ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- הנהגת ה' את העולם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
"נעשה אדם" (בראשית א' כו') אבל יש גם ממצאים של "הומונידים"! (סוגים שונים של יצורים שנחשבים אצל המדענים "אדם". האדם הניאנדרטלי- אנטומית הוא אדם, וכן ביציבה, בכישרון הפעלת הידי'ים וביצוע מגוון תנועות, וכן מוחו כשל אדם. טרינקהאוס והוולס עמ' 99, 97.)
תורת התפתחות האדם (נקראה גם בשם "המין היחיד של האדם")- אין.
[יעוין סי' ה' סעיף ב' המאמרים שם. וב- נ. אלדרינג' וי. טטרסל, 1982, The Myths of Haman Evolution (בהוצאת אוניברסיטת קולומבי'ה) עמ' 120, ועמ' 2. ובשאר המאמרים שהביא ב"בראשית ברא" עמ' 106.]
בסנהדרין קט. "דור הפלגה... נעשו קופים ורוחות ושדים ולילין." חלק מבוני
מגדל בבל הפכו לקופים. יש להעיר שכאן יש הרבה לתהות אם יש קשר לעיני'יננו. מאחר שכוונתם ז"ל היתה לעונש של הפסקת חי'יהם כאנשים והפיכתם לרוחות (ללא גוף) שדים ולילין (גוף עם כנפי'ים) נראה שאין כוונה שם ללידתו של זן חדש- קופים- מבני האדם, אלא מכוון הדבר לעונש לאותם אנשים ותו לא.
בבראשית פ"ה פס' ג': "ויהי אדם שלושים ומאת שנה ויולד בדמותו בצלמו,
ויקרא שמו שת." ב"ר פר' כג' אות ו': "...אבא כהן ברדלא... אמר להם עד כאן בצלם ובדמות, מכאן ואילך נתקלקלו הדורות ונבראו קינטרין" הערוך פי' "חסרי תרבות" ובפרוש המילים המובא בילקוט בדה"י תרע"ב מסביר: "אנשים פראים".
איך שלא נבין המאמר- אין זה יכול להיות אבותם של האפריקאים,
האינדיאנים הסינים ההודים וכו'. וזאת מאחר שכל הדורות עד לנח, וכל דורו- "נימוחו" במבול. נשאר רק נח ובניו. מהם בלבד- יצאו כל השבטים והעמים. (גם קניבאלים: אוכלי אדם- גם הם בעלי תרבות ממש, אכילת האדם הוא פולחן דתי, עם תפיסה רוחנית. ולפני כעשרים שנה נתגלה שהם יודעים על התנ"ך ועל ישראל, עד כדי שלא פגעו באיזה יהודי ממדינת ישראל שהגיע אליהם.)
ומאחר ששבטים ועמים בעלי גוף שונה- מדברים שפות שונות- אפשר
להניח שכשם ששפתם נתבלבלה ונהיו שפות שונות- נהיו גם הם שונים. שכן אם ההבדל הי'ה נוצר במשך הדורות- לא היו כולם משתנים, והיו גם אותם אנשים בכל המקומות בעולם.
אלא שבהמשך המדרש שם- לימוד מפשט הפסוק: "ארבעה דברים נשתנו בימי אנוש בן שת... ונעשו פניהן כקופות..." בילקוט דה"י שם: "כקופין", כלומר: לעומת שת שנולד "בדמותו כצלמו" של אדם הראשון שנברא ב"צלם אלוקים" - אחרים באותו זמן נולדו שלא כן. ואין לפרש את פשט התורה, כלידה של אנשים בעלי "תאר פנים" קצת שונה, מכוער משל האדם הראשון, שהי'ה "בצלמנו כדמותינו" (פ"א פס' כו'). שכן "תאר פנים", לא מוזכר בכל התורה כולה, לשום דבר ועני'ין להבדיל בין סוגי אנשים. א"כ לא סביר שהתורה תזכיר דבר חסר משמעות אצלה. אלא ודאי מדובר על לידת אנשים שונים, (עם שנוי משמעותי מאדם, בצלמו ובדמותו) אלא שאינם מוזכרים יותר, מאחר שקיומם אינו רלוונטי יותר להמשך השתלשלותה. וזה הסיבה שחז"ל דברו על "פני קופים", להבדיל מר' אבא כהן ברדלא שפרש כחסרי תרבות. שכן "בצלם" ו"דמות" בהחלט מדגיש הבדל ממשי. והגם שבמדע אין אפשרות של התפתחות/ הולדת אדם את ה"הומיניד", כמו שלא הומיניד את האדם, (מאמרים בבראשית ברא עמ' 117, 4-1) אבל הם נמצאו, (כנ"ל) והתורה ברמיזה אמרה שנולדו כאלה. ואעפ"י שמבחינה ביולוגית זה "נס"- רואים שוב שהתורה מספרת על מציאות קי'ימת. ואם אומרת שנולדו- אז גם נולדו.
(דברים שאמרה התורה בפרוש לא באנו בכלל לבדוק, שהרי כל התורה מלאה בדברי ניסים: הבריאה, תיבת נח, יוסף מלך במצרים, עשרת המכות, יציאת מצרים, קריאת ים סוף ומתן תורה. כולם אינם בכלל הטבע וההסתברות אלא שמה שאמרה- ודאי מדובר גם בהבנה של "ניסים", וזה גלוי בה מ"בראשית" ועד "לעיני כל ישראל". כל מה שבאנו לבדוק זה פרטים שהיא כותבת שישנם במציאות, ובאופן מדעי- לכאורה ידוע שאינם. בזה- באנו להראות שבידע יותר מקיף בשני התחומים, להבדיל- הם דווקא ישנם, כפי שאמרה.)
ומה שבגאוכרונוגי'ה קודם הי'ה הHomoerctus ואחריו ה- Man Neandartal, ולבסוף אנחנו, ה-Homo Sapiens Sapiens גם זה כבר זכה להפרכה: "תגליות חדשות של מאובנים הגבירו את הבילבול עד כדי כך שלא ברור איזה הומוניד קדום ואיזה מאוחר יותר". ( מבראשית ברא עמ' 70 וצי'ין שם גם את:
א. וולקר ואחרים אוגוסט 1986 Nature כרך 322, עמודים 522-517.
ד.ס. יוהנסן ואחרים, מאי 1987, Nature, כרך 327 עמודים 209-205
ב. ווד, מאי 1987, Nature כרך 327 עמודים 188-187.)
א"כ זה לא כמו המקובל מהגאוכרונולגי'ה, אין אצל האדם שום עידנים, רק שנמצא שבתקופה קדומה היו אנשים שנולדו שלא בצלם ובדמות אדם. ושוב כבשעור ה' אפשר לראות כעת בכל הממצאים, נקודת בריאה אחת, שבה היו כל היצורים, כולל אדם (כפי שנחשף כעת, וברור שכשמדברים על הומיניד בתקופה הקמברית- לא מדובר על אחד ויחיד באותו זמן. אחד מאותו מין- לא שורד גם לא מוליד. אלא שפשוט היו אנשים בכל ה"עידנים"- ככתוב בתורה.) ומשם ואילך אם מוצאים בתקופה מסוימת יותר מסוג זה ופחות מסוג זה, או בכלל לא- אילו התרבויות והתמעטויות בטבע, ואין מן הנמנע גם הכחדות. (לפי הממצאים בשטח.)
מה שיש להדגיש שכל ה"הומונידים", שלא כשאר החיות, יכול שנכחדו במבול, שהרי היו "אדם", והקב"ה הציל רק משפחה אחת: נח ובניו, אלא שגם אינו מן הנמנע שנכחדו קודם לכן, (לא כתוב בתורה מתי.) אלא שאם מצאם במקומות מרוחקים, (כמו הודו אפריקה, ואפילו אם ימצאנו באוסטרלי'ה או בקוטב) יהי'ה זה כמו שהחיות פשטו ביבשות. אפשרי גם שהיבשות נותקו אחר התפשטות החיות והאדם בפנגיאה. (היבשת בראשותה לפני שנפרדה ליבשות. וכמובן שאין כוונתי לשום זמן שאינו במסגרת זמן התורה.
אחר שבכל שעור נמצאו הממצאים- בתורה כה כתובים-אין זה כי אם מאת ה'.
אודה ה' בכל לבב בסוד ישרים... (מתהילים קיא')
נספח: עולם הבא (הובא כאינדיקצי'ה לפרוש אור היום הראשון שבשעור ג')
שהעולם הבא רוחני - זה מאחר שמהותו: שכר שלאחר המות. (קידושין ל"ט: תוס' ר"ה ט"ז: ד"ה "ונחתמין") והוא לנפשות. ( ר"מ פ"ח תשובה ה"ב מדברי רב בברכות י"ז) על כן - רוחני. (שם)
אמנם ה ראב"ד מביא מכתובות קי"א: שבת קי"ד. מסנהד' צב. ומשם צ"א: שהעוה"ב גם לגוף. וכן רש"י ו תוס' ר"ה ט"ז: שיום הדין-לתחית המיתים. והתוס' מביא שזה מוכח מקרא. (שהרי יש שבע ראיות מן התוה"ק המובאות בסנהדרין :
חמש בדף צ: מבמדבר י"ח, שמות ו',דברים ל"א (באחרון באמת אין שום ראי'ה. זו היתה רק תשובה למינין. להם מביא ר"ג ראיות כל דהו. יעוי' תחילת סי' ד' ד"ה "האחד") דברים י"א ובמדבר ט"ו. אח' בד' צ"א: משמות ט"ו אח' בד' צ"ב. מדברים ל"ג ועוד ראי'ה אחת שהיא יסוד מוסד בש"ס (בחולין קמ"ב. וקידושין ל"ט:) מובא בראשונים (רמב"ן שער הגמול בעמ' 25 מתוך 31. (בדפוס הישן) ובל"מ פ"ח תשובה ה"א)
אכן יש 3 שיטות בדבר:
ה רמ' פ"ח תשובה ה"ב מדברי רב בברכות י"ז שהעוה"ב הוא רק לנפש בלבד.
ה רמב"ן שער הגמול במסקנתו עמ' 24 ו-25 מתוך 31 ד"ה "ועכשיו" וה ראב"ד שם מכתובות קי"א: שבת קי"ד. סנהד' צ"ב. וצ"א: ו רש"י ר"ה ט"ז: ד"ה "ליום הדין" שהוא לגוף ולנפש. (מסקנת הרמב"ן אפשר לראות גם בפירוש המודפס על הר"מ פ"ט ה"ב.)
ה תוס' : ר"ה שם ד"ה "ליום הדין"-שקודם שכר לנפש ואחר כן שכר בתחית המיתים.
ואמנם בסנהדרין (צ"א:) וברש"י ד"ה "כאן לימות"-רואים שהאור הזה שי'יך לימות המשיח. ושם הוא ודאי גשמי, לכ"ע. (יעוי'ין רמב"ן שער הגמול עמודה 25 שם שלעתיד לבא זה ימות המשיח ועמד שם שהוא גשמי. כן ברמ' פי"ב מלכים ה"ב. ש"ימות המשיח" - גשמי.)
השתא דאתינן להכי, מוכח לכאור' ללא שום צורך בשום פרוש, שהאור גשמי וכהוכחותינו באורך בסי' ג' בד"ה "לשאלה השני'ה".
אלא שהרמ' סבר כשמואל שאין בין העוה"ז לימות המשיח.... ולדעה זו-התפרש שם האור לעוה"ב. נמצא מעתה שלרמב"ם אותו אור הוא לעוה"ב שלשיטת' הוא רוחני.לא כדברינו.
אלא שהרמ' הלך גם אחר מאמר רבי חי'יא בר אבא (סנהד' צ"ט.) שכל הנבואות-לימות המשיח. ואמנם קיבל גם המאמר של שמואל: שאין בין העוה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות, כניז'. וא"כ גם מאמר האור יתפרש כמשל כמו שנקט בה"א שם. אבל גשמי- י'הי'ה, שכן הוא לימות המשיח. א"כ הוא גם נברא גשמי.נמצא, שגם לרמ' האור גשמי כדהוכחנו מכל המאמרים בסי' ג' שם .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
