ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- פורים בראי דורנו
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- חודש אדר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' דוד ב"ר אברהם לוי מלמד
מחנכים רבים אינם שבעי רצון מהמצב הקיים, הם מנסים לרסן, לצמצם, להקטין, למזער את הנזק. יש הצלחות ויש כישלונות. מחנכים רבים מתקשים להתייצב מול המנהג והמסורת "המפוארת" של ניפוץ המסגרות בחודש אדר. הם מתקשים לבטל את ההשתוללות בראש חודש אדר, את הטקס המנופח והתפל של הכתרת הרב של פורים, את ההבל ואת הבל ההבלים. לכן, נותרה להם רק עצה אחת שתורמת מעט לפירוק מוקשים בודדים: קביעת מועד הטיולים השנתיים לתחילת חודש אדר.
האמת היא שמן הראוי היה לבטל את כל ההבלים הנ"ל. אין להצדיק בזבוז אנרגיות נפשיות ובזבוז כספים למטרות שאינן חינוכיות. אין כל סיבה שחודש אדר, החודש שעליו נאמר "הדור קיבלוה בימי אחשורוש" (שבת דף פח א) - החודש שבו עם ישראל קיבל עליו מחדש את התורה - לא יהיה חודש של התגדלות רוחנית, של שקידה ושל שמחה של מצוה. אבל, כל מי שבקיא בפרק בחינוך יודע שאי אפשר לשנות את המצב בבת אחת. לכן המשימה הראשונה והעיקרית היא למנוע את השחתת האנרגיות הנפשיות ולכוון אותן לאפיקים חיוביים ובונים.
חכמינו כבר התלבטו בסוגיה זו, כיצד לכוון את השמחה לאפיקים חיוביים. כמובן, הדרך האידיאלית היא "שמחה של מצוה", שעליה נאמר "ושבחתי אני את השמחה" (קהלת ח טו). אבל לא כל אחד מסוגל לנתב את שמחתו לאפיק של מצוה ושל לימוד תורה.
העצה השווה לכל נפש היא עצתו-הדרכתו של הרמב"ם. פעמיים מזהיר הרמב"ם שהמשמח את עצמו ברגלים או בפורים ואינו משתף בשמחתו את הזולת איננו מקיים את מצות השמחה בשלמותה. כותב הרמב"ם שאם הוא איננו משלב בשמחתו את "העניים ומרי הנפש, אין זו שמחת מצוה אלא שמחת כרסו" (הלכות יו"ט ו יח). "אין שמחה גדולה ומפוארת אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האומללים הללו דומה לשכינה, שנאמר: 'להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים'" (הלכות מגילה ב יז).
"משנכנס אדר מרבים בשמחה" צריך להתפרש כהדרכה לשמח את "לב האומללים" - עניים, חולים, נזקקים, גלמודים, וכל הסובלים ממצוקה. בקיצור: עלינו להכריז על חודש אדר כחודש החסד. כל האנרגיות - לכיוון החסד. כל הכספים - לכיוון החסד. כל התכנונים הגאוניים והמזימות המתוחכמות - לכיוון החסד. יוזמות, פעילויות, חשיבה יצירתית - לחסד. יתכנסו התלמידים ויטכסו עצות במועצותיהם כיצד לערוך מבצעי חסד מוצלחים. הנהלת מוסדות החינוך תגבה אותם כספית ותושיט להם עזרה לוגיסטית. אמנם מוסדות חינוך רבים כבר מקיימים מבצעי חסד בחודש אדר (חלוקת משלוחי מנות בבתי חולים וכדומה), אבל מבצעי החסד תופסים נפח שולי בפעילות של חודש אדר, הם אינם הציר המרכזי של החודש.
מבצעי החסד בהכרח יפגעו במסגרות הלימוד הקבועות, אולי אפילו יותר ממה שזה קיים היום, אבל האנרגיות הנפשיות יזרמו אל אפיקים חיוביים ובונים ולא אל אפיקים אנרכיים והרסניים.
אם נתעקש ונתמיד בכך, אזי נצליח ליצור מסורת חדשה לאופיו של חודש אדר במוסדות החינוך. אם תתגבש קואליציה מספיק רחבה של ראשי מוסדות ומחנכים בחינוך היסודי והתיכוני, היא תוכל להוביל מהלך שיחולל מהפכה חינוכית תוך שנים אחדות. ומעתה חודש אדר יפסיק להיות אימתם של אנשי החינוך, אלא יהיה חודש שהוא כולו חינוך: חודש החסד!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
