined
3 דק' קריאה
קניין שטר המשנה אומרת (ב, א) שאחד הקניינים האפשריים של קידושין הוא ע"י שטר. דין שטרות מועיל גם בקניינים אחרים כגון עבד וקרקע. אך יש הבדל משמעותי ביניהם והוא שבקידושין ה'קונה' כותב את השטר ואילו בשאר שטרי קניין ה'מוכר' הוא הכותב את השטר. הגמרא (ט, א) עצמה עומדת על הבדל זה ומסקנתה שאכן המקור ההבדל בין השטרות הוא הלכה למשה מסיני והסמיכו חכמים את הדינים לפסוקים. בעניין שטר קידושין יש כמה דיונים ואנו נציג את עיקרי השיטות בחלק מהנושאים. אמירה בשטר נחלקו הראשונים בשאלה האם צריך המקדש בשטר גם לומר נוסח של קידושין. דן בזה באריכות המאירי (ב, א). מביא תחילה את חכמי ההר הסוברים שאינו צריך לומר כלום כיון שבשטר עצמו כתוב. והראיה לשיטה זו שלא כתוב בגמרא שצריך לומר בנתינת השטר כשם שכתוב ביחס לקידושי כסף. וטעמם:
מפני שהכסף אדם עשוי ליתנו או להלוותו או לקנות בו אי זה דבר ואם אינו מפרש בנתינתו שלשם קדושין הוא נותנם אין במשמע נתינתו ענין שם קדושין כלל והרי הוא כמונה מנה לחברו בפני עדים שאין ראית המנין שום זכות למונה שמא חייב היה לו או נתנם לו אבל שטר שכתוב בו שתהא היא מקדשת לו אינו צריך אמירה אחרת שהרי אמירתו מפורשת בשטר ואין צריך בה אלא שיראו העדים מסירת השטר ולשון שכתוב בו ושתהא היא יודעת שהוא שטר קדושין...
ומאידך מביא את שיטת רבותיו:
ורבותי חולקים לומר שאף בשטר צריך אמירה וכמו שאמרו בגט כתב לה ונתן לה ואמר לה הרי את משלחת וכו'
ומכריע המאירי כך:
ונראה לי כדעת ראשון שהרי בשאר הקנאות אמרו כתב לו שדי מכורה לך וכו' ואין צריך אמירה.
ואפשר לדחוק הסברים למח' אך יותר נראה ששורש המח' הוא בדין אמירה בקידושין ולא בדיני קידושי שטר. וכפי שיבואר במקומו בעז"ה. שמו ושמה בשטר קידושין מחלוקת נוספת בדין שטר קידושין מביא הריטב"א:
ולענין שמו ושמה איכא מאן דאמר דכיון דהוייה ליציאה מקשינן בעינן בשטר קידושין שמו ושמה... ומדלא מדכרינן ליה בשום דוכתא כדשקלינן וטרינן דבעינן לשמה ומדעתה, משמע טפי כסברא דמקצת רבוותא ז"ל דלא בעינן בשטר קידושין שמו ושמה מוכיח מתוכו..
וגם כאן נראה ששורש המחלוקת אינו נעוץ בהבדלים במהות קניין שטר הקידושין, אלא באופן הלימוד וההשוואה כפי שכותב שם הריטב"א במפורש. עיי"ש. על מה כותבים שטר קידושין? אומרת הגמ' (ט, א):
ת"ר: בשטר כיצד? כתב לו על הנייר או על החרס אף על פי שאין בו שוה פרוטה בתך מקודשת לי, בתך מאורסת לי, בתך לי לאינתו - הרי זו מקודשת.
עניין החומר עליו נכתב השטר הינו משמעותי, שכן על ידו אפשר לגלות מהי מהות השטר. תוס' (ד"ה כתב על הנייר) מאריכים לדון בשאלה הכיצד ניתן לכתוב על חרס, והרי זה שטר שניתן לזיוף? עונה התוס' שעיקרו של שטר קידושין אינו לראיה אלא ליצירת הקניין בלבד, אע"פ שאחר כך יכול לשמש גם כראיה. ולכן במקרה בו נכתב על חרס מועיל. וזה לשונו:
בשטרות העומדות לראיה דבעינן ראוי לעמוד ימים רבים אבל זה שאינו עשוי אלא לקדש בו אשה ולקנות בו שדה כעין גיטין הוה שעשוי לגרש בו את האשה לפי שעה ואף על פי שהשטר של קנין יכול להועיל לראיה כמו כן הגט יכול להועיל כדאמר בפ' הכותב (כתובות פט:) ובפ"ק דב"מ (דף יט.) וכ"ת ליקרעיניה בעינא לאינסובי ביה אלמא אף על פי שהיא צריכה לראיה עיקרו לא לכך נעשה.
יסוד חשוב שלמדנו כאן במהות שטר הקידושין הוא שאין הקניין נעשה ע"י יכולת הראיה המופיעה בשטר אלא ע"י עצם נתינת השטר. ודבר זה זוקק הסבר. כותב קו"ש (קידושין אות ח) שקניין שטר לא נעשה ע"י הנייר אלא רק ע"י האותיות. והיינו שמשמעות ותוקף השטר היא התוכן, ההצהרה הכתובה בו, ואין נפק"מ לנייר עליו התוכן כתוב. ועל כן, כאשר יש עדים על מסירת התוכן הכתוב בו הרי זה לב הקניין, ולא צריך לשמור את השטר. ובתוספת ביאור, ר' אשר וייס אומר שיסוד קניין שטר הוא בעצם כתיבת הדברים. וחשבתי שכעין ראיה לכך אפשר להביא מהעובדה שאנשים לא ששים וממהרים לחתום על דברים. הבאת רצונות לידי גילוי בכתיבה, אפילו שתהיה קיימת באופן זמני, נותנת תוקף לרצון. ובקידושין, כתיבת הדברים היא כהצהרה של גמירות דעת, על בניית המשפחה ולקיחת כל האחריות הנובעת מזה.
סרטונים קצרים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il