ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
- שבת ומועדים
- הגדה של פסח
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל
א. "וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם" סבלות מצרים הוא הסבל והעינוי שסבלו במצרים, היציאה מהסבל הזה היתה מתחילת המכות שהמצרים קבלו 2 .
ב. "וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם" זה התרחש במכת בכורות שפרעה מהר לגרשם ממצרים ואז נצלו מעבודתו, "וְהִצַּלְתִּי" רומז להצלת בכורי ישראל כאשר הקב"ה פסח על בתי בני ישראל במצרים. והנה למרות שבשלב זה של גאולה, כבר היו ישראל פטורים מעבודה למצרים, עדין הם היו במצרים ובמידה מסוימת נחשבו לעבדי פרעה 3 , ועוד לא הסתיים תהליך הגאולה.
ג. "וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים" נראה שזה רומז לקריעת ים סוף שבו הראה להם הקב"ה את "היד הגדולה" והזרוע הנטויה. ובשלב זה כבר היו משוחררים לגמרי, ונאמר להם שלא ישובו לראות עוד את מצרים עד עולם. מחדשת התורה שגם בשלב זה עדין אינם נחשבים לגאולים והיו חסרים לשון רביעית של גאולה כדלהלן.
ד. "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵא-לֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם" זה רומז למתן תורה שבו נבחרו להיות לו לעם סגולה.
נמצא שרק עם קבלת התורה נחשבו לגאולים לגמרי, שזה חלק מתהליך הגאולה מעבדות לחרות ומבלעדי זאת אינם נחשבים לגאולים 4 . כי כל זמן שלא קבלו עול מלכות שמים עדין אינם בני חורין באמת, כמו שאומר ריה"ל "עבדי זמן עבדי עבדים עבד ה' הוא לבדו חופשי", ולכן אומרים חז"ל "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה".
יתרה מזאת, מובא במדרש ובירושלמי שכנגד ארבע לשונות של גאולה תקנו חז"ל ארבע כוסות בליל הסדר, והנה המשנה (סוף פסחים) אומרת שבין כוס שלשי לרביעי לא ישתה ולא יפסיק ביניהם, ובירושלמי למדו מכאן גם על ארבע פרשיות (שקלים זכור פרה והחודש), שבין פרשה שלישית לרביעית לא יפסיק (אין שבת של הפסקה ביניהם), נראה מדברי הירושלמי שיש לכך משמעות מחשבתית לא להפסיק בין לשונות הגאולה השלישית והרביעית. ומסביר רבי צדוק זצ"ל שאסור להפסיק בין הגאולה מעבדות פרעה שרמוזה בשלושת לשונות הגאולה, לקבלת עול מלכות שמים שבלשון רביעית של גאולה. וזו הסיבה שהוציאנו ממצרים בחיפזון כדי שלא נפסיק בין השחרור מעבדות פרעה לקבלת עול מלכות שמים, כי רק ע"י זה הם יוצאים לחירות עולם. וזו הסיבה שלא להפסיק בין שלושת הפרשיות לפרשה הרביעית, מפני ששלושת הפרשיות מורות על כפרה וסור מרע, שקלים - מכפר על חטא העגל, וזכור - מצווה למחות זכר עמלק ועמו את יצר הרע, פרה - מצווה להיטהר מטומאת מת, ואחרי שהתכפר ונטהר ומחה את הרע לא יפסיק ומיד יאמר פרשת החודש - שהיא מצווה ראשונה שנצטוו ישראל, שכוללת את כל התורה, על ידי שהזמן הטבעי אשר מתחת לשמש נעשה זמן של תורה אשר למעלה מן השמש.
ארבע לשונות גאולה מתחילים באמירה "אני ה'" "לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם וגו'", ומסתימות גם כן באמירת "אני ה'" "וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה'", היינו שעל ידיהן יתגלה שמו של הקב"ה, ובמיוחד בלשון הרביעית הרומזת לקבלת תורה, שהתורה היא שמותיו של הקב"ה כדברי הרמב"ן 5 , וזה ביאור למה שנאמר לעיל בתורה "וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁ-דָּי וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם", היינו שהאבות הכירו את הקב"ה דרך הטבע ורמוז ב"א-ל ש-די", המשדד מערכות הטבע (רמב"ן) ושאמר לעולמו די (מדרש - "ש-די שאמר לעולמו די"), אבל ישראל עתידים להכיר את הקב"ה בשם הוי"ה ב"ה וזה על ידי למוד התורה שהיא שמותיו של הקב"ה, ושמותיו הן גילוי הנהגתו בעולם.
ובזה נתנה למשה תשובה שלימה יותר על שאלתו "ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם" שזה יתגלה להם בארבע לשונות של גאולה, שבהן מתגלה שמו יתברך, וזאת על ידי ארבע שלבי הגאולה שבתוכם רמוזה גם קבלת התורה.
והנה יש בתורה גם לשון חמישית "וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה'", ומדוע היא אינה נמנית עם ארבע לשונות של גאולה? וגם לא תקנו כנגדה לשתות כוס חמישית בליל הסדר, אלא מוזגים ולא שותים, ולפי הרמב"ם שתית כוס חמישית רשות? נראה לישב על פי אור החיים הקדוש, שמקשה שלשון חמישית לא התקיימה ולא באו יוצאי מצרים לארץ בגזרת חטא המרגלים? ומתרץ שיש הבדל בין ארבע לשונות גאולה שהן מובטחות לישראל, לבין לשון חמישית "והבאתי" שהיא מותנית בקבלת עול מלכות שמים וקיום המצוות כפי שמדויק בכתוב "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵא-לֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם", ורק אם נדע את ה' ויהיה לנו לאלקים אז יתקיים בהם "וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה'". ולפי זה מובן מדוע לשון חמישית אינה נכללת עם ארבע לשונות שהם מוכרחים להיות, וכן מדוע אין חיוב לשתות כוס חמישית.
נראה לומר שלשון חמישית "והבאתי" היא הגאולה של ישראל בהתערותא דלתתא, לאחר שיגאלו ויקבלו תורה משמים בהתערותא דלעילא הם יבחנו עד כמה הם יכולים להביא את התורה אליהם ולהורידה עד לארץ, ולכן זה תלוי במעשיהם של ישראל.
ונראה להשוות את ארבע וחמישה לשונות הגאולה לארבע וחמישה חומשי תורה, ארבע החומשים הראשונים הם מפי הגבורה, והחומש החמישי משה מפי עצמו אמרו וברוח הקודש 6 , אלא שאחר כך קבל חומש זה קדושת ספר תורה כאשר הקב"ה הכתיב אותו למשה וכתבו בספר. היינו, לאחר שמשה למד את התורה מפי עליון, הוכשר לחדש חידושי תורה מפי עצמו ולומר אותם לישראל כתורה שבעל פה, והקב"ה קיים למעלה מה שקבלו למטה וקדש זאת כתורת שמים. וכך גם לשון גאולה חמישית היא אור חוזר והפנמה של הגאולה שגאלם הקב"ה.
והנה אם נתבונן בפסוקים אלו 7 נראה שיש עוד שתי לשונות של גאולה שלא מנו חז"ל " וְהָיִיתִי לָכֶם לֵא-לֹהִים", " וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה'", ואם כן יש לנו ביחד שבעה לשונות של גאולה, שבעה אלו הם הרחבה של החמישה לשונות, לעיל השווינו את חמשת לשונות הגאולה לחמישה חומשי תורה, והנה גם בספר תורה מצאנו חלוקה לשבעה ספרים 8 .
ונראה ש"והבאתי" עם שתי הלשונות הנוספים רומזים לשלושת הביאות שבאו ישראל לארץ.
א. עליה ראשונה של יהושע היתה בסימן " וְהָיִיתִי לָכֶם לֵא-לֹהִים", עליה זו היתה רצופה בנסים, השכינה שרתה בבית המקדש ועשרה נסים נראו בו, ונביאים נבאו בכל תקופת בית ראשון.
ב. עליה שניה של עזרא היתה בסימן "וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב", כפי שנחמיה פונה למלך פרס לקבל את הארץ המובטחת להם וקורא לה "ארץ קברות אבותיו", כפי שנאמר בספר נחמיה (פרק ב פסוק ה) "וָאֹמַר לַמֶּלֶךְ אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב וְאִם יִיטַב עַבְדְּךָ לְפָנֶיךָ אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵנִי אֶל יְהוּדָה אֶל עִיר קִבְרוֹת אֲבֹתַי וְאֶבְנֶנָּה".
ג. עליה שלישית, שאנו מקוים שכבר התחילה, תהיה בסימן "וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה'", היינו ירושה שאין לה הפסק.
אמרנו לעיל שהלשון החמישית "והבאתי" שבה יש הבטחת הארץ, מתנאית בשמירת התורה והמצוות, והביאה אל הארץ מוכיחה את הפנמת קבלת התורה. אולם לכאורה הקב"ה הבטיח לנו את הארץ "מורשה" וירושה הרי אינה מתנית במעשים?
נראה לבאר זאת על פי בעל הטורים, שמונה את המילה "מורשה" שני פעמים במסורה בתנ"ך, בפרשה זו "וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה'", ובספר דברים (פרק לג, ד) "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב". והנה ביחס לתורה דרשו חז"ל (ברכות דף נז ע"א) "אל תקרי מורשה אלא מאורשה", כלומר אין לסמוך על כך שידע את התורה בגלל שהיא ירושה לו, אלא עליו לקנותה בעמל כאשה שנקנית בדמים, וכן אמרו במשנה מסכת אבות (פרק ב משנה יב) "והתקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך". אולם מקובל אצלנו, שאם חז"ל אומרים "אל תקרי" אין הפירוש שהכתיב אינו רלוונטי, אלא הקרי הוא הנגלה מה שאנו שומעים ומבינים, והכתיב הוא הנעלם אבל גם הוא נכון, וישוב שני הפירושים הכתיב והקרי כאן הוא, שכדי להשיג את התורה צריך לעמול בה, ברם אחרי שעמל בה הוא מוצא דברים שלא חשב עליהם, וזה בבחינת "יגעת ומצאת תאמין" 9 . ואם כן אפשר לדרוש זאת גם על "מורשה" שנאמר על ארץ ישראל, שאינה נקנית אלא ע"י יסורים, אבל אם עמלים לזכות בה, אבל אם הוא מוכן להשקיע בירושת הארץ, ימצא שהיא שלו וינחל אותה כמו ירושה.
^ 1 עיין ספורנו וכלי יקר שמוצאים את שלבי הגאולה בארבע לשונות גאולה.
^ 2 ולפי מליצת "שפת אמת" ש"סבלות מצרים" הוא הסבלנות להישאר במצרים, תחילת היציאה ממצב זה התרחשה עם הופעת משה רבנו ע"ה שבשר להם את בשורת הגאולה.
^ 3 הירושלמי (ערבי פסחים) בענין מחלוקת ב"ש וב"ה עם אומרים בליל הסדר לפני הסעודה "בצאת ישראל ממצרים", וב"ה שאלו את ב"ש איך אומרים "הללו עבדי ה'" הלא עדין היו במצרים והם כעבדי פרעה.
^ 4 וכך אומר הרמב"ן (שמות הקדמה) "וכשיצאו ממצרים אף על פי שיצאו מבית עבדים עדיין יחשבו גולים כי היו בארץ לא להם נבוכים במדבר וכשבאו אל הר סיני ועשו המשכן ושב הקב"ה והשרה שכינתו ביניהם אז שבו אל מעלות אבותם שהיה סוד אלוה עלי אהליהם והם הם המרכבה ואז נחשבו גאולים ולכן נשלם הספר הזה בהשלימו ענין המשכן ובהיות כבוד ה' מלא אותו תמיד".
^ 5 רמב"ן בהקדמת התורה, וכן כאן שמות פרק ו פסוק ב, וז"ל "והנה הענין, שהאבות היה גלוי השכינה להם והדבור עמהם במדת הדין רפה ונהג עמהם בה, ועם משה יתנהג ויודע במדת הרחמים שהוא בשמו הגדול, כטעם מוליך לימין משה זרוע תפארתו (ישעיה סג יב), וכתיב (שם שם יד) כן נהגת עמך לעשות לך שם תפארת. ולכן לא יזכיר משה מעתה שם אל שדי, כי התורה בשמו הגדול נתנה, שנאמר (להלן כ ב) אנכי ה' אלהיך, והוא שנאמר (דברים ד לו) מן השמים השמיעך את קולו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדולה".
^ 6 תלמוד בבלי מסכת מגילה דף לא עמוד ב אמר אביי: לא שנו אלא בקללות שבתורת כהנים, אבל קללות שבמשנה תורה - פוסק. מאי טעמא? הללו - בלשון רבים אמורות, ומשה מפי הגבורה אמרן. והללו - בלשון יחיד אמורות, ומשה מפי עצמו אמרן. תוספות משה מעצמו אמרם - וברוח הקדש.
^ 7 "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵא-לֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם. וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה'".
8משלי פרק ט "חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה", ואמרו חז"ל (שבת דף קטז ע"א) "אלו שבעה ספרי תורה".
^ 9 מדרש תנחומא (ורשא) פרשת האזינו סימן ג "אם יאמר לך אדם יגעתי ולא מצאתי אל תאמין".
^ 2 ולפי מליצת "שפת אמת" ש"סבלות מצרים" הוא הסבלנות להישאר במצרים, תחילת היציאה ממצב זה התרחשה עם הופעת משה רבנו ע"ה שבשר להם את בשורת הגאולה.
^ 3 הירושלמי (ערבי פסחים) בענין מחלוקת ב"ש וב"ה עם אומרים בליל הסדר לפני הסעודה "בצאת ישראל ממצרים", וב"ה שאלו את ב"ש איך אומרים "הללו עבדי ה'" הלא עדין היו במצרים והם כעבדי פרעה.
^ 4 וכך אומר הרמב"ן (שמות הקדמה) "וכשיצאו ממצרים אף על פי שיצאו מבית עבדים עדיין יחשבו גולים כי היו בארץ לא להם נבוכים במדבר וכשבאו אל הר סיני ועשו המשכן ושב הקב"ה והשרה שכינתו ביניהם אז שבו אל מעלות אבותם שהיה סוד אלוה עלי אהליהם והם הם המרכבה ואז נחשבו גאולים ולכן נשלם הספר הזה בהשלימו ענין המשכן ובהיות כבוד ה' מלא אותו תמיד".
^ 5 רמב"ן בהקדמת התורה, וכן כאן שמות פרק ו פסוק ב, וז"ל "והנה הענין, שהאבות היה גלוי השכינה להם והדבור עמהם במדת הדין רפה ונהג עמהם בה, ועם משה יתנהג ויודע במדת הרחמים שהוא בשמו הגדול, כטעם מוליך לימין משה זרוע תפארתו (ישעיה סג יב), וכתיב (שם שם יד) כן נהגת עמך לעשות לך שם תפארת. ולכן לא יזכיר משה מעתה שם אל שדי, כי התורה בשמו הגדול נתנה, שנאמר (להלן כ ב) אנכי ה' אלהיך, והוא שנאמר (דברים ד לו) מן השמים השמיעך את קולו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדולה".
^ 6 תלמוד בבלי מסכת מגילה דף לא עמוד ב אמר אביי: לא שנו אלא בקללות שבתורת כהנים, אבל קללות שבמשנה תורה - פוסק. מאי טעמא? הללו - בלשון רבים אמורות, ומשה מפי הגבורה אמרן. והללו - בלשון יחיד אמורות, ומשה מפי עצמו אמרן. תוספות משה מעצמו אמרם - וברוח הקדש.
^ 7 "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵא-לֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם. וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה'".
8משלי פרק ט "חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה", ואמרו חז"ל (שבת דף קטז ע"א) "אלו שבעה ספרי תורה".
^ 9 מדרש תנחומא (ורשא) פרשת האזינו סימן ג "אם יאמר לך אדם יגעתי ולא מצאתי אל תאמין".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
