ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
זה לא סוד עלוני השבת הפכו לתופעה בכל בית כנסת. ממתינים למתפלל בכניסה שורה ארוכה וססגונית של עלוני השבת.
ישנם מתפללים שמקדימים ובאים ביום שישי כדי להספיק ולקחת את העלונים.
לאחרונה גילו גם אנשי וחוקרי התקשורת את התופעה והצטרפו לקהל הקוראים המגוון. לצד השבחים על הפצת תורה בקהל הרחב ישנם גם המשיגים על התופעה המתרחבת, לכבוד עלון המאה פנינו לרבנים וביקשנו את חוות דעתם בנושא.
ישנם מתפללים שמקדימים ובאים ביום שישי כדי להספיק ולקחת את העלונים.
לאחרונה גילו גם אנשי וחוקרי התקשורת את התופעה והצטרפו לקהל הקוראים המגוון. לצד השבחים על הפצת תורה בקהל הרחב ישנם גם המשיגים על התופעה המתרחבת, לכבוד עלון המאה פנינו לרבנים וביקשנו את חוות דעתם בנושא.
אחריות
הרב איתן איזמן שליט"א - ראש רשת 'צביה'
ברמה העקרונית - אין ספק שעלוני השבת עוסקים בנושאים חשובים וכתובים בהם דברים חשובים רבים. בנוסף - וודאי שראוי שהציבור ישמע ויידע את דעת רבניו בנושאים התורניים והאקטואליים, והעלונים מהווים צינור מרכזי להבאת דעת הרבנים בפני הציבור.
אולם, לצד מטרות חשובות אלו, נכנסו בפועל לתוך העלונים מספר תופעות משונות ושליליות:
א. פרסומות - 50% משטחי העלונים הם פרסומות. חלק מהפרסומות הן פרסומות שליליות שאסורות הלכתית גם ביום חול, לדוגמא - פרסומות לנסיעה לחוץ לארץ. גם אם יש אנשים שממילא נוסעים זה לא מכשיר את הפרסומות לחו"ל.
ב. קריאה בזמן התפילה - בחלק גדול מבתי הכנסת מחלקים את העלונים לפני התפילה, וכך קוראים את העלונים בתפילה במקום להתפלל. ודאי שמוציאי העלונים לא התכוונו לכך, אך זו המציאות, וחבל.
ג. תמציתיות - יש נושאים עמוקים כמו - יחס לתורה, לתלמידי חכמים ולמדינה, שאי אפשר לכתוב ולהסביר בקצרה. אמנם הנוער אוהב לקרוא מעט, אך ישנם נושאים הטעונים יריעה רחבה כדי להסבירם. העלונים הם מצומצמים בהיקפם, ולפיכך הם מסבירים נושאים אלו בקצרה, ונמצא שהדברים לא הוסברו כראוי וזה מאוד מסוכן.
ד. שו"ת ס.מ.ס - משו"ת זה יכולים לצאת קלקולים גדולים, שהרי כפי שכתבנו בסעיף הקודם, יש נושאים שאי אפשר לקצר בהם וחשוב שהרב יפַתח את התשובה. הדברים נכונים במיוחד בשאלות הלכתיות, בהם לעיתים קרובות הרב צריך לחקור את השואל ולשאול אותו שאלות הבהרה, ורק לאחר מכן אפשר לתת תשובה מדויקת ולא מכשילה. לדוגמא: התפרסמה לאחרונה ב - ס.מ.ס שאלה - קינואה, חמץ או לא? ענה על כך רב חשוב - לא. אולם תשובה זו לא מספקת - הרי הבירור העיקרי בעניין קינואה הוא - האם זה קטניות? מה הקורא אמור להבין?
אמת, לעיתים נמצאים במצוקה ושואלים ב - ס.מ.ס, אך אסור להפוך זאת לשיטה, כי הדבר מביא לתקלות.
ה. דעות חריגות - לעיתים, נכתבים בעלונים דעות חריגות שהם דעת מיעוט, אך בעלונים הם מוצגים כדעה מקובלת, וזו דרך מכשילה. לדוגמא: רב נכבד כתב שמותר למרוח משחה בשבת. זו דעה חריגה, הדעה המקובלת היא שהדבר אסור מדין ממרח, וכך מנהג ישראל.
לסיכום - אם נבחן את כל השיקולים, לדעתי - הוצאת העלונים צריכה להימשך, אך חשוב להקפיד על מספר כללים שיפתרו את החסרונות הקיימים כיום בעלונים:
א. לא לקרוא בתפילה.
ב. לכתוב את השו"ת (ונושאים נוספים) יותר באריכות, כדי שלא יטעו ולא יכשלו.
ג. למנות רב אחראי לעלון, שיסנן ויפקח על תכני העלון, שהם עולים בקנה אחד עם הדרך המקובלת.
דיון עומק
הרב אורי כהן שליט"א - ראש כולל 'מרץ', מבשרת ציון
נפתח בברכה מכל הלב - לעורכי העלון ומשתתפיו הקבועים והמזדמנים, לרגל הופעת עלון המאה. כה לחי!
עלוני השבת נולדו מתוך הצורך של קבוצות בתוכנו, לבטא את עניינם המיוחד, שלא ניתן לו מקום ראוי בכלי התקשורת הגדולים והממוסדים. בתחילת הדרך עסקו העלונים בעיקר בפרשת השבוע ובענייני היום, ושמם היה ראוי להם - "עלוני השבת". אולם במשך הזמן החלו העלונים לעסוק יותר ויותר בענייני השעה, כל אחד מנקודת השקפתו. מבחינה זאת שוב אין העלונים קשורים דווקא לשבת זו או אחרת. (וכאן המקום להעיר, שכדי למנוע את קריאת העלונים בעת התפילה, אולי עדיף לחלקם ביום ראשון. בנוסף - ישנה בעיה הלכתית בקריאת הפרסומות המצויות בעלונים בשבת, מפני שהן בבחינת "שטרי הדיוטות" שאסור לקראם בשבת, עיין שו"ע או"ח ש"ז, י"ב-י"ג).
כאן המקום להעיר, שעם כל החשיבות שיש להבעת עמדתם של מוציאי העלונים בשאלות שעל הפרק, הרי שיש חסרון ברוב העלונים בכך שהם רדודים ברמתם העיונית. המקום המצומצם העומד לרשות כותבי המאמרים, לא מאפשר לרדת לשורשי הנושאים המדוברים. בנוסף - ברוב העלונים אין מקום לדיון פתוח בין החברים בקבוצה המוציאה לאור את העלון (וכן אין לקוראים מצבורים אחרים אפשרות תגובה לנושאים המועלים בעלונים). כך הופך העלון לבמת יחיד או יחידים, שקדושתו פחותה, ותועלתו מועטה.
בעלון 'קוממיות' יש לנקודה זו חשיבות מיוחדת, מפני שתנועת 'קוממיות' נולדה על רקע הצורך לבטא עמדה מאוד עקרונית ומיוחדת, שחשוב שיהיה לה במה להתבטא ולהגיע לרשות הרבים. ממילא בעלון מועלות סוגיות עקרוניות, שחלקן מחודשות ומקוריות, וחשוב לעודד בהן דיון פתוח.
מבחינה זו - דרכו של העלון להעלות נושא מידי שבת בשבתו, ולעסוק בו מכמה זוויות, הוא חידוש מרענן בשדה העלונים. אולם, חבל שגם על במה זו חלה גזירת הצמצום (-ההכרחי), ואין בה עומק כראוי. הדבר חשוב במיוחד בעלון תורני, שמתבקשת בו ראיה תורנית, אשר מתבססת על מקורות תורניים. לפיכך חשוב מאוד להרחיב, לצטט ולנתח את המקורות עליהם מתבססת עמדת הכותבים.
עם כל זאת, חשיבותו הגדולה של 'קוממיות', והצלחתו, להביא את דבר ד' לרבבות בתים בישראל, היא הדבר המכריע, ועל כך יבורכו העושים והמעשים. ברכתנו ל'קוממיות' ביובלה, לגדול ולהגדיל תורה וקידוש שם שמים, לאהוב את התורה, לומדיה ומלמדיה, לחזק את ידי העומדים על משמרתה, ועל משמרת עמנו וארצנו הקדושה.
עצמאות מחשבתית
הרב אהרון טרופ שליט"א - ראש ישיבת 'בני צבי'
חז"ל במבטם המעמיק זיהו, שהמפתח לשינוי ולגאולה טמון בשמירה על עצמאות תרבותית-נפשית. זאת אנו למדים מהמשפט המפורסם של חז"ל, שישראל נגאלו ממצרים, מפני "שלא שינו את שמם, לשונם ושגדרו עצמם מן העריות" (במדבר רבה, כ"ג). רק מתוך עצמאות מנטאלית זו יכלו בני ישראל להעפיל אל השלב הבא - שבירת מחסום הפחד מהחוק המצרי, האוסר את זביחת אלוהי מצרים. שבירת מחסום הפחד הזה, הן מהעונש הפיזי, והן מהחשש הפסיכולוגי, (המוכר לכולנו), מפגיעה בחוק באשר הוא חוק, היא זו שסללה את הדרך לגאולה.
בדורנו, זכינו לחזור לארץ ישראל, זכינו לעצמאות מעול הגויים, אך עדיין אנו משועבדים לתרבות וחוק נכריים. יש שעבוד בארץ הזו, שעבוד לתרבות וחוק לא יהודיים ולעיתים אף אנטי יהודיים. על גודל ועוצמת שעבוד זה, תעיד העובדה הפשוטה - אף אדם בן חורין לא יפרנס ולא יכניס מרצונו החופשי לביתו, אדם שילעג לאמונתו ויסית כנגד ערכיו. אך עינינו רואות שכאשר הלעג וההסתה יופיעו בטלוויזיה או בעיתון הרי הם מיד הופכים לאורחים רצויים, ונכנסים אחר כבוד לסלון ואף ממומנים על ידי יהודים רבים.
עלינו להתריע שוב ושוב - הכנסת תקשורת זרה ומנוכרת לבתינו מעצימה בנו את העבדות המנטאלית לתרבות הלא יהודית, ומרעילה אותנו ואת בני ביתנו. עבדות מודרנית זו מאיטה ופוגעת בתהליך הגאולה.
מאידך, כל דף או עלון תורני וחיובי שמוריד את חשיפתנו לתרבות זו, ולו בכך שבזמן שפלוני קורא עלון זה אין לו יכולת בו זמנית לקרוא עיתונים חילוניים או ספר חילוני כזה או אחר, משחרר אותנו מהשעבוד ומההתמכרות לתרבות הנוכרית ולנושאי כליה.
אכן לא רק בחינת סור מרע יש בעלונים הללו, כי אם גם עשה טוב. ברוב העלונים מופיעים דברי תורה והתייחסות תורנית-יהודית למציאות האקטואלית ולשלל היבטיה, וכך מתחילה להיווצר לאיטה אלטרנטיבה לצורת ההסתכלות החילונית-נכרית. כבר לפני יותר ממאה שנים זיהה הרב זצ"ל את החזית החשובה וההכרחית הזו וכך הוא כותב: "העט כבש לו את העולם, הוא רודה במחשבות, ברגשי הלב וגם במעשים, בבטחה הוא עושה את דרכו... היעלה על הדעת שאנו רשאים לחשות ולא לקנות לנו את הזיין המודרני הזה?... ואנחנו למה לא נעשה גם אנו עט? היבשו מוחותינו חלילה?...אנחנו חייבים להתחיל ללכת בדרך אשר תביאנו לרכוש לנו את העט...באופן שנוכל באמת לקדש שם שמיים ולתת כבוד לתורה, תהילה לארץ חמדתנו והוד והדר לירושלים עיר קדשנו" (איגרת כ"ז).
העלונים מהווים חלק מהמהפכה היהודית, התרבותית והנפשית, שעושה עתה (באיחור רב) את צעדיה הראשונים, ואשר את הדיה ניתן גם לראות במקביל - בעיתונות יהודית משוחררת, בספרות ושירה יהודיים, ואף בסרטים והצגות שמבטאים תרבות וחשיבה אחרת.
אכן מיוחד עלון זה של תנועת 'קוממיות', שלא רק מספק אלטרנטיבה יהודית לתרבות השלטת אלא קורא ומוביל בפועל (יחד עם מעט עלונים נוספים) אל השלב ההכרחי הבא של שבירת מחסום הפחד מפני הפרת חוקים אנטי יהודיים. זאת בנוסף לעידוד הפעילות ההולכת ומתגברת של תנועת התשובה. כל אלו הולכים ויוצרים יחדיו, בעזרת ה', את הקומה הבאה של גאולת ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
