ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- מצוות לימוד תורה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבקה בת צילה
סבא סיים לעלעל בעלוני השבת, והביט בי בפליאה. זו הייתה דרכו בשעה שהיה תמה על התופעות החדשות של דורנו. ידעתי, עוד מעט תבוא שאלה קשה, שניסיון חיים עשיר מבצבץ מתוכה.
"תגיד", שאל סבא, "מדוע העלונים מלאים פרסומות לימי עיון ולילות לימוד לנשים בשבועות? אצלנו במרוקו, הגברים היו לומדים כל הלילה בשבועות, ונשים צדקניות היו מגישות להם מיני מתיקה וקפה שחור. לא כך אמרו חכמים - 'כל המלמד ביתו תורה כאילו מלמדה תיפלות'"?
"תגיד", שאל סבא, "מדוע העלונים מלאים פרסומות לימי עיון ולילות לימוד לנשים בשבועות? אצלנו במרוקו, הגברים היו לומדים כל הלילה בשבועות, ונשים צדקניות היו מגישות להם מיני מתיקה וקפה שחור. לא כך אמרו חכמים - 'כל המלמד ביתו תורה כאילו מלמדה תיפלות'"?
דור של גאולה
הרב יהושע שפירא שליט"א - ראש ישיבת ההסדר רמת גן
בדורנו ישנו ריבוי גדול של לימוד תורה לנשים. והדבר מפליא, שהרי ידועים דברי הגמרא (סוטה כ"א) "כל המלמד את ביתו תורה כאילו מלמדה תיפלות". ובכל זאת, מלבד דעת יחיד של האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג, הרי כל גדולי ישראל הסכימו שכיום יש בדבר צורך גדול. אין הדברים אמורים רק על לימוד ההלכות המעשיות הנצרכות ולימודי מוסר ושורשי אמונת ישראל, אשר היו בוודאי חובה גמורה בכל הדורות, אלא בלימוד תורה רחב יותר, כל בית מדרש לפי מנהגו.
הסיבה לעמדה החדשה של גדולי התורה ביחס לנושא זה היא - השינוי המשמעותי שחל בדמות האישה בדורנו. וכפי שאמר החפץ חיים בנוגע להקמת מוסדות בית יעקב: התיפלות עליה מדברת הגמרא אמורה לגבי נשים בורות שלא יודעות קרוא וכתוב, אבל נשים שלנו שכישרונותיהן וידיעותיהן מרובים בכל תחומי הדעת, לא ייתכן שרק התורה תיעדר מתוכני הלימודים שלהן.
לאמתו של דבר, רעיון עמוק עומד מאחורי השינוי בדמות האישה בדורנו. בדורות עברו, דמות האישה הייתה מצומקת ושפופה, כעונש על החטא הקדמוני, ככתוב במפורש - "והוא ימשול בך". אך עם גאולתם של ישראל, העולם הולך ומשתחרר מכל העול של חטא אדם הראשון, ויחד עם ביטול גזירת - "בזיעת אפך תאכל לחם" על ידי הטכנולוגיה המודרנית, וביטול גזירת - "בצער תלדי בנים" על ידי הטיטולים והרפואה המודרנית, יוצאת גם דמותה של האישה מדלותה. כמובן, שערבוב של דרך חדשה זו של האישה עם פגמים בצניעות ותערובת נשים וגברים, היא טעות מצערת שאינה ממין העניין.
לכן ברכה גדולה אנו רואים בבתי המדרש לנשים ופעמים רבות שהם עולים בהפנמתם על המקבילה הגברית. וכבר אמרו רבותינו על תקופתנו, תקופת הגאולה הממשמשת ובאה, שהיא באה בזכותן של נשים צדקניות. יחד עם זאת - היכולת לקשור את התורה לחיים ולראות אותה כמפרה ומתברכת מתוך גידול משפחה מכל הלב, זהו נושא שעדיין צריך לימוד, אך בעל אוזן קשבת יוכל למצוא בו צלילים מופלאים של כיוונים חדשים ההולכים ונוצרים בתחום זה.
לא מעט קשיים מלווים את התהליך של התרחבות לימוד התורה הנשי, ובכל זאת, ברכתו לא תסולא בפז, ואורן של האימהות הקדושות אשר בנו את בית ישראל חוזר ומתנוצץ מתוך אימותינו שבדור הזה.
ללמוד לשמה
הרב יורם צהר שליט"א - ראש אולפנת 'כפר פינס'
מצוות תלמוד תורה מהווה בסיס לכל המצוות, כדברי הרמב"ם (תלמוד תורה ג, ג): "אין לך מצווה בכל המצוות שהיא שקולה כנגד תלמוד תורה, אלא תלמוד תורה כנגד כל המצוות כולן" חשיבותה של מצוה זו, מחייבת משנה זהירות בקיומה - "אין מלמדים תורה אלא לתלמיד הגון, נאה במעשיו, או לתם". ו"הלומד שלא לשמה נוח לו שנהפכה שלייתו על פניו".
על אף הסכנה הטמונה בלימוד תורה שלא לשמה, הרי כיוון ש"תחילת דינו של אדם אינו נידון אלא על התלמוד, ואחר כך על שאר מעשיו, לפיכך אמרו חכמים: "לעולם יעסוק אדם בתורה, בין לשמה בין שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה" (רמב"ם שם).
לגבי לימודה של האישה, חשוב לציין כי לכתחילה יכולה האישה ללמוד בעצמה, ויש לה על כך שכר של קיום מצוה: "אישה שלמדה תורה, יש לה שכר" (רמב"ם שם א, ג). עם זאת, כידוע, ציוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה, "מפני שרוב הנשים אין דעתן מכוונת להתלמד, אלא הן מוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן" (רמב"ם, שם).
ונראה להסביר כך את דברי הרמב"ם: כיוון שהאישה אינה מצוּוָה בתלמוד תורה, והיות שקיים חשש מקלקול ומשימוש בדברי תורה שלא לשמה - "לא זכה נעשית לו סם המוות", הרי עדיף שלא ללמדה. לעומת זאת, הגבר המצוּוֵה בלימוד תורה, הרי על אף הסכנה הכרוכה בלימוד תורה, עדיף שילמד אף שלא לשמה כדי שבסוף יזכה ותורתו תהפוך לסם חיים.
עם זאת, בדורות האחרונים, מסיבות שהזמן גרמן, ציוו רבותינו ללמד את בנות ישראל תורה. וכך כותב החפץ חיים (ליקוטי הלכות סוטה כ"א): "נראה דכל זה דווקא בזמנים שלפנינו, שקבלת האבות הייתה חזקה מאד אצל כל אחד ואחד להתנהג בדרך שדרכו בו אבותיו... בזה היינו יכולים לומר שלא תלמד הבת תורה, ותסמוך בהנהגתה על אבותיה הישרים. כעת בעוונותינו הרבים, קבלת האבות נתרופפה מאד... בפרט אותן שמרגילין עצמן ללמוד כתב ולשון העמים, בוודאי מצוה רבה ללמד אותן חומש וגם נביאים וכתובים ומסרי חז"ל... כדי שתאומת אצלן עניין אמונתנו הקדושה. אם לא כן, עלול שיסורו לגמרי מדרך ד'" .
וכך היא גם תשובתו של הרב זלמן סורוצקין זצ"ל (שו"ת מאזניים לתורה ח"א, סי' מ"ב): "לא רק שמותר ללמד תורה ויראת שמים לבנות בדורנו זה, אלא חיוב גמור יש בזה, ומצוה רבה לייסד בתי ספר לבנות... רק בתורה שבעל פה בעיון ובפלפול אמרו 'כל המלמד את בתו תורה...' אפילו תורה שבעל פה מותרת אישה ללמוד המסקנה האחרונה בלא קושיות ופירוקים"
האדמו"ר מפיאסצנא, הרב קלונימוס קלמיש שפירא זצוק"ל הי"ד, מבכה את פטירת רעייתו ע"ה, וכותב עליה (דרך המלך, עמ' תמ"ה): "כמעט שלא עבר עליה יום שלא למדה תורה. בשעה שש בבוקר קמה ועד שעה עשר למדה והתפללה. ולשמה למדה, כדי להתקשר בתורה ובקדושה . ואם מפני איזה סיבה יוצא מן הכלל נאנסה ולא למדה איזה יום, נצטערה כל היום והתאוננה שיום חשוך לה היום. לימודיה היו בתנ"ך, מדרש, זוהר, ספרי קבלה וחסידות, והייתה לה ידיעה רחבה בקבלה וחסידות. והרבה פעמים נשתוממתי על ידיעתה ורוחב דעתה בעניינים אלו. ולא לבד שלמדה, רק גם עבדה עבודה שבלב, גוף ומוח... דרכה היה לעמוד בהפרוזדור בכל ליל שבת קודש עד בוש, ולשמוע את החידושי תורה שלנו..."
תפילתנו היא כי אכן "נהיה אנחנו וצאצאינו כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה ", ונזכה להגדיל תורה ולהאדירה.
עם החיים ולא על חשבונם
הרב שי גרין שליט"א - ראש מדרשת 'אלוני שילה', קרני שומרון
אחת המהפכות האדירות בדור האחרון, ובוודאי המהפכה הרוחנית הגדולה והמיוחדת ביותר, זו ההתפתחות האדירה של עולם התורה. כיום, ישנם מגוון מסגרות ללימוד תורה - לפני צבא ואחרי צבא, עם הצבא ובלעדיו, כולל יום וכולל ערב, לימוד בעיון ולימוד בבקיאות, לימוד למבוגרים ולימוד לצעירים, בית מדרש לאמונה, בית מדרש לחסידות, בית מדרש בשילוב עם לימודים אקדמאיים, ובית מדרש למנהיגות.
כחלק ממהפכה זו, ישנה בדורנו גם מהפכה של לימוד תורה לנשים.
על הפסוק - "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל", אמרו חז"ל: "בית יעקב" אלו הנשים ו"בני ישראל" אלו הגברים. מדקדק המהר"ל - אם כך, קדמה נתינת התורה לנשים לפני הגברים. ומבאר, שזאת כיוון שהעולם הרוחני המיוחד של הנשים, והחיבור הרוחני הטבעי של הנשים לתורה מזכה אותן בהקדמת קבלתה. יותר מכך - למדונו חז"ל, ש"בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ובזכות נשים צדקניות ייגאלו".
אנו נמצאים בדור בו ישנה מציאות מורכבת של טשטוש ערכים והתמודדות בלתי פוסקת מול תרבות מעוותת ורוחות רעות. כדי להתמודד נכונה, ובוודאי כדי להוביל את כל העם קדימה עלינו לבנות בתוכנו במשך כל חיינו עמוד שדרה רוחני. לכן גם הנשים זקוקות ללימוד תורה משמעותי בחייהן, לו אפשר לזכות - באולפנא, במדרשות, בשילוב לימוד התורה עם השירות הלאומי ועם מסגרות לימוד אקדמאיות, וכמובן במגוון ימי העיון וימי הלימוד השבועיים לנשים.
עניין אחד חשוב לזכור, בעיקר כשמדובר בלימוד התורה לנשים. הלימוד עצמו הוא הכלי לקידומה של הגאולה, אך אין לטשטש את סדרי העדיפויות של אישה בעיקר של זו המגדלת את ילדיה. הרצון ללמוד ולהחכים אסור לו להחליף את המחויבות הטבעית של האישה.
אצל כולם הלימוד חייב להתחבר אל תוך החיים ולא על חשבונם, אך אצל אישה הדברים מחוייבים כפל כפליים, (ולא לחינם אישה פטורה ממצוות תלמוד תורה). על האישה ללמוד לשלב נכונה בין היותה עיקרו של בית לבין צורכה ומחויבותה להעצים את עולמה הרוחני ובניין אישיותה.
בכל אופן, בערב קבלת התורה, גם נקודת הבירור הזו אין בה כדי למנוע את ההודאה לה' על המהפכה הגדולה של "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
