ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- דרכי הגאולה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אסתר בת רחל
"כי ניחם ה' ציון ניחם כל חרבותיה...", סיים נחמיה את החזרה האחרונה לקראת קריאת הפטרת בר המצוה שלו, וקולו הנעים והחזק הדהד ברחבי הבית. הוא עצם לרגע את עיניו וראה בעיני רוחו את התגשמות הנבואה.
- אני כל כך אוהב את הפסוק הזה, שח לאביו שישב לצידו, הגאולה המתוארת בפסוק זורמת בהשקט ובנחת, הארץ הולכת ונבנית, וכך אכן קורה במציאות.
- אתה עוד צעיר נחמיה, חייך האב בחיוך נוגה, לא ראית מה שאני ראיתי. לצערנו יש הרבה סיבוכים ובעיות בתהליך הגאולה.
- אבל למה, אבא, למה?
- אני כל כך אוהב את הפסוק הזה, שח לאביו שישב לצידו, הגאולה המתוארת בפסוק זורמת בהשקט ובנחת, הארץ הולכת ונבנית, וכך אכן קורה במציאות.
- אתה עוד צעיר נחמיה, חייך האב בחיוך נוגה, לא ראית מה שאני ראיתי. לצערנו יש הרבה סיבוכים ובעיות בתהליך הגאולה.
- אבל למה, אבא, למה?
מדרגות שמעל הטבע
הרב חיים שטיינר שליט"א - ר"מ בישיבות 'מרכז הרב' ו'עטרת נחמיה' ת"א
בשנת תק"א, לפני כ- 207 שנים, התחילה הגאולה האחרונה, שאין אחריה יותר גלויות (כך קבע הגאון מוילנא, כמובא בספר'קול התור'). בשנת תקל"ב ניסה הגאון מווילנא להגיע בעצמו לארץ ישראל, ולא אסתעייא מילתא. בשנת תקל"ז- שלח הגאון כ- 70 נפש לארץ כדי להתחיל בקיבוץ גלויות וכן עלו ארצה גם כ- 300 מתלמידי הבעל שם טוב.
בספר 'קול התור' - יש מתווה מדויק של המשך תהליך הגאולה: הגאולה מתחילה "במידת הדין", כנאמר (תהילים ט"ז, ו'): "חבלים נפלו לי בנעימים, אף נחלת שפרה עלי". תהיה התעוררות מלמטה כמו שהיה בימי כורש. עקבות משיח ילוו בהפרעות ומכשולים, אבל מכל צרה יוצאת ישועה, כנאמר (בירמיה ל', ז'): "...ועת צרה היא ליעקב, וממנה יוושע". את הארץ יקנו כמו בימי עזרא ונחמיה, אך יהיה גם צורך לכבוש אותה במלחמה כמו בימי יהושע, אבל בחמלת ד' עלינו - תהיה זו מלחמה מחולקת לחלקים, ועלינו ללחום בכל עוזנו, ולהתגבר במעשים ובתיקונם עד השלמת הגאולה.
כל התהליך הזה מתגשם ממש בשלמות. התקדמנו התקדמות עצומה, ותוך כדי חבלי לידה קשים, במלחמות ובאסונות ובשואה הנוראה, זכינו להארת פנים של חזרת המלכות לישראל, כיבוש והתנחלות בחלק גדול מהארץ, וריבוי עצום של לימוד תורה וקיומה. הכול מתוך התמודדויות רוחניות וגשמיות קשות, ואנו בטוחים שהמשך ההתקדמות תבוא בקרוב ממש.
המהר"ל מפראג (נתיב הייסורין) מסביר את המושג "ייסורין של אהבה" - "כאשר האדם הוא צדיק, וראוי אל מעלה עליונה, אבל מצד הגוף יש בו צד מה שאינו ראוי לאותה מעלה... הקב"ה מביא עליו ייסורין ממרקים הנפש...". וכפי שהגדיר זאת מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק (צמח צבי, ל"ח): "כך דרכה של תורה ועבודת ד' - הזדמנות, מניעות ועיכובים - מחזקת את הרוח, ומגבירה את השאיפה הפנימית...".
אף במסכת ברכות (ה') אומר רשב"י: "שלוש מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל, וכולם לא נתנן אלא על ידי ייסורין, ואלו הן: תורה, ארץ ישראל והעולם הבא".
והסביר מרן הרב (עין איה שם), שיש מעלות שאפשר להשיגן באופן טבעי, ואז משיגים אותם לא על ידי ייסורים. אבל כשרוצים להשיג מעלות שלמעלה מן הטבע - אין כוחות הגוף הטבעיים מוכנים לזה, כי אם על ידי ייסורים. וכמו שביאר הרמב"ם (יסודי התורה ז', ב') - שכאשר הנביא מתנבא "איבריו מזדעזעים, וכוח הגוף כושל... ותישאר הדעה פנויה להבין מה שתראה", כי הנבואה היא מעלה עליונה מחוץ לטבע, ואין הגוף מקבלה כי אם על ידי ייסורים.
וממשיך הרב שם ואומר, שהאדם מורכב משכל, גוף ונפש. בשלושת הכוחות הללו הוא רוכש מעלות טבעיות, אבל הקב"ה הכין את ישראל בשלושת המרכיבים הללו להתרומם מעל חוקי הטבע. מצד השכל - נתן להם את התורה לרומם את שכלם מעל לטבע. מצד הגוף - ארץ ישראל ארץ גופנית, אבל יש בה כוח קדושה סגולי למעלה מהטבע, ועולם הבא - בו הנפש זוכה למעלה העליונה מעל לטבע, ולכן כולם על ידי ייסורים.
לסיכום: בגאולה האחרונה צומחת ישועה מכל צרה. אצל האדם הפרטי תפקיד הייסורים הוא להשתחרר מהשעבוד הגופני ולהתעלות למעלות הרוחניות, על ידי התעוררות ושאיפה להתקדמות בעקבות הייסורים. וכן בעם ישראל - הייסורים מעוררים לשאיפת הגאולה, שהיא בעצם מצב של "מעל לטבע", וכוללת עליה אדירה בקניין תורה, בקניין הארץ ובקניין עולם הבא, וקניין שבא על ידי ייסורים הוא הקניין הנצחי מעל למגבלות הטבעיות והפרטיות.
בשביל להרוויח עוד משהו
הרב שמואל יניב שליט"א - מחבר סדרת הספרים 'צפונות בתורה'
מעלת הגאולה היא ב'אתערותא דלתתא' (=התעוררות מלמטה), כלומר - בלי מאמץ עד דרגה של מסירות נפש, זו לא גאולה. יכולה להיות תוצאה של גאולה, אבל הבסיס לגאולה הוא בנפש, בנשמה ובעשיית האדם, לכן המאמץ הוא הוא הבסיס גאולה .
זו הסיבה, שבתהליך הגאולה שהחל עוד בגירוש ספרד, מכל 'מצוקה' או 'צרה' (בלשון ההמון), שהייתה לעם ישראל במאות השנים הללו, הרי כשישראל התאמצו להיגאל התהפכה ה'צרה' ל'אוצר'. וזה כל המעלה של הגאולה, שישראל עושים את הגאולה.
זהו המסר אותו ביקש הגאון מווילנה להעביר לתלמידיו, בלמדו אותם את הפסוקים והמסרים שהראו לו בחלום בעת שעשה עליית נשמה - "עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע" ו - "אל תירא עבדי יעקב, מכל צרה תצמח ישועה גדולה".
ואכן, אם נעקוב אחרי כל שאירע לישראל בשנות הגאולה האחרונה, נראה שמכל צרה צמחה ישועה:
מהמצוקה של מלחמת העולם הראשונה צמחה הצהרת בלפור, מפרעות תרפ"ט צמח הגוף העברי הלוחם, מהשביתה הגדולה של הערבים בשנות תרצ"ו-תרצ"ז נכבשו מקומות העבודה, והעבודה העברית הפכה לגורם המרכזי במשק, מהשואה צמחה התקומה - מדינת ישראל 'ראשית צמיחת גאולתנו', מהמצוקה שלפני מלחמת ששת הימים נוצרה אחדות כל קהילות ישראל בעולם והישועות הגדולות של ששת הימים, ממצוקת מלחמת יום כיפור צמח 'גוש אמונים' ומהמצוקה הגדולה של החומריות צומחת והולכת תנועת התשובה הגדולה.
הכלל הגדול הוא - "וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ". הסיבוכים הגדולים של תהליך הגאולה מגלים את הכוחות העצומים שיש באומה, כוחות שיובילו לתחיית העולם כולו, שהרי הגאולה איננה רק בשביל עם ישראל אלא היא גאולת העולם כולו .
ולסיום - העיקר שנזכור את הכלל היסודי, שהמאמין לא שופט את העולם בעיני בשר, אלא יודע וזוכר תמיד ש"ישועת ה' כהרף עין", וכאשר אנו עושים את אשר ביכולתנו עד קצה גבול היכולת, השכינה מברכת אותנו בניסים ונפלאות ישועות ונחמות.
מגאולה חלומית לגאולה השלמה
הרב יהודה מלמד שליט"א - ר"מ בישיבת ההסדר רמת גן
השאלה מניחה אפשרות של גאולה ללא סיבוכים. גאולה ללא סיבוכים זוהי הגאולה, כפי שהיא מופיעה בחלום . בחלום - הגאולה מופיעה כדבר פשוט. הכול הולך, הכול מצליח, אין שום עיכוב, עם ישראל מכובד בין העמים, והיהודים מתקבצים לארץ ישראל. במידה ויש מלחמות, עם ישראל מנצח בהם ונוצר מצב שאין רצון להלחם בישראל. התורה חוזרת ללומדיה, הסנהדרין ללשכת הגזית ובית המקדש למקומו.
זהו משיח ללא חבלי משיח, אבל זהו החלום של המשיח ולא משיח ממשי. ההתעקשות להיצמד לחלום זוהי התודעה הגלותית. תודעה שמעדיפה חלום מושלם על פני מציאות חלקית. המוכנות להתעורר מהחלום ולקום ולפעול בתוך מציאות חסרה ודוויה זהו המעבר מתודעה של גלות לתודעה של גאולה. זהו המעבר מרעיון בוסרי של גאולה לרעיון בשל.
לעיתים, ישנם אנשים שרעיון הגאולה עבר אצלם הבשלה חלקית. במצב זה האדם והציבור מוכנים לעכל את הרעיון שיש קשיים בדרך, אבל רק קשיים שמשתלבים בתוך תוכנית ערוכה וצפויה מראש. מבחינתם, לקשיים יש תפקיד בתוך ההצגה הגדולה והם אמורים להופיע בדיוק בזמן המיועד להם ולבצע את תפקידם באופן מדויק כפי המתוכנן להם מראש. אצל אנשים אלו, כאשר מגיעים סיבוכים לא צפויים ולא מתואמים לתוכנית - יש ייאוש, תסכול ואובדן דרך.
ממילא, המציאות האמיתית של הגאולה, הכוללת סיבוכים לא צפויים, מכריחה אותנו להגיע להבשלה מלאה, כך שנהיה מוכנים להכיר במציאות הגאולה, שלא בנויה לפי בהתאם לדרך שאנחנו במחשבתנו עיצבנו לה .
בכך גנוזה זווית הבנה נוספת למושג 'תשובה', דהיינו לשוב מן הדרך בה חשבנו ללכת ולהכיר בכך שצריך ללכת בדרך חדשה ואחרת.
השאלה האמיתית אותה עלינו לשאול היא לא - מהי התוכנית שהקדוש ברוך הוא מתכנן בתהליך הגאולה, (כאשר אז אנו עלולים לשקוע כל הזמן במאמצים ליישב את המציאות עם התוכנית האלוקית), אלא עלינו לשאול - מה אנו צריכים לעשות בכל מצב שאנו נקלעים אליו. כך זוכה האדם להיות שותף מלא בתהליך הגאולה. זוהי שלמות הגאולה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
