ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם אלקנה שפירא זצ"ל
שיחה אחת, שהיתה לי עם רבנו הרב אברהם שפירא זצ"ל לפני למעלה מחמישים שנה, השפיעה על חיי בצורה משמעותית ביותר. ומעשה שהיה כך היה: כשהגעתי לישיבת מרכז הרב, הישיבה היתה עדיין בחיתוליה, ולא היו בה שיעורי גמרא מסודרים, מלבד שיעור כללי שהרב נתן רענן זצ"ל (חתנו של מרן הראי"ה זצ"ל) היה נותן, ושיעור קצר מר' אברום.
לאחר תקופה קצרה ב'מרכז' הייתי ב'משבר', וחשבתי לעבור לישיבת סלבודקה, שבה למדו כמה מחברי שהיו איתי במסגרת עליית הנוער. הלכתי להיבחן בישיבת סלבודקה, אולם ערב אחד לפני שתכננתי לעזוב את הישיבה, ר' אברום תפס אותי לשיחה ודיבר איתי על ההבדלים בין הישיבות מבחינת החשיבה וההסתכלות האמונית המיוחדת שישיבת מרכז הרב מעניקה לתלמידיה, וכך למרות שמבחינות אחרות היו מספר דברים שבישיבת סלבודקה היה לי יותר טוב, שכנע אותי הרב להישאר במרכז הרב. אין ספק שאם הייתי הולך לשם, כיום כל דרכי התורנית היתה שונה לחלוטין.
כשנבחר הרב לכהונת הרב הראשי לישראל, שמחנו כולנו שהרבנות הראשית צועדת בדרכם של הרצי"ה ושאר תלמידי הרב קוק זצ"ל, שחוו את פעמי הגאולה בדורינו, וראו את מדינת ישראל כאתחלתא דגאולה. בהמשך כהונתו הרב ביוזמתו הכניס אותי לוועדת הבחינות של הרבנות הראשית, וכמובן שהיינו קשורים גם בנושא המאבק על שלימות הארץ, לאחר שהרב ביחד עם הרב אליהו שליט"א הקימו את 'איחוד הרבנים למען ארץ ישראל', כאשר התגלו החולשות ביחס להסגרת ארץ ישראל.
ברור, שאצל הרב הישיבה היתה נקודה מרכזית בחייו. מתוך גדלותו העצומה בתורה, הוא חינך את התלמידים שכל עיקרה של הישיבה הוא לגדל תלמידי חכמים. הרב תמיד היה קורא: 'תורה', 'תורה', 'תורה'. דרבון הבחורים לשקוד בעולמה של תורה ולעלות במעלותיה, היה הנקודה העיקרית בהדרכה ובחינוך שלו.
אולם, הרב לא רק חינך בתוך הישיבה, אלא גם הטביע את רישומו בהדרכת הציבור בנושאים הקובעים את צביון מדינת ישראל כמדינה יהודית. מעל הכל, בתחום הציבורי הרב היה הסמכות הרוחנית העליונה, שנתנה את הגוון ההלכתי למהלכים של הציבור שלנו ביחס להתיישבות בארץ וביחס למאבק נגד הנסיגות הנובעות מחולשות הנהגת המדינה הנוכחית. מפעם לפעם היו מתקיימות ישיבות בביתו, בהם דנו בסוגיות ציבוריות ולאומיות אלו - איך להתייחס? כיצד להגיב? ומה לפרסם? והרב ניווט את הדברים בעוז ובגבורה. הרב קיים כפשוטו את המאמר "לא תגורו", ותמיד אמר את האמת האלוקית ואת דרכה של תורה בסוגיות הללו.
בייחוד התבלטה דרכו זו, בעת שעלתה הסוגיא שברחוב נקראת "סירוב פקודה", אבל למעשה אצלנו זה לא נקרא סירוב פקודה, כפי שהרב אמר שזוהי דעת תורה ואסור לנו לתת יד לחוק שהמלכות גוזרת, אם הדבר נוגד את תורתנו הקדושה, שהרי אצלנו התורה היא מעל כל החוקים, ואפילו אם אדם עלול להישפט וייאסר, אסור לו לעבור חלילה על דבר תורתנו הקדושה. הרב חזר ופרסם מספר פעמים כרוזים בנושא, וכמובן שכל איחוד הרבנים עמד מאחוריו ותמך בו. יתכן שאילו לפני כשנתיים כאשר הגלו את תושבי גוש קטיף היה כל הציבור שומר התורה והמצוות נשמע להוראות הרבנים "שאסור לתת יד לכך", יכול להיות שהאסון הגדול היה נמנע, אך היות ולצערנו הרב קמו אנשים והתריסו נגד דעת תורה, אירע הגירוש.
כרגע, לאחר האבידה הגדולה עם הסתלקותו של הרב, העתיד קצת לוטה בערפל. עדיין לא סיימנו את ימי השבעה, אבל אין לי ספק שהארגון החשוב שהרב הקים - "איחוד הרבנים למען ארץ ישראל", ארגון שמאחד רבנים רבים חייב להמשיך. עם ישראל צמא ורוצה לשמוע את דבר ה', ולמרות שהגדול הזה הסתלק מאיתנו, וודאי לנו שהקב"ה לא יטוש את עמו. אני מקווה שיבואו אנשים שימשיכו את דרך חינוכו והדרכתו של הרב, בחיזוק כושר עמידתנו על משמר הארץ ומשמרת זהותה היהודית של המדינה, כדי שעם ישראל לא יישאר כצאן אשר אין לו רועה, ובעז"ה נעשה ונצליח!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











