ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נדרים ושבועות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבקה בת צילה
מצות לא תעשה שלא לאחר נדרו ונדבתו, שנאמר: "כי תידור נדר... לא תאחר לשלמו" (דברים כ"ג).
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
63 - "ולא תטֹר"
64 - כי תידור נדר
65 - "לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו"
טען עוד
סיפורה של מצוה
תחושה קשה של פרידה אפפה את בני ישיבתו של הגאון רבי נתן אדלר זצ"ל. הרב התמנה לרבה של אחת הערים הגדולות, ועמד לעזוב את ראשות הישיבה. קודם פרדתו ערכו בני הישיבה מסיבת פרידה מרבם האהוב, כשבתום המסיבה עברו בני הישיבה לפני הרב לפרידה אישית. הערצתם הרבה של בני הישיבה זירזתם לבקש ממנו את ברכתו, כל אחד ואחד לפי צרכיו - האחד ביקש ברכה לזיווג בעוד חברו זקוק היה לברכה לילדים, השלישי ברכה להצלחה בלימוד והרביעי לרפואת אחד מקרוביו. וכך עברו התלמידים אחד אחרי השני, עד שהגיע תורו של גדול התלמידים, החתם סופר. החתם סופר ניגש לרבו כשדמעות בעיניו. קשה עליו הייתה פרידתו מרבו האהוב ממנו שאב ודלה תורה בעמל והתמדה. הרב המרוגש פנה לתלמידו האהוב ושאל מה מבקש הוא בברכתו. החתם סופר ענה כי רצונו היחיד הוא שלא להפרד מרבו, ולהמשיך ללמוד תורה מהרב גם בעיר בה מתעד לשמש ברבנות. עם שיצאו מפיו המילים, נבהל החתם סופר, ופנה לרבו, האם כעת חייב אני לקיים את דברי? אולי יש בזה משום נדר? רבי נתן ענה לו בטון נוזף משהו: "מאי נפקא מינא האם יש בזה נדר או לא? וכי אם אין בזה נדר אינך מחוייב לשמור את מוצא פיך, ולקיים את מה שאמרת?" החתם סופר נבהל, הרי לא הכין עימו דבר, ולא התכונן לכך כלל, וכיצד זה יסע בפתאומיות עם רבו? אולם חזקה עליו דברי רבו כי חייב הוא לשמור את מוצא פיו, וביקש לעלות לכרכרה. אולם הרב שביקש לבחון עד כמה רצונו של תלמידו ללמוד אצלו, הקשיח את ליבו ואמר כי אין מקום בכרכרה. לחתם סופר לא נותרה ברירה והוא החל לרוץ אחרי הכרכרה. נשימתו קשתה עליו, רגליו כאבו, אולם הרצון לשמור את מוצא שפתיו, שלא להפרד מרבו, המריצו אותו עוד ועוד. כעבור שעה ארוכה כשלו רגליו עד שלא יכל יותר ונאלץ להפסיק את ריצתו, מתוך הבנה כי כעת הוא אנוס וכי אין ביכולתו כעת להמשיך. או אז עצרה הכרכרה, והרב הנרגש ממסירותו של תלמידו האהוב, הזמינו לעלות לכרכרה תוך שהוא מחבקו בחום.
*
מצב כספי דחוק היה דבר שבשגרה אצל הצדיק רבי אריה לוין זצ"ל. לא פעם ולא פעמיים לא היה ברשותו ממון כדי מחייתו. אולם באופן עקבי נמנע ר' אריה ללוות כספים, שהרי ידוע הפסוק: "עבד לווה לאיש מלווה", ולא רצה להזדקק לחסדם של בני אדם.
אולם יום אחד כשהגיעו מים עד נפש, והיה חייב סכום כסף בדחיפות, נאלץ לחרוג ממנהגו ולפנות לחנווני בשוק מחנה יהודה, בידיעה כי בערב עתיד הוא לקבל את משכורתו, וכך יכול הוא להתחייב לחנווני כי עוד באותו היום יחזיר את חובו.
אותו היום יום מושלג היה, ככל שנקפו השעות השלג הלך ונערם במהירות. לעת ערב, כשהכסף היה בידו של ר' אריה, ישב עם רעייתו והתלבטו האם יהיה זה נורא לדחות את השבת הכסף למחר, מפני שביתו של החנווני היה מרוחק ביותר, ור' אריה שכבר לא היה צעיר היה עלול למעוד בשלג, או לחילופין להתקרר ולחלות מהקור העז. אולם החלטתם הייתה מהירה, את ההבטחה יש לקיים!
הדרך נמשכה לר' אריה שעה ארוכה, אולם הוא בעקשנות נאבק ברוחות המצליפות ובשלג הכבד שהצר את צעדיו. כשהגיע לביתו של החנווני שמע מבעד לדלת את אשתו מרימה את קולה כנגדו: "כיצד זה העזת להלוות לו סכום כה גבוה?! מי ערב לך כי אכן יחזיר לך?! ואם לא יחזיר מה נעשה?!" וקולו של החנווני נשמע מתגונן כנגדה: "סומך אני על ר' אריה שאם אמר כי יחזיר את הכסף היום, ברור לי כי יעמוד בדיבורו, ועוד היום יחזיר את הכסף". ר' אריה ששמח כי אכן עמד בדיבורו, נקש על הדלת. בעלת הבית שפתחה את הדלת, אמרה: "ר' אריה, בשביל ההלוואה הייתה צריך לצעוד במזג אויר קשה כזה? וכי לא יכולנו להמתין עם הכסף עד למחר?"...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
