ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- כיבוד הורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת שמחה
שאלה כאובה אצל ילדים יתומים, או ילדים של הורים גרושים: כיצד עליהם להתייחס לאשת אביהם או לבעל אמם? פעמים רבות הם חשים כלפיהם טינה, שכן הם תפשו את מקומו של ההורה 'האמיתי', ומתוך תחושת נאמנות לאביהם שנפטר או לאמם שנפטרה, הם אינם מוכנים לקבל את בעל אמם או אשת אביהם.
ופעמים שהתרגלו לכך שאמם עמדה לרשותם במשך כל שעות היממה, והנה נכנסה דמות חדשה למשפחה, וזה כביכול על חשבונם. לפתע כשהם קוראים לאמם שתבוא, היא צריכה להכין ארוחה לבעלה החדש.
כיבוד אשת אביו ובעל אמו
עמדת ההלכה ברורה: חייב אדם לכבד את אשת אביו למרות שאינה אימו, וכן חייב אדם לכבד את בעל אמו, שנאמר (שמות כ, יב): "כבד את אביך ואת אמך". ולכאורה היה לא היתה צריכה התורה לומר פעמיים 'את', אלא שהמילה 'את' באה ללמדנו שלא רק את ההורים צריך לכבד, אלא אף את בן זוגם. שאם ההורים התגרשו או התאלמנו, והאב התחתן עם אשה אחרת, חייב בנו לכבדה, שנאמר: "את אביך" - אף את אשת אביך. וכן אם אימו התחתנה עם בעל אחר, חייב הבן לכבד אותו, שנאמר: "ואת אמך" - אף את בעל אמך (כתובות קג, א).
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
185 - בלי בג"ץ
186 - כיבוד הורים
187 - מערכת כשרות תורנית-לאומית
טען עוד
ומהו הכיבוד שחייבים כלפי בן הזוג של האב או האם? שאם יצטרך עזרה - יעזרו לו בכל מה שהוא נצטרך. אם יבקש, למשל, שיביאו לו כוס לשתות - יביאו, ואם יצטרך עזרה לילך עמו - ילווהו, ממש כמו שצריכים לעזור להורים. וכן יתייחסו אליו בכבוד.
אבל במצוות המורא אין חייבים, כלומר כאשר הוא נכנס לחדר, אין צריך לעמוד מלוא קומתו לכבודו כשם שמעיקר הדין צריך לקום לקראת ההורה האמיתי, אלא מספיק לקום קמעה, כדרך שקמים לפני אנשים מכובדים. וכן אין איסור להזכיר את שמו.
מעשה באלמנה שלא הצליחה להינשא בגלל ילדיה
ודין זה חשוב מאוד. שמעתי על מקרה של אלמנה מוכשרת ויפה, בת שלושים וחמש, שבחסדי ה' מצאה בן זוג מוצלח והתחתנה עמו. אולם ילדיה הגדולים (סביבות גיל בר מצווה) התנהגו אליו כל כך רע, עד שהוא נאלץ לברוח מהבית והם התגרשו. כך נהגו בניה גם כלפי ההצעות שהגיעו אח"כ. בינתיים עברו שנים רבות, הילדים גדלו, התחתנו ועזבו את הבית. הם כבר לא הפריעו לה להינשא, אבל היא היתה מבוגרת, עברה את הגיל שבו יכלה ללדת, וכבר לא הגיעו אליה כמעט הצעות. היא נותרה בודדה עוד עשרות שנים.
וזהו שצוותה התורה לכבד "את אמך" - "את" לרבות גם את בן הזוג של האם, מפני שאם לא יכבדו אותו, באם שלהם הם פוגעים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
