ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גרשון יוסף בן משה צבי
חינוך תקני וחינוך מיוחד
הרב דוד סמסון שליט"א, ראש ישיבת YTA
נאמר בגמרא: "תנו רבנן לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת, לא כאלישע שדחפו לגחזי בשתי ידיו, ולא כיהושע בן פרחיה שדחפו ליש"ו בשתי ידיו" (סוטה מ"ז). חז"ל לימדונו כאן את כל תורת ההורות התקנית. אהבה - ימין מקרבת מצד אחד, וגבולות - שמאל דוחה, מצד שני.
מי שחושב שהורה טוב הוא הורה אוהב ותו לא, הרי למד רק חצי מהנוסחה. המדרש מביא כמה דוגמאות לדבר: "חושך שבטו שונא בנו... ללמדך שכל המונע בנו מן המרדות סוף יוצא לתרבות רעה ושונאהו, שכן מצינו בישמעאל שהיה לו געגועין על אברהם אביו ולא רידהו ויצא לתרבות רעה ושנאו אברהם והוציאו מביתו ריקם... מהו 'וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודות בנו'? - שיצא לתרבות רעה. אתה מוצא כשגדל ישמעאל ישב בפרשת דרכים והיה מלסטם את הבריות שנאמר: 'והוא יהיה פרא אדם ידו בכל'" (תנחומא שמות, א').
המדרש כאן ממשיך ומביא ראיה דומה מיצחק ועשו: "כיוצא בו: 'ויאהב יצחק את עשו' לפיכך יצא לתרבות רעה על שלא רדהו... והלך אף הוא אצל ישמעאל ללמוד ממנו תרבות רעה", דוגמאות נוספות מביא המדרש מדרך חינוכו של אבשלום בידי דוד, ומסיים עם הדרכה ההורות הנכונה: "'ואוהבו שחרו מוסר' זה אברהם שייסר את יצחק ולמדו את התורה והדריכו בדרכיו... כיוצא בו... זה יעקב שלמדו יצחק אביו תורה ויסרו בבית תלמוד... זו בת שבע הצדקת שיסרה את שלמה... שכפתו בת שבע על העמוד ומכה אותו בשבט... אמרה לו הכל יודעין שאביך ירא שמים עכשיו אם תצא לתרבות רעה יאמרו שאתה ברי ואני גרמתי לך... וכל המייסר את בנו מוסיף הבן אהבה על אביו והוא מכבדו".
אך יש לזכור כי יחד עם העמידה על הגבולות בחינוך, עדיין צריך להביע תמיד אהבה לילד וכן פוסק הרמב"ם, כי גם בשעת מתן העונש: "ומכה אותן המלמד להטיל עליהם אימה, ואינו מכה אותם מכת אויב מכת אכזרי" (הלכות תלמוד תורה ב').
אולם השיטה של ימין מקרבת ושמאל דוחה, יעילה רק לגבי נערים ונערות נורמטיביים שאז החינוך התקני הוא הנכון. אולם אם הנער או הנערה כבר מרדו עד שהפסיקו להתחנך אצל ההורים, אזי יש להשתמש רק בדרך של ימין מקרבת ולהניח בינתיים את השמאל הדוחה. על פי כלל זה הגדיל החזון אי"ש (יו"ד ב') לחדש הלכה נגד פסק השולחן ערוך. וכותב שבדורנו כיון שנכרתה האמונה מדלת העם, יש להחזיר את הרשעים בתשובה בעבותות האהבה ולא על ידי אלימות.
על-פי הכלל הזה מדרש הגדול מיישב את הקושיא, כיצד ייתכן ש"ויאהב יצחק את עשו"? וזה לשונו: "וכי לא היה אבינו יצחק יודע במעשה עשו שהן כֵּעוּרין, והכתוב אומר: 'הלא משנאך ה' אשנא', ומפני מה אהבו? אלא שהיה אוהבו בפניו בלבד כדי לקרבו ולמשכו שהרי קל וחומר אם כשהוא אוהבו מעשיו מקולקלין, אלו שנאו ורחקו על אחת כמה וכמה".
כלומר דווקא בגלל שמעשיו של עשו היו כל כך כעורין, לא היה מקום לשמאל דוחה אלא לימין מקרבת.
את האהבה הרדיקלית הזאת הנצרכת לרשעים מתאר ר' אברהם אזולאי בספרו חסד לאברהם (בריכת אברהם, שוקת כ"ג) וזה לשונו: "וירגיל עצמו להכניס אהבת בני אדם בלבו כולם, ואפילו הרשעים, יאהב אותם בלבו, ויאמר מי יתן והיו אלו צדיקים שבים בתשובה... ובמה יאהב אותם? בהיותו מזכיר במחשבתו את הטובות שבהם, ויכסה מומם, ולא יסתכל בכיעורם".
יהי רצון שנשכיל לדעת בכל נער ונערה מתי הם זקוקים לשמאל דוחה ומתי לימין מקרבת, "וכל בניך לימודי ה' ורב שלום בניך."
לעצור לפני התהום
הרב זאב שרון שליט"א – ראש המכינה במעלה אפרים
במסכת סנהדרין מובאת מחלוקת תנאים אם בן סורר ומורה היה או לא היה. רבי יהונתן מעיד שהיה אחד כזה, והוא עמד על קברו, ורבי שמעון אומר שהפרשה מופיעה בתורה רק על מנת לדרוש ולקבל שכר.
כדי לדון בן סורר ומורה למיתה, צריכים להתקיים כל כך הרבה תנאים מיוחדים, שמציאות כזו כמעט בלתי אפשרית. אם כך, צריך לומר שהתורה הביאה את הפרשה הזו, כדי שנדון ונחשוב על נושא חינוך הילדים ועד היכן הדברים יכולים להתגלגל.
אחד התנאים להוצאתו להורג של בן סורר ומורה הוא הסכמת ההורים. אם האם או האב אינם מוכנים להגדירו ככזה, אין הבן נידון למיתה, ומכך אפשר ללמוד שחשובה מאוד ההסכמה בין ההורים על דרכי החינוך של הילד שגם היא, זו הקובעת את גורלו. בוודאי שלא ההורים הם האשמים הבלעדיים במצב של הידרדרות הילד. לכל ילד וילד יש אישיות משל עצמו ובחירה חופשית משל עצמו, והוא נושא באחריות על מעשיו אבל האחריות של ההורים חשובה מאוד בעיקר בגילאים הרכים.
התורה והמשנה גם מגדירים לנו את המעשים אותם עושה הילד המכניסים אותו בגדר של בן סורר ומורה. המעשים הללו מהווים מעין 'בנין אב' מהם כל הורה מקבל תזכורת שמעשיו של הבן מעידים שהוא מתחיל לאבד את דרכו, ועל ההורים להתחיל לפעול על מנת למנוע את ההידרדרות של הילד.
אכילה ושתייה בגסות רוח, וגנבת רכוש מהורים הם מעשים המעידים על כשל התנהגותי ומוסרי חריף שהוא תחילתו של מדרון חלקלק. לכן התורה אומרת כי חייבים לעצור את הילד כאן, כי אחרת ייפול ויפיל אחרים. לכן עדיף שימות זכאי ולא חייב. ואנחנו אומרים שיעשה זכאי ולא חייב לפני שיעבור את הגבול בו יתחייב מיתה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
