ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבת
- התבוננות אמונית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל
ההבחנה הזאת נכונה וחשובה ביותר כשמדובר בשבת קודש. השבת נראית מבחוץ כאוסף של הלכות ואיסורים, דברים שצריך לעשות ודברים שאסור לעשות, שיוצרים מבוך מבלבל של התנהגות מגבילה ומסובכת. עם זה, ליהודי ששומר שבת באמת, השבת היא חוויה של שלווה, של מנוחה, של קדושה מוחשית, שאין דומה לה בחייו, מפני שהיהודי המתוחכם, המשכיל ושומר המצוות רואה בשבת ערך שמושל בהתנהגות האדם באותו יום קדוש. לא ההלכה קובעת את הערך ואת והחשיבות של השבת בשביל היהודי, אלא הערך והחשיבות של השבת הם אלה שיוצרים את כל ההלכות והאיסורים שמעצבים את יום השבת ומעניקים לו מראה מסוים וקובעים לו דפוס התנהגות מוגדר. בדרך זו ההשפעה של השבת נמשכת גם על שאר ימות השבוע.
שבת היא הצהרה יהודית שאומרת שאנחנו חיים בעולם שנברא ומתקיים על ידי הרצון האלקי. זהו הערך הדתי העליון שהשבת מייצגת. ככל שאנחנו לומדים יותר על החוקים הפיזיקליים שמושלים ביקום שלנו, מתחזקת האמונה שלנו כיהודים בעולם שנברא ובנוכחותו של בורא בעולם. ידועה האמרה של איינשטיין - "אלקים לא משחק בקוביות" לגבי חיפוש אחר תיאוריות יסוד כלליות שיסבירו את ההתנהגות של העולם הפיזיקלי. מול הטוענים שהיקום הוא תוצר של התפתחות אקראית, של הטלת קוביות, אם תרצו, שמירת השבת במשך אלפי שנה נותנת תוקף חדש לחשיבות של הערך הזה בחיינו.
כדי לחזק את התפיסה של בריאה ובורא, קיבלנו חוקים ודפוסי התנהגות שמקדשים את השבת ומבדילים אותה משאר ימי החול במעשה ובאווירה. השבת היא עדות לבריאה ולנצח - שני עמודי יסוד באמונה היהודית. אין זה מקרה ששמירת השבת היא הקו המפריד בפסיקה ההלכתית בין רציפות יהודית להתבוללות ואובדן, בסופו של דבר. על אף ששמירת שבת כשלעצמה אינה מבטיחה המשכיות יהודית בכל מצב, ברור שאי שמירתה פותחת דלת רחבה לצניחה חופשית להתבוללות, לנישואי תערובת ולשנאה עצמית, שלדאבון הלב רווחת היום בעולם היהודי.
מילותיו של 'אחד העם' כי "יותר מששמרו היהודים על השבת, שמרה השבת עליהם" נשמעות היום נכונות יותר מתמיד.
עוד ערך יסוד של השבת הוא התזכורת לייחוד שלנו כעם שיש לו ייעוד ושליחות. על אף שהיהדות לימדה את העולם להקדיש יום בשבוע למנוחה, השמירה שלנו על יום המנוחה הזה נשארה ייחודית ליהודים ולהם בלבד. זאת המטרה של כל ההלכות והטקסים.
הלל אמר "אם אין אני לי - מי לי". זה אחד ההיבטים החשובים של השבת - השבת היא חלק מאתנו, מעברנו, מהמסורת ומהתקוות שלנו. היא מעירה בתוכנו את תחושת הייחוד והערך העצמי. חלקנו את רעיון יום המנוחה עם כל האנושות בגלל ה"וכשאני לעצמי, מה אני?" אך השבת נשארה רק שלנו מפני שהיא דוגמה לערך העליון של שילוב המעשיות עם האוניברסליות שמאפיין כל כך את התורה והיהדות. כדי לשמור על הערך הזה, יש צורך בהלכות, בטקסים ובדפוסי התנהגות שיעניקו חיים לערכים שהם אמנם נשגבים אך תיאורטיים בלבד בלי הפן המעשי. במובן זה השבת נשמרת כערך יסוד ביהדות באמצעות קיום המצוות והחשיבות שאנחנו מייחסים ליום קדוש זה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
