ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אליהו בן הדרה
הדי הויכוח בין שתי הנשים נשמעו למרחוק, והגיעו עד לחדרו של רבי אליהו חיים מייזל רבה של לודז'. הרב שלח את משמשו לקרוא לאותן נשים ולראות על מה הויכוח הסוער, ושמא ניתן יהיה להשכין שלום ביניהן. הנשים באו והתייצבו בפני הרב, וסיפרו לו כי אתמול תלו כביסה באותו מקום, וכשחזרו לשם היום התברר כי בגדיה של האחת נגנבו כולם ואילו של השניה נשארו תלויים ועומדים. והנה כל אחת מהנשים טוענת כי בגדי השניה הם שנגנבו ואילו שלה נשארו. כשסיימו להרצות את טענותיהן ביקש מהן הרב כי יביאו את הבגדים אל חדרו. לאחר דקות ספורות נערמה ערימה גדולה בגדים, שבהם בגדי נשים, גברים ילדים ותינוקות. הרב ביקש מהם ללכת ולשוב לאחר שעה קלה. הוא קרא לרבנית וביקש ממנה להוסיף לערמה בגדים משלהם. לאחר שחזרו הנשים ביקש מאחת להשאר ומהשניה לצאת. הוא שאל את האשה האם אלו בגדיה, משענתה בחיוב שאל אותה האם היא בטוחה בזאת, היא עיינה בבגדים, והחלה למיין ואמרה כי לא כל הבגדים שלה. הרב ביקש מהנשים להתחלף, וחזר שוב על שאלותיו לאשה השניה. האשה עיינה בבגדים וטענה בתוקף כי הם שלה. נזף בה רבי אליהו חיים ואמר לה כי רמאותה התגלתה שכן בערמה זו ישנם בגדים השייכים לו ולמשפחתו כך שאין אלו בגדיה כלל.
*
יום אחד בא יהודי הדור פנים אל רבי אליהו חיים, ואמר לו כי הינו אורח בלודז', והתכוון ליסוע כעת חזרה לביתו אולם כשהלך לתחנת הרכבת גילה כי ארנקו ושעונו נעלמו. הוא נזכר כי הניחם לפני השינה תחת הכרית ושכח בבוקר לקחתם משם. הוא רץ בזריזות למלון וביקש מבעל המלון את המפתח לחדר. בעל המלון התלווה איתו לחדרו, שם נוכח לראות כי כבר סידרו את החדר. לתדהמתו התברר כי הארנק והשעון אינן תחת הכרית אלא נלקחו משם כבר. בעל המלון הזדעק, כשהבין כי האורח חושד בו בגניבה, ואמר כי ממלונו מעולם לא נגנב דבר וכנראה נגנבו ממנו בדרכו לרכבת וכדומה. האורח שהבין כי אינו יכול להוכיח דבר, העמיד פנים כמאמין לדבריו, והזדרז לבית הרב. הרב אמר לשמשו כי יקרא לבעל בית המלון, שהיה חשוד אצל הרב במעשי מרמה רבים. כשהגיע האיש הרב אמר לו מיד כי ישנו חשד שהוא לקח את החפצים. האיש כמובן הכחיש והתחיל דיון ממושך. בשלב מסוים ביקש הרב מבעל בית המלון את קופסת הטבק שלו. הרב נטל את הקופסה והריח בה ממושכות. לאחר כמה דקות הרב ביקש את סליחתו מהיושבים ופנה החוצה. הוא נתן לשמשו את קופסת הטבק ואמר לו ללכת לבית המלון ולומר לבעלת הבית כי בעלה מבקש את השעון והארנק שהאורח שכח, ולראיה שלח עימו את קופסת הטבק שלו. לאחר מספר רגעים חזר השמש עם הארנק והשעון, הרב חזר לחדרו וביקש מהאורח לתת סימנים על חפציו. ואז החל הרב לצעוק על בעל המלון כי הינו גזלן ולראיה הוציא את הארנק והשעון של אורחו.
מצוה להורות
בלאו זה כלול כל סוג של כפירת ממון, כלומר ממון של הזולת הנמצא בידי חברו, והוא מסרב להשיבו. ממון זה יכול להיות אבידה שמצאה ומסרב להשיבה, פיקדון שאינו מחזיר, גניבה וגזילה וכדומה.
אדם הכופר בממון ואינו משיב ממון זולתו הרי הוא פסול לעדות!
התורה הקפידה מאוד בדיני ממונות, ובכל ספק ומחלוקת בין שני צדדים יש לפנות לבית דין הפוסק על פי דיני התורה שיכריע בויכוח. וכבר אמרו חז"ל: "צדיקים ממונם חביב עליהם יותר מגופן... לפי שאין פושטין ידיהן בגזל" (סוטה י"ב), כלומר ברור להם כי כל ממונם הינו כשר למהדרין ואין בו שום חשש של גזל.
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
43 - גנבת נפשות
44 - לא תכחשו
45 - "לא תעשוק את רעך"
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
