ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
לרפואת
מו"ר הרה"ג אברהם אלקנה
בן הענע רייזל שפירא שליט"א
השמש שקעה אל הים, מפנה את מקומה לשנת תשס"ח הממשמשת ובאה. רוח נשבה וטיהרה את השמים מהעבים שהסתירום. נשאתי עיני אל השמים הנצבעים אט אט באודם של מלכות. דומים היו לכסאו של מלך רם ונישא, הדן את עולמו. כיצד אזכה בדין? ואולי כל מטרת הדין לזכותני ולטהרני מכל פשעי?
נגילה ונשמחה בך
1. הרב ראובן הילר שליט"א - רב העיר רמת השרון
בנעורי, כשהתחלתי לימודי בישיבה התיכונית, לימדוני רבותי, שהיו אמונים על שיטת ה'מוסר', על הפחד הגדול שאדם צריך להרגיש בחודש אלול. מאז, במשך שנים רבות מדד יראת השמים האישית שלי נסב מסביב לשאלה - 'האם אני מפחד מספיק בחודש אלול או לא'.
לימים, כשהבטתי סביבי ושאלתי את עצמי - מדוע המון העם איננו מתרגש מאלול? מה, הם אינם מפחדים? הבנתי, שלא לחינם עשה רבש"ע שבדור הגאולה "חוצפה יסגא" (כלומר החוצפה תגדל). החוצפה מחשלת את האדם מפני הפחד. חסרונה בכך שהיא מלווה בפריקת עול, אך מאידך היא מאפשרת לאדם להגיע למעלה רוחנית גבוהה של יראת רוממות שנושקת לאהבת ה'.
הדרך השטחית שגורסת שתמצית עבודת ה' היא 'פרומקייט' דקדקני, כובלת לעיתים את האדם בפחדים המביאים אותו לחיטוט ולעיסוק אובססיבי בחטאיו ללא יכולת להתחבר באמת לרבש"ע. דורנו זקוק ל'אלול' אחר, לאלול של שמחה.
מספרים על הבעל שם טוב, שפעם בא לעיר אחת לפני ראש השנה, ושאל את אנשי העיר מי הוא בעל התפילה בימים הנוראים? "רב העיר הוא בעל התפילה" השיבו לו. "ואיך הנהגת תפילתו"? שאל הבעל שם טוב. "ביום הכיפורים", השיבו לו, "אומר הוא את כל הוידויים בניגונים שמחים". שלח הבעל שם טוב לקרוא לרב שיבוא אליו, ושאלו לטעם הנהגתו המוזרה. השיב לו הרב: "עבד המלך, ולו גם הפחות ביותר, שמנקה את חצר המלך מכל טינופת, כמה שמח הוא בשעת מעשה שהרי כוונת מלאכתו לעשות נחת רוח למלך". "יהי חלקי עמך" אמר לו הבעל שם טוב.
בימים הנוראים - הימים בהם נמחלים עוונותינו, יש שמחה נפלאה של סילוק מחיצות. האדם מסיר מחיצה אחר מחיצה, והוא הולך ומתקרב לה'. השמחה היא גם הדרך לזכות בדין, שהרי מסובך מאוד לתקן את כל מה שחטאנו במשך השנה, ואם נעשה חשבון אמיתי של כל חטאינו לא נוכל להתפלל מרוב שברון לב. אולם הדרך היחידה שנוכל לזכות בה בדין היא להראות לה' שאנו שמחים להיות 'חברים' שלו, ומאושרים מסילוקם של החציצות המפרידות בינינו לבינו . גם אם לא נצליח עד יום כיפור להפיל את כל המחיצות, אך הרצון והנכונות שלנו לכך הם שיזכונו בעזרת ה' בדין.
התיקון בקלקול
2. הרב שמחה שטטנר שליט"א - מיתר
היום ראש השנה, היום הראשון לימי הדין והרחמים. כל אחד ואחת נדרש לחשבון נפשו על מעשיו בשנה שחלפה. בימים אלו מהרהר כל אחד בליבו - האם אזכה בדין? אמנם, מנהגי ישראל בימים האלו אנו מורים לנו להתנהג כמי שבטוחים כי יזכו בדין, אולם ודאי הוא שמקנן החשש בלבנו. נתבונן מעט בהנהגת השם ית' המבקש לזכותנו בדיננו, ומתוכם נלמד מעט על הדרך לזכות בדין.
ראשית, חשוב שנדע שריבונו של עולם רוצה לזכות את ישראל בדין, ואינו חפץ בהשחתת העולם בכלל, ופגיעה בבניו בפרט . ביטוי לכך מוצאים אנו בספר 'שיח שרפי קודש' לפרשת ניצבים - מצאנו (מגילה י') שכשטבעו מצרים בים רצו מלאכי השרת לומר שירה, ואמר הקב"ה מעשי ידי טובעים בים ואתם רוצים לומר שירה?! מזה נראה בעליל שאין שמחה ונחת רוח לפניו יתברך כשצריך לעשות דין אפילו באומות העולם, על כן בוודאי רוצה הקב"ה לזכות אותם בדין. רק לפי שה' הוא מלך העולם, ו"מלך במשפט יעמיד ארץ", לכן צריך להעמיד אותם במשפט, לפיכך חותר הקב"ה להם חתירה של רחמים.
אולם יותר מזה, כיוון שה' רוצה לזכות את ישראל, לפיכך הוא נתן לנו עצה כיצד לזכות בדין. העצה כתובה בספר 'ישראל קדושים' - "...לכל יש תקנה ועצה, והשם יתברך יכול לעשות מזדונות זכויות ולהמתיק את המר...". כלומר - ישנה נטייה של בני אדם לחפש את התיקון בכל מיני מקומות אחרים, אולם באמת עיקר יסודו של כל תיקון נמצא בגוף הקלקול עצמו. על מנת לזכות בדין, יש להתבונן אחר עצתו של ה' הטמונה במציאות בה אנו שרויים . הדברים נכונים הן בתחום הפרטי והן בתחום הלאומי. גם בשעות הקשות ביותר שאליהן נקלע יחיד או ציבור, במציאות הקשה בעצמה נמצאת העצה שאותה הכין ריבונו של עולם כבר מששת ימי בראשית להיחלץ ולהתרומם מאותו המצב. ה' יתברך הרוצה לזכותנו יצר לכל מצב את הפתרון אשר נמצא בגוף המצב. אין בפתרון חיצוני כדי לתקן. למשל כשיש בעיה בעניינה של ארץ ישראל, אין לחפש את הפתרון בפוליטיקה תקשורת וכדומה, אלא בגוף עניינה של ארץ ישראל, במסירות הנפש כלפיה, בהבנת עומק עניינה באופן מעשי ועוד.
ויהי רצון שנזכה לחיים טובים ולשלום בפרט ובכלל.
שיפוץ כללי
3.הרב אברהם וסרמן שליט"א - ר"מ בישיבת רמת גן ורב קהילה בגבעתיים
ההבנה הרגילה של הרצון לזכות בדין היא, שאנו עומדים בדין ורוצים לצאת זכאים ולא חייבים. אם אנו מדמיינים את הקב"ה למלך קשוח היושב על כס המשפט, שצריך לרצות אותו - הרי שכל התהליך אינו אלא הגנה עצמית ורצון לחיות. לפי זה ריבוי התפילות, הצדקה והמעשים הטובים נועדו כדי לאזן ואף להכריע את כף הזכויות מול כף החובות. אין כאן אלא עניין מתמטי שאינו משנה הרבה את אישיותו של האדם.
אולם אפשר להסביר את הדין והזכייה בו באופן אחר לגמרי. הזוהר שואל (רעיא מהימנא, מופיע במחזורים לפני תקיעת שופר) למה ניתנה הרשות למקטרג לתבוע דין על באי עולם? ועונה שהקב"ה יצר את המקטרג כדי לדרוש דין בעולם, כיון שה' רוצה שיראו מלפניו. במלים אחרות, אילולא היה שוט הדין מונף מעל ראשינו לא היינו יראים מהקב"ה. זו היא יראת העונש, שהתורה מרבה מאוד לעסוק בה ובייחוד בפרשיות התוכחה, שאחת מהן אנו קוראים סמוך לראש השנה כדי להזכיר שימי המשפט קרבים ובאים.
אלא שעדיין צריך להבין מהי מטרת יראה זו? מוסיף הזוהר ואומר, שה' אוהב משפט ורוצה שהעולם יתקיים במשפט, ומזכיר לנו שיש דין ויש דיין. תפקידו של הדין הוא לגרום לבני האדם לתקן את עצמם, ולהתאים את אורח חייהם לצדק, למוסר ולמהות הרוחנית שהיא יסוד חייהם. נמצא אם כן שהדין נועד בעיקר כדי לשנות אותנו, ואם אנו משתנים אזי אנו יכולים לזכות בדין. לפי זה הדין הוא סוג של זיכוך, ובזכות הזיכוך נזכה בדין.
מוסיף הזוהר שאמנם תפקיד השופר לעורר רחמים אך אלה לא באו כדי לוותר על הדין, כי אם לתת לאדם אפשרות לשוב בתשובה אם לא הספיק עד ראש השנה. מכאן עד יום הכיפורים יצטרך האדם לתקן את דרכיו שאם לא כן - יוכרע דינו לחובה וקטגור ינצח בדין. אין לאדם ולאנושות זכות קיום אם חייהם אינם ערכיים ורוחניים. נמצאת עיקר השאלה היא "איך מזדככים" ורק תוצאתה "איך זוכים".
כך מובן מדוע ראש השנה הוא יום הדין דווקא. ביום זה חוזר העולם לנקודת ההתחלה, ונבדקת שוב השאלה האם ראוי להיברא או לאו. כיון שיש בו בעיות רבות - הגישה הבסיסית היא שלאור מצבו אין לו זכות קיום, ורק האפשרות לשוב בתשובה מאפשרת לו להיברא מחדש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
