ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
והנה נוסח ברכת הלבנה המקובל בכל תפוצות ישראל הוא כדלהלן.
בא"י אמ"ה אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם, חק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם, ששים ושמחים לעשות רצון קוניהם, פועל אמת שפעולתו אמת, וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן, שגם הם עתידים להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם על שם כבוד מלכותו, בא"י מחדש חדשים (ראה סנהדרין שם, מ"ס פרק כ', הרי"ף ז"ל סוף פ"ד דברכות, רבינו הטור ז"ל או"ח ס"י תכ"ו).
והרי באורה בקצרה. "אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם" כמ"ש בדבר ה' שמים נעשו, וברוח פיו כל צבאם (תהלים ל"ג ו'), שהם המלאכים והגלגלים. "חק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם" כמ"ש חק נתן ולא יעבור (שם קמ"ח ו'), החק והזמן שנתן להם בתחילת בריאתם כן יהיה לעולם לא ישתנה סדרם. "ששים ושמחים לעשות רצון קוניהם", כמ"ש והוא כחתן יוצא מחופתו (שם י"ט ו'), שהוא שמח שממלאים תפקידם בשמחה בצאתם ובבואם לעשות רצון קוניהם, כי הם יודעים בוראם ומבינים למה בראם, וכמ"ש ביוצר של שבת "טובים מאורות שבראם אלהינו, יצרם בדעת בבינה ובהשכל", שיודעים את בוראם, ומבינים למה בראם, ומשכילים בתנועתם לעשות רצון קוניהם. "פועל אמת שפעולתו אמת", הקב"ה הוא פועל אמת, וגם הפעולה עצמה היא אמת שהיא מתקיימת לעד, כמ"ש ויעמידם לעד לעולם (שם קמ"ח ו). "וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן", שהיא מתחדשת כל שלשים יום כדי שישראל שנקראים עמוסי בטן, כמ"ש העמוסים מני בטן (ישעיה מ"ו ג'), יהיו מונים לחדושה. "שגם הם עתידים להתחדש כמותה", כמ"ש בפרקי דר"א פרק נ"א, רשב"ג אומר עתידים ישראל להתחדש ולהתקדש כמו שהלבנה מתחדשת ומתקדשת, ע"ש. "ולפאר ליוצרם על שם כבוד מלכותו" שהוא ימלוך עלינו בכבוד מלכותו לעולם ועד. "בא"י מחדש חדשים" כל שלשים יום כמ"ש (הרד"א ז"ל בפירוש ברכת הלבנה דף שמ"ה ע"א).
מבואר מזה, שהכוכבים והגלגלים, בעלי דעה והשכל הם. וכ"כ הרמב"ם ז"ל, וז"ל כל הכוכבים והגלגלים כולן בעלי נפש ודעה והשכל הם, והם חיים ועומדים ומכירים את מי שאמר והיה העולם, כל אחד ואחד לפי גדלו ולפי מעלתו משבחים ומפארים ליוצרם כמו המלאכים, וכשם שמכירים הקב"ה כך מכירים את עצמם, ומכירים המלאכים שלמעלה מהם, ודעת הכוככיםוהגלגלים מעוטה מדעת המלאכים וגדולה מדעת בני אדם, עכ"ל (הלכות יסודי התורה פ"ג ה"ט). ור"ל:א. שתנועתם אינה תנועה טבעית כמו האבן שיורדת למטה, או האש שעולה למעלה, שא"כ כשיגיע הגלגל למקום מוצאו תעצר תנועתו. ומזה שהוא ממשיך בתנועתו התמידית, מוכרח שתנועתו היא תנועה תשוקיית. וזה לא שייך אלא במי שיש לו נפש ושכל, שהנפש היא הסיבה לתנועה, והשכל הוא הסיבה לתשוקת הנפש. ובא לשלול שאין לומר שהכוכבים והגלגלים גופות דוממים.ב. שהם חיים ומכירים את בוראם, שכל בעל נפש הוא חי, שאין חיות אלא לבעלי הנפש (ראה המפרש שם).
והן בעון בדור תהפוכות זה, שדרך אנשיו להתפעל ולהרים על נס כל "תגלית" בלי לחקור מה בפי רבותינו הקדושים אשר רוח ה' דבר בם, הודיעו "חכמי המדע" ממזרח (רוסיא) וממערב (אמריקא) שהצליחו להגיע לירח באמצעות ספינות החלל, וגם הביאו משם אבנים לחקור את גיל הירח, ואם היו יצורים חיים על פני הירח, וכבר קבעו "החכמים" ההם שגיל הירח מגיע לעשרות אלפי שנים. ובעקבות "התגלית" הזאת רצו כמה מחכמי הדור לשנות את הנוסח המקובל מדוד דור שהוא "כשם שאנחנו מרקדים כנגדך ואין אנחנו יכולים לגע בך" וכו' (מסכת סופרים שם ה"ב) ובמקומו לתקן ואין אנחנו נוגעים בך, כי לפי דעתם, אם הגיעו לירח הרי נגעו בו, ואיך אומרים ואין אנחנו יכולים לגע בך.
אולם דבר ידוע שכל נוסח הברכות מיוסד מאנשי כנסת הגדולה, שהיו מאה ועשרים חכמים גדולים ונוראים, בקיאים בכל חכמה ובכל מדע, ובתוכם שלשה נביאים. ואין ספק שאם יהיו כל חכמי המזרח והמערב בכף מאזנים ואחד מהם בכף שניה, יכריע הוא את כולם, וכ"ש בהצמדם יחד. והם שתקנו נוסח זה של ברכת הלבנה, ונוסף להם רבותינו הקדושים חכמי הש"ס אשר נהירים להם שבילי דשמיא כשבילי דמתא, שהזכירו נוסח זה של ברכת הלבנה בש"ס, ועיין חגיגה י"ב ע"ב, ואחרון בזמן וראשון במעלה הוא רבינו הקדוש הרמב"ם ז"ל, וכולם פה אחד אומרים שהירח והכוכבים בעלי נפש דעה והשכל הם, א"כ כל אחד יעשה לו חשבון פשוט על פי מי ראוי לסמוך ובמי ראוי להאמין, האם על אנשי כנה"ג וחכמי הש"ס ורבינו הרמב"ם שדבריהם דברי אלהים חיים ומלך עולם יתב"ש, או על "חכמי המדע" שדבריהם בנויים על השערות השכל האנושי המוגבל והעלול לטעות? כי אולי המקום שהגיעו אליו ואמרו שהוא הירח, אינו אלא אבני אלגביש, שעליהם אמרו רז"ל שהם אבנים תלויים ועומדים באויר, ועתיד הקב"ה לזורקם על גוג ומגוג לפני ביאת משיח צדקנו שיגלה בב"א, כמ"ש בתנחומא פרשת וארא ט"ז, ובש"ר סוף פרשת וארא י"ב ח' ע"ש, או דבר הדומה לזה והם חשבו שזה ירח.
סוף דבר, האיש המאמין באמת ובתמים בתוה"ק ובדברי רבותנו הקדושים הנ"ל, לא יאמין בשו"פ ואופן שהגוף החומרי יכול להגיע לירח. ובפרט שזה חותר תחת אשיות האמונה הטהורה של חדוש העולם, וניגוד גמור לדברי רבותנו הנ"ל הנאמרים ברוח הקדש, ובודאי להם שומעים. ואל אמת ינחנו בדרך אמת, ויזכנו לראות יד האמת, עם מי תהיה חותמת.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.









