ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- כיבוד הורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
שאלה:
אנו, בנים ובנות למשפחה מבוססת, חלק נשואים וחלק רווקים, ואנו בדילמה, כיצד לנהוג כלפי אבינו. בשנים האחרונות יש מתח בבית ההורים סביב נושא הבריאות של אבא. הוא אוכל ועולה במשקל. לחץ הדם עלה לו ועוד מערכות נפגעו. הרופא אומר שהוא על סף סכנה, ואם ימשיך לאכול בלי הגבלה, הוא עלול למות. כל המשפחה מתחננת לפניו, והוא ממשיך בדרכו. מה אנו, כילדים יכולים לעשות במצב של פיקוח נפש?
תשובה:
הדאגה שאתם מגלים כלפי אביכם, מבורכת וטובה. אולם, סתם דאגה לא תמיד מביאה את הפיתרון. כי הנה, אתם וגם אמכם דוחקים בו לעשות דיאטה, והוא בשלו. דבר זה אומר דרשני, שהרי מדובר באדם מבוגר, נבון ומצליח, אשר השכיל לבנות משפחה מבוססת, כדבריכם. והנה אנו רואים שהוא מתנהג בצורה ילדותית, ובחוסר שיקול דעת. לעיתים, אצל אנשים מבוגרים המאבדים את עצמאותם, והם זקוקים לעזרה בישיבה, בקימה, ברחצה, באכילה וכד', מתרחשת תופעה של שיבה לגיל הילדות. התלות באחרים גורמת להם לנסות ולשפר את מצבם על ידי תגובות של ילדים, כמו בכי, תלונות על הזנחה וכדומה. כל זאת כדי לזכות לתשומת לב של המטפלים בהם. אולם, משאלתכם אני מבין שאביכם ממשיך לתפקד כאדם עובד, ואיננו תלוי באחרים, ואף על פי כן, ניכרת אצלו התנהגות ילדותית. לכן, יש לחפש את הסיבה במקום אחר. בזהירות, אני מציע לכם לבדוק, מי היה הנושא העיקרי באחריות להתנהלות המשפחה, האם או האב. מתוך העובדות שציינתם, נדמה לי שהתשובה לכך היא, שאמכם נשאה בעול יותר מאביכם. ייתכן שאביכם היה ועודנו המפרנס הראשי, אולם, הדומיננטית בבית זו האמא. מערך משפחתי כזה, יכול לגרום לאבא, להגיע למצב בו הוא מתריס כלפי כל המשפחה, בהתפרקות מאחריות על עצמו, וממילא במידה מסוימת על כל המשפחה. לפי תיאורכם התנהגותו של אביכם היא תשדיר האומר: "אני אינני אחראי על עצמי. אני אוכל מה שאני רוצה, ולא אכפת לי כלל שאני בא לידי סכנה. אם אתם רוצים, קחו את כל האחריות, וטפלו בי". למעשה, התגובה שלכם היא אכן קבלת האחריות עליו. אתם מדברים, משכנעים, מתחננים לפניו ומן הסתם גם פה ושם צועקים ונוזפים בו, לחזור לדרך הבריאות. אם כן, למעשה, אתם נופלים בפח שהוא כורה לכם. כפי שהבהרתי, ההתנערות שלו מאחריות, לדעתי נעוצה בכך, שגם קודם לכן נשללה ממנו האחריות על הבית, וזאת, כתוצאה מהדומיננטיות של רעייתו-אמכם.
אם אכן אלה הם פני הדברים, אם כן הדרך היא ממש הפוכה. במקום לבקש ולדרוש ממנו, שוחחו איתו בשלווה ובנחת, ואמרו לו, שאתם כבנים, בנות, יכולים להיות רק יועצים שלו. ואם הוא רוצה לאכול ולמות, לא תתערבו כלל בהחלטתו, ותכבדו אותה. ובכל זאת, עצה טובה תנו לו, שכדאי לו לשקול את דרכו.
על ידי כך אתם נוהגים בראש ובראשונה לפי מצות התורה, "כבד את אביך" והנה אתם מכבדים את רצונו. בנוסף, אתם מבהירים לו שכל האחריות מוטלת עליו ואתם לא תקחו אותה ממנו. אולם, חייב להיות לדרך זו מרכיב נוסף, והוא, העמדתו של האבא כראש המשפחה, כנותן הטון בבית. גם אם בתחילה ייעשה הדבר באופן קצת מלאכותי, אף פעם לא מאוחר לתקן, ובזמן קצר אכן הוא יטול את השרביט, ומיד יבוא גם שינוי דרסטי בהרגלי האכילה שלו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
