ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- שיעורים נוספים בענין מלחמה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מישאל מכלוף בן אסתר דהאן זצוק"ל
פרשת השבוע נפתחת במלחמה ומסתיימת במלחמה. המלחמה הראשונה שמתוארת בפרשה היא נגד אויב בלתי ידוע, בלתי מוגדר ובלתי מזוהה. זאת מלחמה כללית, כביכול, שמנוהלת למען מטרות שאינן ברורות ובנסיבות שאינן מוגדרות. המלחמה השנייה שמתוארת בסוף הפרשה מתנהלת נגד אויב ותיק ומר, עמלק, והיא מלחמת הישרדות.
המלחמה הראשונה איננה חובה. התורה מקדימה אותה במילת תנאי, "כי תצא" כלומר "אם" תצא למלחמה. המלחמה השנייה היא מצווה מן התורה. כולנו חייבים בה. היא נועדה להציל את עם ישראל מידי אויב שמטרתו היחידה היא להשמיד אותנו. המלחמות שונות, לפיכך, לא רק בתכליתן ובסיבתן אלא גם בעוצמתן.
במלחמה נגד עמלק איננו מבקשים ניצחון זמני אלא הישג נצחי. אנחנו מבקשים למחות את עמלק, פשוטו כמשמעו. מלחמה זו היא קיום הצו התלמודי האומר "הבא להורגך השכם להורגו". בעולמנו היום, עם המוסר היחסי והפציפיזם הנעים של משאלת-הלב, המצווה להשמיד את עמלק מעוררת בנו תחושת אי נוחות. נדמה לנו שאולי אם נדבר עם עמלק בהיגיון ונפייס אותו בויתורים הוא יירגע ויהיה נחמד אלינו.
התפיסה הזאת נכונה ביחס למלחמה הראשונה שמתוארת בפרשה. למעשה, התורה תמיד מצווה עלינו לנסות להשיג שלום לפני שאנחנו יוצאים למלחמה. אך במלחמה נגד עמלק אין שום זכר לגישה או למדיניות כזאת. זה תמיד מצב של עמלק או אנחנו. העם היהודי מוכן לוותר על הספדים נעימים בעיתונות העולמית ובוחר להמשיך להתקיים.
יש עוד הבדל מרכזי בין המלחמות שהתורה מתארת בפרשה הזאת. במלחמה הראשונה יש סכנה של התרועעות עם נשות האויב. התורה עושה ויתורים זמניים במצב כזה, על אף שהיא מזהירה במפורש מפני התוצאות ארוכות הטווח של יחסים כאלה. אך במלחמה נגד עמלק אפשרות כזאת אפילו לא מוזכרת. ברור שהמלחמה נגד עמלק היא מלחמת הישרדות שבה יחסים כאלה אינם סבירים ואולי אפילו בלתי אפשריים. עמלק לא מבקש רחמים כי הוא לא נותן שום רחמים. זאת מלחמת התשה גדולה שבה ייקבע מי יישאר עומד בסופו של המאבק. לכן היא פוסלת כמעט מראש כל סוג של אינטראקציה חברתית בין שני הצדדים.
עמלק לבש צורות רבות ונקרא בשמות רבים במאבק שלו בנו שנמשך כבר אלפי שנים. הוא לא הוכנע סופית אלא תמיד שב וקם בצורה אחרת ובמקום אחר. אנחנו שומעים את תחזיותיו התוקפניות ואת דברי הרהב שלו על חורבננו כמעט בכל יום. אסור לנו להתפתות לתחושת שלווה ולהאמין שהאזהרות שלו אינן כנות.
לעמלק תמיד הייתה מטרה להשמיד אותנו. הוא תמיד זכה להצלחה חלקית, על אף שתמיד נכשל והובס בסופו של דבר. חשוב שנבין שהמאבק שאנחנו מנהלים נגד עמלק הוא מאבק אמיתי ונואש, וכדאי שנתפלל שאלוקי ישראל, יחד עם עם ישראל, יסכל את התוכניות המרושעות של עמלק גם הפעם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
