ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- גיל הינקות והגן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יהודה בן הדסה
יש לנו בן כבן שנתיים, ובת כבת חצי שנה. עד שנולדה הבת היינו רגילים להרדים את הבן בלילה, והיינו קמים אליו, לפעמים לתת לו שתיה או אוכל, ולפעמים כדי להרדים אותו שוב. חשבנו שזה יגמר, אבל למעשה, אנו קמים גם אליו וגם אל הילדה וזה ממש סוחט מאיתנו את כל הכוחות. במשך היום לפעמים אנחנו עצבניים מרוב עייפות, ולכן כועסים אחד על השני וגם על הילדים. אמרו לנו לנסות, לא לקום, ולתת לילד לבכות, אבל זה נראה לנו כאכזריות כלפיו. אנו אובדי עצות.
תשובה:
אתם כהורים אוהבים ודאי מתכוונים לטובת ילדיכם. אולם, הסברות שלנו, כמבוגרים, לא תמיד נכונות לגבי הילדים. בעקרון, יש שני כללים הנראים כסותרים בחינוך הילדים: האחד הוא, שילד, תינוק, הוא בעצם אדם מבוגר, בקטן. כל מה שאדם מבוגר צריך, גם ילד צריך, ומה שמבוגר אינו צריך, גם ילד אינו צריך. כלל זה נכון, למשל, ביחס ללבוּש חם. אין צורך להלביש את הילדים בלבוש חם יותר מהמבוגרים. זו כמובן דוגמא אחת. לעומת זאת, כלל אחר אומר לנו, שהחשיבה הילדותית אינה תואמת את החשיבה הבוגרת. למשל: מבוגר הקם בלילה, יש לו סיבה לכך, אם מפני שקר לו, או שהוא צמא וכדומה. לעומת זאת, ילד הקם בלילה, אין לו סיבה לקום, אלא יש לו מטרה אותה הוא רוצה להשיג.
שני הכללים הללו נכונים, אלא שצריך להקפיד ולהשתמש בכל אחד מהם, לפי האמת, ולא להחליף ביניהם. ציינתם בשאלתכם, שאתם מרדימים את בנכם בן השנתיים. ואני שואל אתכם: האם לדעתכם גם אדם מבוגר צריך שירדימו אותו, האם לא די באנרגיה העצומה שילד מוציא במשך היום, כדי שיישן רגוע כל הלילה? כאן יש לפעול לפי הכלל השני: החשיבה הילדותית שונה מהחשיבה הבוגרת. אין שום סיבה לקימתו בלילה, הוא לא רעב ולא צמא, והוא מאד עייף. אבל יש לו מטרה, אותה הוא רוצה להשיג. המטרה היא: תשומת הלב שההורים מעניקים לו. ילד חי ומתפתח על בסיס הידיעה, שיש לו בית חזק, הורים חזקים האוהבים אותו ומתייחסים אליו. ילד הגדל ללא חום ואהבה של הבית, יש לו חסך ביסוד, הדורש השלמה במשך הזמן.
אולם, בהיותו ילד, לעיתים הוא דורש יחס זה בצורת שלילית, תשומת לב שלילית. לשם כך הוא מוכן לעשות מאמצים כבירים, כדוגמא, להתעורר בלילה, למרות שהוא מאד עייף ורוצה לישון, אך הוא מתאמץ שלא לישון כדי להשיג את יחס ההורים אליו. כאמור, זהו יחס שלילי, המושג בצורה לא נכונה. אם אנו כהורים נבין זאת, נדע, שאם נלך לפי דרישותיו של הבן, אנו מרגילים אותו הרגל גרוע, לא לטובתו ולא לטובתנו. לעומת זאת, אם נעניק לו תשומת לב חיובית במשך היום, הוא יקבל את הדבר האמיתי שהוא זקוק לו. כאמור, כאשר אדם מבוגר קם בלילה, ודאי צריך להתייחס אליו ולבדוק מה חסר לו. אולם כאשר בנכם קם, אתם צריכים לחשוב ולדעת, שלא חסר לו מאומה, והוא מתעורר רק כדי לאלץ אתכם להתייחס אליו. התוצאות השליליות של הנהגה זו, ניכרות לעין. הנה כתבתם שאתם עצבניים במשך היום, כועסים ביניכם וגם על הילדים. הדרך הנכונה היא, לדבר עם עצמכם, ולשכנע את עצמכם שהילד מנסה להשיג מטרה שלילית, אבל אתם חכמים יותר ממנו, ותעניקו לו הכל באופן חיובי.
למעשה : שימו לידו בקבוק עם שתיה, כדי שיהיה ברור שאינו צמא בלילה, והתעלמו מבכיותיו, נסו להמשיך לישון רגועים. במשך כמה ימים הבן ינסה אתכם, ויגביר את הבכי והצעקות בלילה, כאשר יהיה משוכנע שלא תתנו לו את תשומת הלב השלילית, יבין שאין טעם לבכיו בלילה, ויישן רגוע עד הבוקר.
במקביל, אמצו גם את הכלל הראשון: ילד עייף הולך לישון ואינו צריך שירדימו אותו, בדיוק כמו שאדם מבוגר אינו צריך שירדימו אותו. ובעז"ה, תגדלו את ילדיכם בשמחה ונחת.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
23 - מרידה בגיל ההתבגרות
24 - מה הילד רוצה באמצע הלילה
25 - שותפות במשימות הבית
טען עוד
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.

בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא









