ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- לימודי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
ורבותנו הקדושים הודיעונו ברוח קדשם באמרם, רבי יודן אמר משמיה דידיה, בשר ודם יש לו פטרון, אם באת עליו עת צרה אינו נכנס אצלו פתאום, אלא בא ועומד לו על פתחו של פטרונו, וקורא לעבדו או לבן ביתו, והוא אומר איש פלוני עומד על פתח חצירך, שמא מכניסו שמא מניחו, אבל הקב"ה אינו כן, אם בא על אדם צרה לא יצווח לא למיכאל ולא לגבריאל, אלא לי יצווח ואני עונה לו מיד, הה"ד כל אשר יקרא בשם ה' ימלט (ירושלמי ברכות פ"ט ה"א). ורצונם ז"ל להורות בזה, שעל האדם לפנות בכל בקשותיו ודרישותיו רק אליו יתב"ש, שהוא האל המושיע ואין זולתו. אבל לבקש ממלאכי עליון שילמדו עליו זכות, או שימליצו טוב עליו בפני יוצר הכל ב"ה, אין כל איסור בזה (ראה שו"ת הרשב"א ח"א ס"י תי"ג, פחד יצחק אות צ', צרכיו, עש"ב).
אמנם הן בעון, רבים מהמון העם הפתאים ובפרט הנשים, נפתים לקול יצרם הרע, ובצר להם דורשים במכשפים ובכותבי קמיעות, וגם על דלתי נכרים יתדפקו, ובילדי נכרים ישפיקו. ובדמיונם התועה והכוזב, חושבים למצוא אצלם פורקן והצלה למועקותיהם, ואינם יודעים את האמת הפשוטה והברורה, שכל מעשה הכשפים והקסמים והקמיעות הבל המה ואין בם מועיל, ואת כולם ישא רוח יקח הבל. ולא רק שאין בהם תועלת אלא שגורמים נזקים חמורים לגוף ולנפש, שהורסים הגוף ומטמאים הנפש. ורק בשביל פקוח נפש, או מחלה שבאה ע"י כשפים, התירו הפוסקים ז"ל להשתמש בכשפים (שו"ת מהרש"ל סי' ג', ועיין שו"ת דבר שמואל למהר"ש אבוהב ז"ל סי' שנ"ט). וכל אלה העוסקים בכשפים ובקמיעות והנוהים אחריהם, כל חייהם מלאי צער ומרורים, דמיונות ופחדים מקול עלה נדף, וסופם יעלו חרס בידם וינחלו אכזבה ומפח נפש. וקבלה בידנו מהקדמונים נו"ן, שכל אלה שעסקו בכשפים ובקמיעות אחריתם מרה כלענה, כליון עינים ודאבון נפש רח"ל, וצאצאיהם כיוצא בהם, שגם הם לא תהיה דרכם סוגה בשושנים, וכמ"ש בס"ח סי' ר"ה וע"ש עוד בסי' תתשע"ג.
וברור הדבר שכל זה נובע מחסרון אמונה והעדר בטחון ברופא כל בשר ומפליא לעשות יתב"ש. שבמקום לשוב בתשובה שלימה מכל חטאות האדם, ולהתפלל מקירות לב לפניו יתב"ש ובודאי שהתשועה לא תאחר לבוא, פונים אל רהבים ושטי כזב הם המכשפים וכותבי הקמיעות כאילו הם ביכולתם להביא ארוכה ומרפא למחלותיהם הגופניות והנפשיות. וכמ"ש רבינו הקדוש הרמב"ם זיע"א, וז"ל ודברים האלו כולם דברי שקר וכזב הם וכו', ואין ראוי לישראל שהם חכמים מחוכמים להמשך בהבלים אלו ולא להעלות על לב שיש תועלת בהם וכו', כל המאמין בדברים האלו וכיוצא בהם ומחשב בלבו שהם אמת ודבר חכמה, אבל התורה אסרתם, אינו אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת ובכלל הנשים והקטנים שאין דעתם שלימה, אבל בעלי החכמה ותמימי הדעת ידעו בראיות ברורות שכל אלו הדברים שאסרה תורה אינם דברי חכמה אלא תהו והבל שנמשכו בהם חסרי הדעת ונטשו כל דברי האמת בגללן, ומפני זה אמרה תורה כשהזהירה על כל אלו ההבלים תמים תהיה עם ה' אלהיך, עכ"ל (הלכות עכו"ם פי"א הט"ז).
ואעפ"י שאמרו רבותינו הקדושים ז"ל למה נקרא שמם כשפים, שמכחשים פמליה של מעלה (חולין ז' ע"ב, סנהדרין ס"ז ע"ב), אין הכונה שהכשפים יכולים להרע או להיטיב ח"ו נגד רצונו יתב"ש, שזה בהחלט גמור שלא, כי מה שנגזר על האדם מאתו יתב"ש, לטוב או למוטב, אין שום כח בעולם שיוכל לשנותו אפילו כמלוא נימא, אלא כונתם ז"ל באמרם פמליא של מעלה היינו הטבע שהקב"ה יתב"ש ברא ונתנו בכח חקות השמים וצבאם שהם השרים הממונים על הדברים הטבעיים. וכמ"ש רז"ל אין לך כל עשב ועשב מלמטה שאין ממונה עליו מלמעלה ששומר אותו ומכה אותו ואומר לו גדל (זוה"ק בהשמטות ח"א). והכשפים משנים הדברים הטבעיים, ורצונם ז"ל לומר שהכשפים יכולים להזיק לאדם שעל פי הטבע צריך להיות בריא וכדומה, וגם זה בגזרתו יתב"ש שנתן כח לכשפים לכך, אבל אם רצונו יתב"ש שאדם זה יהיה בריא וכדומה אין שום כח בעולם שיוכל להזיק לו לא בעליונים ולא בתחתונים כלל ועיקר (הרשב"א הבי"ד הרב הכותב שם בחולין, הרב בן יהוידע שם בסנהדרין, שו"ת הריב"ש ס"י צ"ב).
תכלית הדברים. הרוצה לחיות חיים בריאים שקטים שלוים ושאננים, נטולי הזיות ודמיונות, אל יאמין בשוא נתעה של הכשפים והקמיעות, כי כולם שוא ודבר כזב, ויאמין באמונה שלימה ברבון כל המעשים אדון הכל ברוך הוא, שמידו הכל ובידו הכל. ובמצוקתו יפנה אליו כי קרוב הוא לכל קוראיו באמת, יתב"ש לעולמי עולמים ולנצח נצחים, ומרומם על כל ברכה ותהלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
