ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- מוסדות חינוך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בית הספר עבר בשנים האחרונות שינויים רבים, המנהל הוחלף, משרד החינוך הקציב לבית הספר שעות נוספות כדי לתגבר את לימודי הקודש. ואע"פ כן בית הספר שלנו עומד להיסגר. משמעות הדבר, שהתלמידים שאין בכוחם או ברצונם של הוריהם לשלם שכר לימוד גבוה למוסד פרטי עלולים לשלוח את ילדיהם לחינוך חילוני. גם לא ברור מה יהיה על הילדים שסובלים מליקויי למידה, שהמוסדות הפרטיים נמנעים מלקבלם.
סליחה על השאלה, אבל האם הדיבורים על כלל ישראל הינם דיבורים גבוהים שעתידים להתגשם רק כשהמשיח יבוא, או שגם היום ניתן לחזק את בתי הספר הממ"דים, שנושאים באחריות לחינוך כלל ילדי ישראל.
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
221 - בעקבות 'החינוך היהודי חינוך ייחודי'
222 - על קיומם של בתי הספר הכלל ציבוריים
223 - אדמו"ר בעל כורחו
טען עוד
ישנם בתי ספר שכבר אין דרך להציל אותם, אבל לגבי אותם בתי ספר שעדיין יש סיכוי להציל אכתוב שתי עצות מעשיות.
עצות לבתי ספר
העצה הראשונה, להשקיע בתלמידים המצטיינים כמו שמשקיעים בתלמידים החלשים. גם מבחינה מוסרית הדבר נכון. ישנה תפישה קלוקלת כאילו המצטיינים אשמים בכך שיש תלמידים חלשים, ולכן זכותם של החלשים קודמת לזכותם של החזקים. ולא היא, התלמידים הטובים צריכים לקבל עידוד וטיפוח לפחות כמו החלשים. אלא שהחינוך צריך להצמיח אותם גם מבחינה מוסרית, ואחר שיגדלו יוכלו לסייע לחלשים. אם יטפחו את החלשים בלבד, לא יהיה מי שיעזור להם בעתיד (בדומה למה שקרה בחברה הקומוניסטית).
גם מבחינה מעשית, בית ספר שנלחם על קיומו חייב להשקיע משאבים בתלמידים הטובים. רק באופן זה יוכל לשמור אצלו חלק מהתלמידים הטובים. כאשר ייוודע שבית הספר משקיע בטיפוח המוכשרים, תלמידים איכותיים נוספים יצטרפו לבית הספר, ובעקבותיהם יתרבו התלמידים, ועל ידי כך יובטח קיומו של בית הספר.
העצה השנייה שבלעדיה העצה הראשונה לא תצליח: על המנהל לפעול בכל כוחו להוצאת מורים שאינם מתאימים. אמנם זה לא קל, המערכת הציבורית והסתדרות המורים מקשים על כך. אבל אין ברירה: אם הם יישארו, התלמידים ימשיכו לסבול, מי שיוכל יעביר את ילדו לבית ספר פרטי, בית הספר הציבורי ייסגר, ותלמידים ממשפחות חלשות יישארו ללא בית ספר דתי.
בית ספר ממ"ד יוכל להתמודד בתחרות עם מוסד פרטי רק אם ידאג שהצוות החינוכי שלו יהיה מעולה. לפיכך, מנהל אחראי צריך לשים נפשו בכפו ולפעול בתקיפות להוצאת מורים שאינם מתאימים. למנהלים טובים לא צריכים להסביר כיצד לעשות זאת, ומנהלים שאינם יודעים לעשות זאת, מוטב שלא ישמשו כמנהלים. אגב, גם לאותם מורים עדיף לעזוב את ההוראה, ראשית כדי שלא ייתפשו בעוון החמור של מורה העושה מלאכתו רמייה, וגם מן הסתם בעבודה אחרת יצליחו יותר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
