ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- דרכי הגאולה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אסתר בת רחל
"כי ניחם ה' ציון ניחם כל חרבותיה...", סיים נחמיה את החזרה האחרונה לקראת קריאת הפטרת בר המצוה שלו, וקולו הנעים והחזק הדהד ברחבי הבית. הוא עצם לרגע את עיניו וראה בעיני רוחו את התגשמות הנבואה.
- אני כל כך אוהב את הפסוק הזה, שח לאביו שישב לצידו, הגאולה המתוארת בפסוק זורמת בהשקט ובנחת, הארץ הולכת ונבנית, וכך אכן קורה במציאות.
- אתה עוד צעיר נחמיה, חייך האב בחיוך נוגה, לא ראית מה שאני ראיתי. לצערנו יש הרבה סיבוכים ובעיות בתהליך הגאולה.
- אבל למה, אבא, למה?
- אני כל כך אוהב את הפסוק הזה, שח לאביו שישב לצידו, הגאולה המתוארת בפסוק זורמת בהשקט ובנחת, הארץ הולכת ונבנית, וכך אכן קורה במציאות.
- אתה עוד צעיר נחמיה, חייך האב בחיוך נוגה, לא ראית מה שאני ראיתי. לצערנו יש הרבה סיבוכים ובעיות בתהליך הגאולה.
- אבל למה, אבא, למה?
מדרגות שמעל הטבע
הרב חיים שטיינר שליט"א - ר"מ בישיבות 'מרכז הרב' ו'עטרת נחמיה' ת"א
בשנת תק"א, לפני כ- 207 שנים, התחילה הגאולה האחרונה, שאין אחריה יותר גלויות (כך קבע הגאון מוילנא, כמובא בספר'קול התור'). בשנת תקל"ב ניסה הגאון מווילנא להגיע בעצמו לארץ ישראל, ולא אסתעייא מילתא. בשנת תקל"ז- שלח הגאון כ- 70 נפש לארץ כדי להתחיל בקיבוץ גלויות וכן עלו ארצה גם כ- 300 מתלמידי הבעל שם טוב.
בספר 'קול התור' - יש מתווה מדויק של המשך תהליך הגאולה: הגאולה מתחילה "במידת הדין", כנאמר (תהילים ט"ז, ו'): "חבלים נפלו לי בנעימים, אף נחלת שפרה עלי". תהיה התעוררות מלמטה כמו שהיה בימי כורש. עקבות משיח ילוו בהפרעות ומכשולים, אבל מכל צרה יוצאת ישועה, כנאמר (בירמיה ל', ז'): "...ועת צרה היא ליעקב, וממנה יוושע". את הארץ יקנו כמו בימי עזרא ונחמיה, אך יהיה גם צורך לכבוש אותה במלחמה כמו בימי יהושע, אבל בחמלת ד' עלינו - תהיה זו מלחמה מחולקת לחלקים, ועלינו ללחום בכל עוזנו, ולהתגבר במעשים ובתיקונם עד השלמת הגאולה.
כל התהליך הזה מתגשם ממש בשלמות. התקדמנו התקדמות עצומה, ותוך כדי חבלי לידה קשים, במלחמות ובאסונות ובשואה הנוראה, זכינו להארת פנים של חזרת המלכות לישראל, כיבוש והתנחלות בחלק גדול מהארץ, וריבוי עצום של לימוד תורה וקיומה. הכול מתוך התמודדויות רוחניות וגשמיות קשות, ואנו בטוחים שהמשך ההתקדמות תבוא בקרוב ממש.
המהר"ל מפראג (נתיב הייסורין) מסביר את המושג "ייסורין של אהבה" - "כאשר האדם הוא צדיק, וראוי אל מעלה עליונה, אבל מצד הגוף יש בו צד מה שאינו ראוי לאותה מעלה... הקב"ה מביא עליו ייסורין ממרקים הנפש...". וכפי שהגדיר זאת מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק (צמח צבי, ל"ח): "כך דרכה של תורה ועבודת ד' - הזדמנות, מניעות ועיכובים - מחזקת את הרוח, ומגבירה את השאיפה הפנימית...".
אף במסכת ברכות (ה') אומר רשב"י: "שלוש מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל, וכולם לא נתנן אלא על ידי ייסורין, ואלו הן: תורה, ארץ ישראל והעולם הבא".
והסביר מרן הרב (עין איה שם), שיש מעלות שאפשר להשיגן באופן טבעי, ואז משיגים אותם לא על ידי ייסורים. אבל כשרוצים להשיג מעלות שלמעלה מן הטבע - אין כוחות הגוף הטבעיים מוכנים לזה, כי אם על ידי ייסורים. וכמו שביאר הרמב"ם (יסודי התורה ז', ב') - שכאשר הנביא מתנבא "איבריו מזדעזעים, וכוח הגוף כושל... ותישאר הדעה פנויה להבין מה שתראה", כי הנבואה היא מעלה עליונה מחוץ לטבע, ואין הגוף מקבלה כי אם על ידי ייסורים.
וממשיך הרב שם ואומר, שהאדם מורכב משכל, גוף ונפש. בשלושת הכוחות הללו הוא רוכש מעלות טבעיות, אבל הקב"ה הכין את ישראל בשלושת המרכיבים הללו להתרומם מעל חוקי הטבע. מצד השכל - נתן להם את התורה לרומם את שכלם מעל לטבע. מצד הגוף - ארץ ישראל ארץ גופנית, אבל יש בה כוח קדושה סגולי למעלה מהטבע, ועולם הבא - בו הנפש זוכה למעלה העליונה מעל לטבע, ולכן כולם על ידי ייסורים.
לסיכום: בגאולה האחרונה צומחת ישועה מכל צרה. אצל האדם הפרטי תפקיד הייסורים הוא להשתחרר מהשעבוד הגופני ולהתעלות למעלות הרוחניות, על ידי התעוררות ושאיפה להתקדמות בעקבות הייסורים. וכן בעם ישראל - הייסורים מעוררים לשאיפת הגאולה, שהיא בעצם מצב של "מעל לטבע", וכוללת עליה אדירה בקניין תורה, בקניין הארץ ובקניין עולם הבא, וקניין שבא על ידי ייסורים הוא הקניין הנצחי מעל למגבלות הטבעיות והפרטיות.
בשביל להרוויח עוד משהו
הרב שמואל יניב שליט"א - מחבר סדרת הספרים 'צפונות בתורה'
מעלת הגאולה היא ב'אתערותא דלתתא' (=התעוררות מלמטה), כלומר - בלי מאמץ עד דרגה של מסירות נפש, זו לא גאולה. יכולה להיות תוצאה של גאולה, אבל הבסיס לגאולה הוא בנפש, בנשמה ובעשיית האדם, לכן המאמץ הוא הוא הבסיס גאולה .
זו הסיבה, שבתהליך הגאולה שהחל עוד בגירוש ספרד, מכל 'מצוקה' או 'צרה' (בלשון ההמון), שהייתה לעם ישראל במאות השנים הללו, הרי כשישראל התאמצו להיגאל התהפכה ה'צרה' ל'אוצר'. וזה כל המעלה של הגאולה, שישראל עושים את הגאולה.
זהו המסר אותו ביקש הגאון מווילנה להעביר לתלמידיו, בלמדו אותם את הפסוקים והמסרים שהראו לו בחלום בעת שעשה עליית נשמה - "עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע" ו - "אל תירא עבדי יעקב, מכל צרה תצמח ישועה גדולה".
ואכן, אם נעקוב אחרי כל שאירע לישראל בשנות הגאולה האחרונה, נראה שמכל צרה צמחה ישועה:
מהמצוקה של מלחמת העולם הראשונה צמחה הצהרת בלפור, מפרעות תרפ"ט צמח הגוף העברי הלוחם, מהשביתה הגדולה של הערבים בשנות תרצ"ו-תרצ"ז נכבשו מקומות העבודה, והעבודה העברית הפכה לגורם המרכזי במשק, מהשואה צמחה התקומה - מדינת ישראל 'ראשית צמיחת גאולתנו', מהמצוקה שלפני מלחמת ששת הימים נוצרה אחדות כל קהילות ישראל בעולם והישועות הגדולות של ששת הימים, ממצוקת מלחמת יום כיפור צמח 'גוש אמונים' ומהמצוקה הגדולה של החומריות צומחת והולכת תנועת התשובה הגדולה.
הכלל הגדול הוא - "וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ". הסיבוכים הגדולים של תהליך הגאולה מגלים את הכוחות העצומים שיש באומה, כוחות שיובילו לתחיית העולם כולו, שהרי הגאולה איננה רק בשביל עם ישראל אלא היא גאולת העולם כולו .
ולסיום - העיקר שנזכור את הכלל היסודי, שהמאמין לא שופט את העולם בעיני בשר, אלא יודע וזוכר תמיד ש"ישועת ה' כהרף עין", וכאשר אנו עושים את אשר ביכולתנו עד קצה גבול היכולת, השכינה מברכת אותנו בניסים ונפלאות ישועות ונחמות.
מגאולה חלומית לגאולה השלמה
הרב יהודה מלמד שליט"א - ר"מ בישיבת ההסדר רמת גן
השאלה מניחה אפשרות של גאולה ללא סיבוכים. גאולה ללא סיבוכים זוהי הגאולה, כפי שהיא מופיעה בחלום . בחלום - הגאולה מופיעה כדבר פשוט. הכול הולך, הכול מצליח, אין שום עיכוב, עם ישראל מכובד בין העמים, והיהודים מתקבצים לארץ ישראל. במידה ויש מלחמות, עם ישראל מנצח בהם ונוצר מצב שאין רצון להלחם בישראל. התורה חוזרת ללומדיה, הסנהדרין ללשכת הגזית ובית המקדש למקומו.
זהו משיח ללא חבלי משיח, אבל זהו החלום של המשיח ולא משיח ממשי. ההתעקשות להיצמד לחלום זוהי התודעה הגלותית. תודעה שמעדיפה חלום מושלם על פני מציאות חלקית. המוכנות להתעורר מהחלום ולקום ולפעול בתוך מציאות חסרה ודוויה זהו המעבר מתודעה של גלות לתודעה של גאולה. זהו המעבר מרעיון בוסרי של גאולה לרעיון בשל.
לעיתים, ישנם אנשים שרעיון הגאולה עבר אצלם הבשלה חלקית. במצב זה האדם והציבור מוכנים לעכל את הרעיון שיש קשיים בדרך, אבל רק קשיים שמשתלבים בתוך תוכנית ערוכה וצפויה מראש. מבחינתם, לקשיים יש תפקיד בתוך ההצגה הגדולה והם אמורים להופיע בדיוק בזמן המיועד להם ולבצע את תפקידם באופן מדויק כפי המתוכנן להם מראש. אצל אנשים אלו, כאשר מגיעים סיבוכים לא צפויים ולא מתואמים לתוכנית - יש ייאוש, תסכול ואובדן דרך.
ממילא, המציאות האמיתית של הגאולה, הכוללת סיבוכים לא צפויים, מכריחה אותנו להגיע להבשלה מלאה, כך שנהיה מוכנים להכיר במציאות הגאולה, שלא בנויה לפי בהתאם לדרך שאנחנו במחשבתנו עיצבנו לה .
בכך גנוזה זווית הבנה נוספת למושג 'תשובה', דהיינו לשוב מן הדרך בה חשבנו ללכת ולהכיר בכך שצריך ללכת בדרך חדשה ואחרת.
השאלה האמיתית אותה עלינו לשאול היא לא - מהי התוכנית שהקדוש ברוך הוא מתכנן בתהליך הגאולה, (כאשר אז אנו עלולים לשקוע כל הזמן במאמצים ליישב את המציאות עם התוכנית האלוקית), אלא עלינו לשאול - מה אנו צריכים לעשות בכל מצב שאנו נקלעים אליו. כך זוכה האדם להיות שותף מלא בתהליך הגאולה. זוהי שלמות הגאולה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
