ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
אולם בתקופה האחרונה רבת החופש והדרור בכל הקשור לאמונה ודת, בבחינת איש הישר בעיניו יעשה, פשתה המספחת של גילוח הזקן בכל ארצות תבל, ועד שערי בית ישראל הגיעה. ובמקום לגדל הזקן ולגלח שער הראש, נהפכו היוצרות, מגלחים הזקן ומגדלים שער הראש. וההרגל בצרוף אי-ידיעה גרמו לכך שכמה אנשים לא רואים בגילוח הזקן, אפילו בתער, שום איסור כלל.
והנה אין ספק שאלה המגלחים זקנם בתער, מעמיסים על שכמם משא כבד של עונות אשר לא יוכלו שאת, ובמוקדם או במאוחר ישלמו את החוב, כמו שנבאר להלן בס"ד,א.כל פעם שמגלח זקנו בתער, עובר על חמשה לאוין.ב. נקרא מומר או אפיקורוס. ביאור הדברים:
א. צונו יתב"ש ולא תשחית את פאת זקנך. ובארו רבותנו הקדושים שאין השחתה אלא בתער (מכות כ' ע"א). וכך נפסקה ההלכה אינו חייב על השחתת פיאת הזקן אלא בתער, אבל במספריים אפילו כעין תער מותר (מרן ביו"ד סי' קפ"א סעיף י'). והכונה בזה שאינו חייב אלא בתער, שיש בו השחתה ויש בו גילוח, אבל במספריים כעין תער שיש בו רק גילוח ואין בו השחתה, מותר.
וידוע שעל לאו חייב ט"ל מלקות, נמצא שבכל פעם חייב קצ"ה (195) מלקות. לפי"ז, אם מגלח זקנו בתער פעם אחת בשבוע, במשך שנה אחת, חייב לקבל תשעת אלפים ושלש מאות וששים (9,360) מלקיות, ואם פעמיים בשבוע, שמונה עשר אלף ושבע מאות ועשרים (18,720) מלקות. ברור הדבר ששום בן תמותה לא יכול להרים משא כבד כזה, ובודאי שיפול תחת הנטל הכבד הזה, כי בסופו של דבר יבוא על ענשו, אם ע"י יסורים, או תמורה אחרת כפי שקול אל דעות יתב"ש לעולמי עולמים.
ויתכן לומר שכעת שכל המטרה היא להתנאות, יש עוד לאו נוסף של לא ילבש גבר שמלת אשה (דברים כ"ב ה'), שהרי המלקט אפילו שערה אחת לבנה מתוך שחורות עובר על לאו זה (מרן שם סי' קפ"ב סעיף ו').
ב. ההלכה קובעת שיש מומר לעבירה אחת, ויש מומר לכל התורה כולה. מומר לעבירה אחת, שעושה העבירה בזדון ולהכעיס, כאילו לא קיימת אותה מצוה אצלו, [ואם לא עושה להכעיס נקרא אפיקורוס], מומר לכל התורה כולה, אם המיר דתו לדת אחרת. ולכולם אין להם חלק לעוה"ב, אם לא חזרו בתשובה (הרמב"ם הלכות תשובה פ"ג הלכה ח', ט', י"ד). המתבונן היטב בעין חודרת בדברי אמת הנ"ל, היורדים חדרי בטן, אין ספק שכל עצמותיו יאחזמו רעד וחלחלה ופיק ברכים. כי מלבד העונש הרב של המלקות המצטבר והולך הרובץ עליו כאמור, הרי הוא [כמומר או אפיקורוס] מומר שאין להם חלק לעוה"ב רח"ל. והמסקנה היא, שכל ימיו יגע לריק, וילד לבהלה, הרה עמל וילד שקר, וכ"ז בעטיה של פעולה קלה שאפשר בהחלט להתגבר עליה ולמצוא לה תחליף, כגון אבקת גלוח, או מכונת גילוח חשמלית, או כל מכונת גילוח אחרת שאין בה סכין גילוח.
ולכן האיש הירא את דבר ה' ומאמין בשכר ועונש, עליו להזהר מאד מאד לבל יכשל בגילוח הזקן בתער ח"ו. ואם כבר נכשל ביודעין או בלא יודעין, ישוב בתשובה, שאין דבר עומד בפני התשובה. וישתדל גם להשפיע על אחרים לשוב בתשובה, שזה יהווה תשובת המשקל על חטאתו אשר חטא בעבר. וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח, יתב"ש לעולמי עד ולנצח נצחים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
